לאחרונה אנו שומעים מצד כתבים ופרשנים שונים תיאוריות שונות ומשונות לגבי הסיבות שבגינן הגענו ל"עימות" עם המפלגות החרדיות. על זה אני יכול לומר רק דבר אחד - שהבורות והאווילות לפעמים לא יודעות גבולות. ישראל ביתנו לא שונאת חרדים ולא רוצה לפגוע בהם או להפוך אותם, השם ישמור, לחילונים. כל הדרישות שלנו בנושא דת ומדינה נובעות מהעיקרון שבו אנו דוגלים - חיה ותן לחיות. לצד זה אנו מאמינים שחשוב שהציבור החרדי, בלי לפגוע באורח החיים הדתי, ישתלב בחברה ויתרום את חלקו למדינה. לכן, לטובת מי שאינו בקי בפרטים או שהזיכרון בגד בו, להלן הכרונולוגיה של האירועים שהובילו למחלוקת.
ביום 31 בינואר 2016 החליטה הממשלה להקים רחבת תפילה משותפת לגברים ולנשים באזור "קשת רובינסון", בכותל הדרומי. המתווה הנ"ל גובש על ידי אביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה דאז, ונתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות באותה העת. אולם יום בהיר אחד, ב־25 ביוני 2017, בשל התנגדות המפלגות החרדיות וללא התרעה מוקדמת, הובאה לממשלה החלטה לביטול המתווה, מה שהוביל למשבר חריף עם יהדות התפוצות.
למחרת, ב־26 ביוני, אישרה ועדת השרים לחקיקה את חוק גיור ממלכתי, שמעביר את מערך הגיור לסמכותה של הרבנות הראשית. ישראל ביתנו הגישה ערער על ההחלטה ודרשה להחזיר את הסמכות לגיור לרבני ערים. בשל כך החליטה הממשלה בראשות נתניהו על הקמת "ועדת ניסים", שהעבירה את המלצותיה ביוני 2018, אולם עד היום נמנע ראש הממשלה מלגעת בסוגיה והוא ממשיך להיכנע ללחצים ולאיומים מצד המפלגות החרדיות.
ב־12 בספטמבר 2017 פסל בג"ץ את התיקון לחוק הגיוס שהאריך את תקופת ההסתגלות, ודחה את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023. בעקבות פסה"ד בפברואר 2018 הוריתי על הקמת ועדה שתנסח טיוטת הצעת חוק שתהיה מקובלת על כל הצדדים ותעמוד במבחן בג"ץ, שבה היו חברים נציגים מצה"ל וממשרד הביטחון. המלצות הוועדה פורסמו בחודש יוני של אותה שנה, וב־3 ביולי אושר החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. אך בהמשך הדרך הקצינו המפלגות החרדיות את עמדתן ולא אפשרו להעביר את החוק בקריאה השנייה והשלישית.
בשנת 2017 הטילה חסידות גור חרם על מפעל פניציה בירוחם בשל עבודות בשבת. דרישת החסידות הייתה לכבות את התנור בשבת ולהדליקו ביום א' מחדש, או לזרוק לפח את הייצור שנעשה בשבת, גם אם העובדים אינם יהודים. שתי אופציות לא ישימות. חשוב לזכור שהמפעל עובד באותו מקום ובאותה מתכונת משנת 1968, ומשמעות החרם היא סגירתו ופיטורי עובדים, רובם תושבי ירוחם ודימונה, כאשר ברור שאין להם מקום תעסוקה אלטרנטיבי.
ב־9 בינואר 2018 אישרה מליאת הכנסת את "חוק המרכולים", שלפיו "חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים". מספר ראשי ערים (מודיעין, ראשון לציון, גבעתיים, הרצליה וחולון) החליטו לאשר חוקי עזר המאפשרים פתיחת מרכולים בשבת ביישובם לפני כניסת החוק לתוקף, אולם שר הפנים אריה דרעי הודיע שהוא לא מאשר את החוקים.
לכל אלו נוסיף את ההקצנה ההולכת וגוברת בהתבטאויות רבנים נגד השירות המעורב בצה"ל. ביום 17 בינואר 2018 אמר הרב שלמה אבינר כי "עד שלא תהיה הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים בצה"ל - אסור להתגייס". לדבריו אלו הצטרפו רבנים אחרים, שאף קראו להתפטרות הרמטכ"ל (הרב שמואל אליהו). הרב הראשי יצחק יוסף נתן גיבוי מוחלט לאמירות אלו, ועל כן הוריתי שלא להזמין את שלושתם לטקסי צה"ל עד שלא יחזרו בהם מהדברים.
המהלכים החד־צדדיים והניסיון של המפלגות החרדיות לפגוע בסטטוס קוו ולהפוך את הציבור החרדי לבן ערובה, הובילו להתלהטות הוויכוח בנושא דת ומדינה, שמלווה אותנו עד היום, ולצערי ההתבטאויות של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, על ציבור העולים, רק הוסיפו שמן למדורה. ראוי היה שהרב יוסף, מתוקף תפקידו הממלכתי, יחזור בו ויפעל למען אחדות עם ישראל במקום לפילוג.
הכותב הוא יו"ר מפלגת ישראל ביתנו