"חשיבות מגזר המסחר והשירותים לכלכלה ולצמיחת המשק היא רבה ומדובר במגמה עולמית. החלטות כלכליות נכונות אינן יכולות להתקבל מבלי הבנה יסודית של מבנה המשק והכוחות הפועלים בו". כך מסביר נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין בנייר העמדה שהוא מבקש להציג בפני שר האוצר הבא.

על פי נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, מספר המועסקים בתעשייה עמד בשנה שעברה על 425 אלף, לעומת קרוב ל־1.8 מיליון במגזר המסחר והשירותים. נוסף לכך, יצוא השירותים שווה כמעט בהיקפו ליצוא המוצרים ואחראי ל־45% מהיצוא. 

על סמך נתונים אלו, לין מבקש להמליץ בפני השר שיחליף בתפקידו את משה כחלון לנקוט שורת צעדים ובראשם ביטול הפטור ממע"מ הניתן ביבוא אישי עד לסכום של 75 דולר. בשנת 2012 הועלה הפטור מ־50 ל־75 דולר כדי לעודד תחרות מול השוק המקומי. הצעד הצליח ובשנת 2019 הגיעו לישראל 68 מיליון חבילות מחו"ל. 

לדברי לין, היום כבר אין הצדקה להעניק יתרון של 17% ברכישות מקוונות כיוון שזוהי "תחרות לא הוגנת ולא שוויונית". המשך הפטור, כך לדבריו, הוא החלטה מודעת של הממשלה לתמרץ את האזרחים לקנות מספקי חוץ. לדברי לין, אפליה זו גורמת נזק לכ־75 אלף עסקים בישראל. ההשפעה על התקציב "היא הרסנית" כיוון שהיא גורמת להפסד הכנסות של 1.5 מיליארד שקל. במדינות האיחוד האירופי הפטור ממע"מ הוא עד 22 יורו והוחלט לבטלו ב־2021. באוסטרליה הפטור בוטל כליל.

הנהלת האוצר מתכוונת להמליץ על ביטול הפטור, אך שר האוצר חושש מביטולו לפני הבחירות מחשש לנזקים אלקטורליים. 
לין יבקש משר האוצר לנקוט צעד נוסף, שעיקרו תיקון חוק ההסדרים בכל הקשור בארנונה ושינוי הנוסחה המצמידה 50% מההתייקרות לעליית השכר במגזר הציבורי. בשנת 2020 תעלה הארנונה ב־2.58% (750 מיליון שקל, לא כולל אישורים חריגים) ותגיע ל־29.8 מיליארד שקל. 

בנושא זה הוגשו 94 בקשות לאישורים חריגים בייקור הארנונה מעבר לנוסחה הרגילה. שווי ההעלאות מסתכם ב־161 מיליון שקל. באיגוד הוכנה הצעת חוק לעדכון העלאת תשלומי הארנונה לפי מדד המחירים בלבד. במקרה של בקשות חריגות ייקבעו קריטריונים ברורים.

הרשויות המקומיות יחויבו לפרסם באתר האינטרנט שלהן את עיקרי הבקשה כ־14 יום לפני הגשתה לשרים. המלצה נוספת היא הפחתת הריבית על תשלומי פיגורים, שעמדה עד לאחרונה על 0.75% לחודש, לרמה סבירה של 0.4%־0.5%.

בתוך כך, היום מכנס איגוד לשכות המסחר אסיפת חירם לצורך קידום תיקון נוסף בחוק חובת המכרזים. המטרה היא לגרום למצב שוויוני שיאפשר גם לעסקים זעירים וקטנים לזכות במכרזים ציבוריים ולהגדיל את חלקם של העסקים הבינוניים.

האיגוד יזם הצעת חוק לתיקון נוסף בחוק חובת המכרזים, שלפיו מכרזים בהיקף שאינו עולה על 10 מיליון שקל יהיו פתוחים רק לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים. הוראות חוק חובת המכרזים יחולו גם על מכרזי הרשויות המקומיות.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כבר מיהר לאמץ עקרונות אלו והוא יופיע בפני הנהלת האיגוד באסיפת מיוחדת ב־17 בפברואר. ליברמן הוא הפוליטיקאי היחיד שיופיע בשלב זה בפני חברי איגוד לשכות המסחר. הוא גם תומך בעמדתו של לין, השוללת את הצורך בהעלאת מסים ובביטול חסמים ביורוקרטיים.