לריב עם מי שאפשר: האסטרטגיה של ליאור עלולה להביאו לגמר "האח הגדול"

המודחת השנייה של האח הגדול היא יעל. ולמה? כי היא לא ריכלה ולא רבה עם אף אחד ורק חיפשה לחיות בשלום עם כולם, ובאח הגדול זה פשוט לא עובד. אם אתה לא צועק רב מרכל ומסתכסך אתה פשוט לא מעניין ולא רלוונטי.

יעל הייתה לרגע קצרצר אחד רלוונטית רק כאשר נוצר סביבה ריב שהיא בכלל לא יזמה, כאשר כמה מהדיירים כעסו עליה על כך שהיא לא דיברה בגנותו של גואל רצון. כאילו שזה עניינו של מישהו מה היא מרגישה כלפיו. מאותו רגע, המסכנה שלא הבינה על מה ולמה יצא עליה הקצף, כי הרי היא לא הזיקה לאף אחד בזה שהיא נמנעה מלהשמיץ את אבי ילדיה, הלכה לאיבוד בתוך הבית ומאז נעלמו עקבותיה. כמובן שגם עריכת הפרקים יכולה לקבוע את גורלו של דייר. אם העריכה מעלימה דייר ולא מראה אותו אפילו לשנייה אחת קצרה, כפי שקרה אתמול בפרק כאשר לא היה שום זכר ליעל בשידור המרכזי, אז מה הפלא שלא הצביעו לה? פשוט שכחו אותה בבית.

ליאור דואק למשל דואג שלא ישכחו ממנו, אך עושה זאת בדרך שגורמת לי לחפש שקיות הקאה. הוא שם לו למטרה לבלוט בעדשות המצלמה בכל מחיר.  הוא שונא את רונן, למרות שהלה לא עשה לו כלום, כי איך הוא ייקלט ברדאר אם הוא לא יתעמת עם מישהו? מדובר כמובן בעימות מזויף שלא מבוסס על שנאה אמיתית למישהו מסוים, או אהבה אמיתית למישהו אחר.

לליאור הרי אכפת מהדיירים, בדיוק כמו שלי יהיה אכפת שאבו מאזן יחטוף את הנגיף הסיני.  מדובר באסטרטגיה לשים כל פעם מישהו אחר על הכוונת. היום זה אורן חזן, מחר זה רונן, על הדרך גם ירדן שהעזה לחשוף את פרצופו ומחרתיים זה יהיה גד שהעז להתפוצץ מצחוק כאשר שמע שירדן לומדת מין מקצוע מוזר שנקרא מוזיאולוגיה. כלומר ההתפוצצויות של ליאור הם על נאדה ושום דבר, אבל למה לא לנפח כל אירוע על מנת למשוך אליך את הפוקוס ולקבל עוד זמן מסך. 

נראה שליאור עשה עבודת בית רצינית לפני שנכנס לבית האח הגדול וצפה בכל פרקי הריאלטי כשהחליט לאמץ חלק מההתנהגויות של דיירים מעונות קודמות. אלא שלפעמים זה כל כך שקוף, שזה מגוחך. כמו שסיפק חיקוי עלוב של אלירז שדה שבזמנו בעימות חזיתי שהיה לו עם סער שיינפיין, הוא נדבק לו לפרצוף, ועוד רגע היה נוגח בו במצח כמו שעושים הבנדיטים בסרטים הטורקיים. ההבדל בינו ובין ליאור הוא, שאצל אלירז זה היה ספונטני ואמיתי.

עוד דוגמא למשחק לא אמין, אבל הפעם מדובר בדיירת שבורכה גם בתכונות ערכיות: כאשר רות ישבה אתמול בחדר האח, בוכה על מר גורלה ומילמלה שם משהו על אלוהים שהכביד את ליבה וגם משהו שרש"י פעם אמר על פרעה, כשמדי פעם היא פולטת גניחות חלשות בין החיבורים של המשפטים, זה היה נראה כמו אודישן גרוע שלגמרי התפקשש.

כלומר, זה בסדר guys שבאתם לשחק, אבל בחייאת, תנו משחק אותנטי ואמיתי כדי שנאמין לכם.

אני לא ממעריצות רונן כי לטעמי גבר בגילו גם צריך לשמור פאסון ולא לייבב על כל שטות, אבל אתמול באמת ריחמתי עליו כאשר נשאר יושב בודד ומוחרם על ספת הסלון. אז אמנם הוא יותר מדי רגיש ופגיע, אבל יש לי הרגשה שהוא אחד הדיירים היותר אמיתיים, כי הוא לא מסתיר את הרגישות שלו. הוא בוכה בדמעות אמיתיות כשכואב לו, והוא גם כועס על אמת כאשר משהו מפריע לו. שלא כמו ליאור, שאני לא מאמינה לו במיל, כשהוא כביכול מתעצבן.

באופן פרדוקסלי, כל שוחרי השלום והפיוס העולמי בבית, בעצם הפכו למחרחרי הריב הכי גדולים. אסיף הכריז בריש גלי על "אינתיפאדה" ובן רגע הפך את רונן למוקצה, וזרק במחי יד לפח את כל הכוונות הטובות שהיו בתחילת העונה את אסטרטגית ההישרדות שלו בבית. וולקאם טו דה קלאב.

ומה אמר גד על רות שלא היה נכון? ולא צריך פירוש רש"י בשביל לראות כמה היא התנשאה אתמול כשסילקה מהנסט את אסיף ואת ניר שבאו לעודד אותה. כאילו, הלו? ממתי את בעלת המקום שכך תגרשי אנשים שדואגים לשלומך?

האמת? אני כבר מעדיפה לשמוע את גד שנתקע אי שם בתקופת הילדות של ה"למה" וה-"מה זה". לפחות הוא משעשע, וכמו ילד, הוא אומר כל מה שהוא חושב מבלי לסנן. שלא כמו שאר חבורת הזייפנים.