התפרצות נגיף הקורונה החדש היא שעת מבחן לא רק לסין, אלא גם למערכות הבריאות בעולם כולו. והמבחן הוא לא רק למערכות הבריאות, אלא גם לסולידריות בין מדינות ובתוך מדינות. אף שהסיכון לבריאות הציבור בישראל נמוך יחסית, אנו חייבים להיערך ולנקוט את הצעדים המתאימים למניעת תחלואה בארץ. התפרצויות עולמיות כאלו מחייבות מעקב הדוק אחר המידע המצטבר ועדכון ההנחיות באופן שוטף, כפי שנעשה בידי משרד הבריאות בישראל.

כרגע עדיין חסר מידע מלא על אופן ההעברה של הנגיף, אבל ישנן הוכחות לכך שיש העברה מאדם לאדם. הנגיף מסתמן בינתיים כקטלני פחות מסארס, והוא יכול להופיע גם ללא סימנים קליניים. דווקא בשל כך יהיה קשה מאוד לעצור את התפשטותו, למרות הצעדים חסרי התקדים שבהם סין נוקטת. ברמת הפרט, חשוב להקפיד על ההנחיות האוניברסליות למניעת הדבקה בתחלואה נשימתית: להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון לעתים קרובות ולהימנע ממגע קרוב עם אנשים הסובלים משיעול או מחום.

כמו כן, יש להימנע לעת עתה מנסיעות לא חיוניות לסין ולהימנע לחלוטין מנסיעות לאזור חביי. למי שטרם התחסן נגד שפעת, מומלץ להתחסן בהקדם – את המחלה הזאת, שעלולה להסתמן באופן דומה לקורונה, אפשר למנוע. אם אנו חולים בתחלואה נשימתית, יש להקפיד להימנע משהות במקומות הומי אדם, לשמור על היגיינה אישית ולפעול בהתאם להנחיות הרפואיות.

רמת המוכנות בישראל מבחינה מקצועית להתפרצות מסוג זה היא גבוהה. עם זאת, המחסור המתמשך ואי־ההשקעה במשאבים ובכוח אדם בשירותי בריאות הציבור, רפואת הקהילה ובתי החולים, פוגעים במוכנות הלאומית. ההתפרצות הנוכחית ממחישה את הצורך החיוני בהגדלת ההשקעה בבריאות, ובפרט בשירותי הרפואה המונעת. חשוב שנפנים את הצורך בהיערכות ובתגובה בינלאומית מתואמת לא רק להתפרצויות תחלואה מידבקת, אלא גם למצבי חירום אחרים בבריאות הציבור, דוגמת אלו הקשורים בשינויי האקלים.

הכותב הוא מרצה בכיר בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור