בלונדינית, היא לוהטת, והיא עוד לא בת 30: מרגו רובי, השחקנית האוסטרלית היפהפייה, כובשת את הוליווד. לאחרונה היא כיכבה על המסכים בשניים מהסרטים המדוברים ביותר של השנה: ב"היו זמנים בהוליווד" של קוונטין טרנטינו גילמה את כוכבת הסיקסטיז שרון טייט, ובדרמה הביוגרפית "פצצה" גילמה את אחת הנשים שיצאו נגד התרבות הגברית הרעילה של פוקס ניוז. כעת אפשר לראות אותה בסרט גיבורי־העל "ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת", ספין־אוף של "יחידת המתאבדים" מ־2016, בתור הארלי קווין - נבלת־העל המטורללת, האקרובטית, המצחיקה והמפחידה של די.סי קומיקס.

מלבד קידום של "ציפורי הטרף", שעולה בשבוע הבא בישראל וגם בארצות הברית, רובי עסוקה בימים אלו בהכנות לקראת טקס האוסקר. היא מועמדת בקטגוריית שחקנית המשנה על תפקידה ב"פצצה" כאחת הנשים שסבלו מהטרדה מינית כשעבדו בפוקס ניוז. בניגוד לשרליז ת'רון - שמועמדת לאוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר - ולניקול קידמן, שגילמו בסרט נשים אמיתיות - דמותה של רובי היא דמיונית, בנויה משילוב של כמה נשים שעבדו בערוץ.

דמותה של רובי היא של צעירה אמריקאית ימנית ונוצרית, שחלום חייה היה לעבוד בערוץ החדשות התומך ברפובליקנים. כהכנה לתפקיד וכדי להבין טוב יותר את דמותה, פתחה רובי חשבון טוויטר בשם בדוי והחלה לעקוב אחר אמריקאיות צעירות וימניות. "טוויטר היה מאוד מועיל", אמרה בפודקאסט הקולנוע של "ורייאטי". "עקבתי אחרי בחורות צעירות ושמרניות שמביעות בקול רם את אמונותיהן ואת דעותיהן הפולטיות. זה היה מרתק כי הן בנות גילי. בדרכים מסוימות יש לנו הרבה מהמשותף ובדרכים אחרות הרגשתי שאנחנו חיות בעולמות שונים לגמרי".

ואפרופו "פצצה", זאת בדיוק המילה שבה נוהגים לתאר את רובי, כפי שציינה באוזניה לאחרונה כתבת של המגזין "ווג". "אני שונאת את המילה הזאת", אמרה לה רובי. "אני כל כך כל כך שונאת אותה. אני מרגישה חצופה שאני אומרת את זה, כי יש דברים גרועים יותר, אבל אני לא פצצה. אני לא מישהי שנכנסת לחדר והמוזיקה מפסיקה ואנשים מסתובבים ואומרים, 'תסתכלו על האישה הזאת'. זה לא קורה. אנשים שמכירים אותי, אם הם היו צריכים לתאר אותי במילה אחת, אני לא יודעת מה המילה הזאת הייתה, אבל אין לי ספק שהיא לא הייתה 'פצצה'".

ובדיוק בגלל ההתאמה החיצונית שלה למילה, כמו גם הרתיעה שלה ממנה, נבחרה רובי להיכנס לנעליה של הבובה הבלונדינית האיקונית חסרת הפרופורציות האנושיות - ברבי. אחד הפרויקטים העתידיים של רובי הוא סרט לייב־אקשן המבוסס על ברבי, בטוויסט פמיניסטי כמובן. חברת ההפקה שלה תהיה חתומה על הסרט, ועל כיסא הבמאית תשב אחת הבמאיות המדוברות ביותר של הרגע, גרטה גרוויג, שבימים אלו מקדמת את העיבוד הקולנועי הפמיניסטי שלה לרומן הקלאסי של לואיזה מיי אלקוט, "נשים קטנות".

דירת שותפים וחברת הפקה

נראה שבתקופה האחרונה רובי נמצאת בכל מקום, משתתפת בכל סרט הוליוודי מדובר. בשנה שעברה היא הגיעה למקום השמיני ברשימת "השחקניות הרווחיות ביותר" של המגזין "פורבס", עם הכנסה שנתית של 23.5 מיליון דולר.

לסטטוס הזה הגיעה די מהר. רובי, שנולדה בגולד קוסט של אוסטרליה, עברה בגיל 17 למלבורן על מנת להשתתף באופרת הסבון האלמותית "שכנים שכנים", שהביאה לנו בשנות ה־80 את קיילי מינוג וג'ייסון דונובן. אחר כך השתתפה בסרטים אוסטרליים, ובעקבותיהם הגיעו הסרטים הבינלאומיים.

בגיל 20 עזבה רובי את אוסטרליה ועברה להוליווד. "זה הרגיש כמו התחלה חדשה לגמרי, כי אף אחד באמריקה לא ידע מי אני", סיפרה בראיון למגזין "גלאמור". "אולי היו אנשים ששמעו על 'שכנים שכנים', אבל הם מעולם לא ראו את הסדרה, אז קיבלתי את האנונימיות שלי בחזרה לזמן מה, וזאת הייתה הרגשה מאוד משחררת. הייתה לי הזדמנות לבנות מחדש את מי שאני רוצה להיות ואיך אני רוצה שהקריירה שלי תיראה או תרגיש".

הפריצה הגדולה של רובי הגיעה בגיל 23. היא גילמה את אשתו הסקסית של לאונרדו דיקפריו בסרטו של מרטין סקורסזה "הזאב מוול סטריט", והרשימה במבטא ברוקלינאי כבד וביכולות פיתוי קומיות. לפרימיירה של הסרט הזמינה רובי את טום אקרלי וג'וזי מקנמרה, שני עוזרי במאי שאיתם התחברה כשעבדו ביחד על הסרט האירופי “Suite Francaise". את הלילה שאחרי הפרימיירה הם בילו יחד עם חברת הילדות שלה סופיה קר, והיה להם כל כך כיף ביחד שעוד באותו לילה החליטו הארבעה לעבור לגור ביחד בדירת שותפים בלונדון ולפתוח חברת הפקה - ובדיוק כך עשו.

ב־2014 הקימו הארבעה את חברת ההפקה LuckyChap Entertainment, שמפיקה פרויקטים לקולנוע ולטלוויזיה. בהמשך רובי ואקרלי הפכו לזוג, ובדצמבר 2016 התחתנו באוסטרליה. "כיף לעבוד עם בן הזוג", אמרה רובי ל"ווג". "אנחנו יכולים לדבר על עבודה כל הזמן, ואז העבודה מרגישה כמו כיף, וכיף יכול להתערבב עם העבודה".

אבל בעוד אין להם בעיה לערבב את חיי הנישואים עם עבודה, הם מקפידים להרחיק את חייהם הפרטיים מאור הזרקורים. אקרלי כמעט אף פעם לא מלווה את רובי לאירועים הוליוודיים נוצצים ולא מצטלם איתה על שטיחים אדומים. ההפרדה היא עד כדי כך קיצונית, עד שלא ברור אם אקרלי ילווה את אשתו לטקס האוסקר הממשמש ובא. זאת לא הנחה מופרכת שהוא יישאר בבית: בפעם הקודמת שרובי הייתה מועמדת לאוסקר - על תפקידה ב"אני, טוניה" - הדייט שלה לאוסקר לא היה בעלה, אלא אמא שלה.

כלואה בתוך דימוי

כשהגיעה להוליווד, התבייתה רובי קודם כל על תפקיד הבלונדינית היפהפייה: בסרט האקשן "האגדה של טרזן" גילמה את ג'יין לצד טרזן של אלכסנדר סקארסגארד, וב"מכונת הכסף" התארחה בתפקיד עצמה והסבירה עקרונות פיננסיים כשהיא יושבת באמבטיית קצף ולוגמת שמפניה. אך מהר מאוד החלה רובי לחפש תפקידים מסוג אחר. "אני אף פעם לא רוצה לגלם את אותה דמות יותר מפעם אחת, אלא אם זה מגיע ממקום של תודעה אחרת", אמרה בראיון ל"גלאמור". "תמיד ידעתי שאני רוצה לצאת מאזור הנוחות שלי. ב'הזאב מוול סטריט' אהבתי לשחק אישה תאוות בצע, אישה לראווה. נהניתי בטירוף בסרט".

הפרידה המשמעותית הראשונה שלה מתפקיד פצצת המין הייתה בקומדיה השחורה הביוגרפית "אני, טוניה" שיצא ב־2017. זה היה הסרט הראשון שבו כיכבה בתפקיד הראשי, וגם הסרט הראשון שחברת LuckyChap Entertainment הייתה חתומה עליו. רובי גילמה בסרט את דמותה השנויה במחלוקת של המחליקה האומנותית טוניה הארדינג, שהייתה מעורבת באחת השערוריות הגדולות בספורט האמריקאי, כאשר עמדה מאחורי תקיפת היריבה שלה, ננסי קריגן.

רובי גילמה את הארדינג בין הגילים 15 ל־46, והייתה צריכה לשנות את המראה, את שפת הגוף ואת הקול שלה פעמים רבות לאורך הסרט. בשביל התפקיד היא למדה להחליק על הקרח וחבשה פאות שעברו את אותה התעללות שעבר שערן של נשות הווייט־טראש האמריקאיות בסוף שנות ה־80. בין הארדינג הצעירה למבוגרת הייתה צריכה רובי לעבור מתלתלים וגשר בשיניים לג'ינס־אמהות ניינטיזי וסוודר עם חליפת שומן מתחת לבגדים.

"אני, טוניה" קיבל ביקורות טובות, גם אם היו כאלה שטענו שהוא מזלזל בגיבורה שלו וצוחק על מעמד הפועלים האמריקאי. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר. רובי אומנם לא לקחה הביתה את הפסלון לשחקנית הטובה ביותר, אך אליסון ג'אני, שגילמה בסרט את אמה המתעללת, זכתה באוסקר לשחקנית המשנה.

גם בלי האוסקר, "אני, טוניה" ביסס את מעמדה של רובי כשחקנית מוכשרת ובעלת יכולות טרנספורמטיביות, שאותן הפגינה גם בסרט ההיסטורי "מרי, מלכת הסקוטים", שיצא בסוף 2018. הסרט דן ביריבות שבין מרי סטיוארט מלכת הסקוטים (סירשה רונן) לבין המלכה אליזבת הראשונה, דודניתה של מרי ומלכת אנגליה ואירלנד (רובי). גם עבור התפקיד הזה הייתה רובי צריכה לשנות את המראה שלה באופן קיצוני, כולל הוספת צלקות לפניה בשל מחלת האבעבועות השחורות שאליזבת חלתה בה. "זה היה נפלא", העידה רובי כשנשאלה בראיון ל"אנטרטיינמנט טונייט" איך הרגישה כשראתה בפעם הראשונה את הטרנספורמציה שעברה, אחרי שלוש וחצי שעות בחדר האיפור. "האיברים הפרוסטטיים ששמו לי על הפנים, עשויים דבק ופלסטיק, מאוד הגבילו את הבעות הפנים שלי. הרגשתי כלואה בתוך הדימוי שאליזבת יצרה לעצמה. היה לזה הדהוד פואטי".

מהמלכה אליזבת הראשונה עברה רובי לתפקיד ביוגרפי אחר. ב"היו זמנים בהוליווד" היא התאחדה עם דיקפריו, והפעם הרחק מהוול סטריט ובאווירה אחרת לגמרי - בהוליווד של סוף הסיקסטיז. רובי גילמה בסרט את הכוכבנית ההוליוודית הלוהטת שרון טייט, שנרצחה על ידי חבורתו של צ'ארלס מנסון כשהיא בחודש השמיני להריונה מבן זוגה, הבמאי רומן פולנסקי. היא סיפרה שקיבלה פנייה מקוונטין טרנטינו לאחר ששלחה אליו מכתב. לדבריה היא תמיד הייתה מעריצה של הבמאי, והבטיחה לעצמה שברגע שתהיה שחקנית טובה מספיק תכתוב לו מכתב ותביע את רצונה לעבוד איתו. אחרי שיצא "אני, טוניה" לאקרנים, רובי הרגישה שהגיע הזמן לכתוב לטרנטינו. למזלה המכתב נחת על שולחנו בדיוק כשסיים לכתוב את התסריט ל"היו זמנים בהוליווד", והוא כבר שקל ללהק אותה לתפקיד שרון טייט. "מרגו נראית כמו שרון", הסביר טרנטינו ל"ווג" את החלטתו לתת לה את התפקיד. "היא יכולה להעביר את התמימות והטוהר שלה".

ביקורת רבה הושמעה אחרי צאת הסרט על העובדה שלרובי היו מעט מאוד שורות בסרט. לרובי, מצדה, לא הייתה בעיה עם זה. "פירשתי את הדרך שבה קוונטין כתב את דמותה בתור איזושהי נוכחות, איזשהו רעיון", אמרה. "היא ייצגה את הדברים הטובים ביותר של הסיקסטיז ושל הוליווד בתקופה ההיא, ואת הטרגדיה האינהרנטית של מותה שסגרה את העידן ההוא של הוליווד והרגה את האופטימיזם והתקווה של התקופה".

אקשן עם אנסמבל נשי

רובי ובעלה גרים כיום בלוס אנג'לס, שם נמצאים גם המשרדים החדשים של חברת ההפקה. המטרה המוצהרת של LuckyChap Entertainment היא לקדם פרויקטים של נשים, וסרט הקולנוע הרביעי שהחברה חתומה עושה זאת.

"ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת", המבוסס על דמויות הקומיקס של ג'ורדן בי. גורפינקל וצ'אק דיקסון הוא ספין־אוף ל"יחידת המתאבדים" - ללא הג'וקר - שרובי יזמה והביאה לוורנר ברדרז. "אמרתי להם שאני רוצה סרט אקשן עם אנסמבל נשי", סיפרה. "אני לא יודעת למה אין יותר סרטים כאלה. רציתי שהוא יקבל סיווג R (הצפייה מתחת לגיל 17 מותרת רק בליווי הורה - ד"ק) כדי שלא נרגיש מוגבלים מבחינת השפה או האלימות. אם הוא היה מקבל סיווג PG (מומלצת השגחה של ההורים - ד"ק), גברים היו יכולים להרגיש שזה צ'יק פליק".

במקור דווח כי התקציב של "ציפורי הטרף" הוא 75 מיליון דולר. עתה מדברים על קצת יותר מ־97 מיליון דולר. כך או כך, התקציב נמוך בהרבה מזה של מרבית סרטי די.סי קומיקס, אך גבוה בהרבה מהתקציב שחברת ההפקה של רובי רגילה אליו. "ציפורי הטרף" הוא הפרויקט היקר ביותר בהיסטוריה הלא ארוכה של LuckyChap Entertainment, והסיכון גדול. בין היתר כי הסרט נוצר על ידי נשים: קת'י יאן הסינית־אמריקאית ביימה וכריסטינה הודסון האנגלייה כתבה את התסריט - מה שאומר שדמותה של הארלי קווין תהיה פחות מינית ומפתה ממה שהייתה ב"יחידת המתאבדים".

"זה היה יכול להיות קל יותר והרבה יותר לא מספק, אם לא הייתה לי חברת הפקה, ואם לא הייתי מעסיקה במאיות נשים שזה הסרט הראשון או השני שלהן, ואם לא הייתי מסכנת מיליוני דולרים של אנשים אחרים ומסכנת את השם שלי ואת כל מה שעבדתי בשבילו - אבל החלטתי לעשות זאת ואני לא מתחרטת", אמרה.

הארלי קווין, שאותה גילמה רובי כבר ב"יחידת המתאבדים", היא פסיכיאטרית לשעבר שהופכת לבת זוגו ושותפתו לפשע של הג'וקר, שאותו גילם בסרט ההוא ג'ארד לטו. "ציפורי הטרף" מתרחש לאחר אירועי "יחידת המתאבדים" ומספר את סיפורה של הארלי קווין לאחר שנפרדה מהג'וקר. בסרט היא נאלצת לשתף פעולה עם הקנרית השחורה, הציידת, ורנה מונטויה במטרה להציל ילדה בשם קסנדרה קין מציפורניו של בוס הפשע "המסכה השחורה", שאותו מגלם יואן מקגרגור.

"הסיפור ב'ציפורי הטרף' הוא מנוקדת המבט של הארלי, אז הקהל מקבל הצצה אל תוך עולמה בדרך שלא הייתה בסרט 'יחידת המתאבדים' הראשון וגם לא תהיה ב'יחידת המתאבדים' הבא", אמרה רובי בפודקאסט הקולנוע של "ורייאטי". "העולם שלה הוא קצת מטורלל. הוא משקף את האישיות שלה. הוא מוגזם, הוא פופי, הוא כיפי, הוא אלים, הוא משוגע, הוא אבסורדי, הוא אקסצנטרי, הוא מצחיק בטירוף. הוא גם קצת שובר לב".

השנה של הארלי

על אף הסגנון המאוד שונה, "ציפורי הטרף" שם לעצמו למטרה להתחרות ב"נשים קטנות" בתור הסרט הנשי והפמיניסטי ביותר של התקופה. וכדי שאף אחד לא יפספס את הנקודה הפמיניסטית, השם המלא של הסרט באנגלית - "Birds of Prey and the Fantabulous Emancipation of One Harley Quinn" - כולל את המילה "אמנציפציה" כדי להדגיש את שחרורה של הארלי קווין מהאקס שלה, הג'וקר, ומגברים בכלל. לעומת זאת, השם המלא בעברית, "ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת", רק מזכיר לנו שהיא מהממת.

"הסיסטרהוד שוחט את הסקסיזם, את הגילנות ואת הוליווד ב־2020" - כך נכתב על שער גיליון ינואר של המהדורה המקוונת של "גלאמור UK", שעליו מתנוססת תמונתה של רובי עם שלוש השחקניות המככבות לצדה בסרט: מרי אליזבת' וינסטד שמגלמת את הציידת; ג'ורני סמולט־בל שמגלמת את הקנרית השחורה; ורוזי פרז, האמריקאית ממוצא פורטו־ריקני שהתפרסמה בסוף שנות ה־80 כשהשתתפה ב"עשה את הדבר הנכון" של ספייק לי. פרז מגלמת את רנה מונטויה, בלשית במחלק הרצח במשטרת גות'אם ולסבית מוצהרת.

בראיון דיברה רובי ארוכות על הסקסיזם שנתקלה בו בתור מפיקה. היא סיפרה שגם כשהייתה זאת שאמורה לספק את התשובות בעניינים כספיים ואחרים, השאלות לא הופנו אליה אלא לגבר שעמד בקרבתה. עוד סיפרה על הגילנות בהוליווד ועל הרגשתה כי לא סומכים עליה כמפיקה - לא רק משום שהיא אישה, אלא גם כי היא צעירה.

כפי שהיא מספרת לאחרונה בכל ראיון, רובי עבדה קשה כדי שייקחו אותה ברצינות כמפיקה. "ציפורי הטרף" מתכנן להיות שובר הקופות הראשון של 2020, ואם הוא יעמוד במשימה, נראה כי רובי תוכיח שהיא יודעת מה היא עושה. בכל מקרה, זאת לא הפעם האחרונה שתראו את רובי בתור הארלי קווין. נכון לעכשיו מתוכננים לפחות עוד שני סרטים שבהם רובי תהפוך לכוכבת הקומיקס עם הקוקיות: סרט על הג'וקר והארלי קווין שעדיין אין לו שם, וסרט נוסף של "יחידת המתאבדים" שמתוכנן לצאת בשנה הבאה. אולי יהיה גם עיבוד קולנועי לסדרת הקומיקס “Gotham City Sirens", אם כי נראה שנכון לעכשיו הפרויקט הוקפא.

"הייתי הארלי במשך כל השנה", אמרה רובי בראיון ל"דדליין" בסוף שנה שעברה. "צילמנו את 'ציפורי הטרף' בתחילת השנה, עכשיו אני באמצע הצילומים לסרט השני של 'יחידת המתאבדים' עם ג'יימס גאן, אז זה היה הארלי אחרי הארלי. אני אוהבת לשחק אותה, זה תמיד כיף אבל גם קצת מתיש כי יש לה כל כך הרבה אנרגיה. אבל אני ממש ממש מתה עליה".