מנהל האמנים והמפיק המוזיקלי חגי אוזן תבע את חברת ההפקות של אייל גולן, "ליאם הפקות" ואת מנהלה בני פרץ על כ-230 אלף שקלים, בטענה כי לא שילמה לו ימי חופש, לא שילמה דמי הבראה ולא שילמה הפרשות פנסיה במלואן. בראיון לאיריס קול ב-103FM סיפר אוזן על יחסי עם גולן וגם הביע את דעתו על הסדרה "שנות ה-80".
מה שלומך חגי?
"מחכה שהחורף יסתיים כבר".
וואי אני חייבת לומר לך שאני לא נהנית. לא כיף לי. חיכיתי לחורף ולמעילים ואני סובלת.
"אלוהים מנסה להטביע אותנו ולא התארגנו על תיבה. החיים פה באפור, זאת לא פריז פה".
השמיים בגבעתיים שחורים. תגיד, לדעתך תוך כמה זמן נעמה יששכר בבית?
"אני מאוד מקווה שזה לא סתם סיבוב שפוטין עושה כדי שלא יעשו לו צרות. אני לא רוצה לנחש. זה חיי אדם".
יכול להיות שהוא סתם חרטט אותנו?
"כשמישהו אומר לך שיהיה בסדר אתה תוהה מתי. היא כבר כמעט שנה יושבת שם. להערכתי הסיפור הוא קצת גדול יותר ממה שאנחנו יודעים. זה לא רק פוליטיקה אלא וכמה גרמים של חשיש. אני בינתיים מחזיק אצבעות שתחזור הביתה".
בנושא אחר, אתה עבדת שש שנים במשרד של אייל גולן, מדוע עזבת?
"זה מורכב וארוך אבל אין עילה אמיתית".
לא היה שימוע או משהו. פשוט הודיעו לך שפוטרת.
"זה היה כתוב בעיתון. בוקר אחד קמתי לקרוא את מדור העלוקה ב'ידיעות האחרונות' ושם היה כתוב שים הפקות מודה לחגי אוזן על העבודה היפה והמבורכת. מה שיש ביננו היא מחלוקת כספית שאני לא רוצה לפתור אותן בתקשורת".
נעלבת?
"אי אפשר שלא להיפגע. אבל ככה זה עסקים. לא חשבתי מעולם שזו חתונה קתולית".
בכל זאת הגנת כל השנים על אייל.
"עכשיו כשאני איתם בתביעה אני עדיין מחזיק באותם דעות שהחזקתי בעבר. גם כשהייתי עיתונאי אמרתי את אותו הדבר וגם עכשיו. אי אפשר לחשוד בי שאני מגונן עליו בגלל שאני עובד שם. אני אמשיך לגונן על האמת".
האמת גמישה בעניין הזה.
"זה עניין של מוסריות. מה שבטוח זה שאי אפשר לרמוז שאני משוחד בדעתי. עכשיו אני בתביעות איתו".
יש לנו שתי דקות לדבר על הסדרה שנות ה-80. אתה חושב שאני מתנשאת ופלצנית אם אני לא מתחברת?
"זו סדרה מופלאה ואת לא מצליחה להבין את השפה הזאתי, את הניואנסים. חיינו בשני מקומות שונים".
אבל זה כל כך נמוך שזה מביך אותי. אני מסתכלת על זה ואני נבוכה. זה נמוך מבינתי.
"אין בעיה עם הנמוך. נמוך זה ים המלח, גם הוא אחד משבעת פלאי תבל וגם אותו צריך לדעת להבין. בן אדם שלא הצליח להבין כשל מתפקידו כמבקר. שלחו אותו לא כדי לומר שהסדרה נמוכה אלא כדי להבין".
זה נורא ברור מה קורה שם. מה יש להבין?
"זה לא כזה ברור. בשנות ה-80 וה-90 כשלא הייתה ביקורת רצינית למוזיקה המזרחית פשוט לעגו לה. זו לא סדרת מופת אך יש בה המון דברים טובים. אני כן יכול לבוא בטענות לבימוי המוקצן ולעודף התבלינים אבל אני לא יכול לומר שהכל שם מגעיל ואין שם כלום. יש כאן קהל שלם שצופה בזה ותפקידו של המבקר להבין מדוע. עם הצלחה לא מתווכחים, הצלחה לומדים ומפרשנים. מה שעובד שם זה היכולת לשחזר את התקופה. אני גדלתי ממש שם בשכונה ברמלה ואני יכול לראות איך הם מצליחים להחיות את כל אחת מהדמויות".
אני חושבת שבעונות ראשונות הסדרה הייתה טובה יותר.
"יכול להיות שככל שסוחטים את הלימון הוא נהיה פחות טוב. יכול להיות. זו ביקורת לגיטימית".
ומה לדעתך על סברי מרנן?
"לא. המטרה שלהם היא מאוד נקודתית ולדעתי הסדרה קצת תפלה לי בפה לעומת שנות ה-80 שאני כל כך אוהב. העבודה שלנו כמבקרים, כשאנחנו שומעים שיר או סרט שהקהל אוהב, הוא לנסות להבין מדוע. אם אתה לא יודע מדוע, רד מהבמה ואל תדבר על הסדרה הזאת כשאין לך תשובות. לסדרה הזאת יש רייטינג מדהים ולא כל מי שרואה אותה הוא מטומטם".