"אם אתה יודע מי היהודים לא דרך המדיה אז היחס משתנה"

"אבא שלי התחיל בשנות השישים ומאז אנחנו דואגים לקחת את הטקסטים של העם היהודי ולעשות אותם בצורה הכי מיטבית לטובת הציבור הכללי ושיהיה נגיש וקריא. אנחנו כותבים בעברית מודרנית שנועדה לאנשים מכל הזרמים ולתת להם את היכולת להיות נגישים לטקסט", כך מסביר הרב מני אבן ישראל, בנו של הרב עדין אבן ישראל, המוכר בציבור הדתי בעיקר בעקבות פירושו לגמרא, את האידאל מאחורי המפעל של מרכז שטיינזלץ להנגשת הטקסטים של ספרי היהדות לאנשים שאינם דתיים ואפילו אינם יהודים. 

"בספרייה של הקונגרס יהיה טקסט של הגמרא שתרגמנו לאנגלית", מספר הרב מני, "אותו דבר באיטלקית, רוסית, צרפתית. החלום הוא להגיע לעולם הסיני ואפילו בערבית, לפחות חלקים אינטגרליים שלו. עשינו גם פירוש של התנ"ך, המשנה, הרמב"ם. אבי כתב עוד 60 ספרים והמטרה העיקרית היא שהידע יהיה שלך כמו שהוא שלי. מה שתעשה איתו זה כבר פחות עניינו בין אם אתה חילוני או דתי. לא ייתכן שהגישה לטקסט תהיה רק לאנשים חרדים ודתיים. כמו שבן גוריון ואפילו יוסי שריד ציטטו את התנ"ך, זה של כל האומה".

"כשלושים אחוז מהמכירות שלנו הם באמזון. הנחת היסוד היא שלא כל מי שקונה באמזון הוא יהודי. העבודה הזאת הוכרה כמעט בכל העולם הרחב. בלי לדעת מי אנחנו ומה אנחנו עושים, מגדירים יהודים על פי מה ששומעים ברחוב. אם אתה יודע מי הם ולא על ידי המדיה, יודע מאין באו ומה המוסר שלהם, אז היחס משתנה". 

הרב מני מסביר כי לא כולם היו מרוצים מההנגשה של הטקסטים. "ההתנגדויות הן בדרך כלל מאנשים שמפחדים ממך. אנחנו מאמינים שגם על טקסטים שהם לא הכי חברותיים למשתמש אני נותן לאנשים לדון בהם. אין מה לפחד מטקסט הוא לא נושך. חלק מהתלמוד, 5 אחוזים, צונזר לאורך התקופות. אנחנו החזרנו את כל המחיקות של הצנזורה. 

"בוודאי שאנשים קוראים את הטקסט ולא יקחו אותו בהקשר ההיסטורי יבינו לא נכון, אבל עכשיו אני יכול לדבר על זה. עד הכינוס השני של הכנסייה הקתולית בשנת 69' היהודים היו אלו שהרגו את ישו. מאז הורידו את האשמה הכללית מעלינו, העם היהודי מבחינתם כבר לא אשם. הטקסט הוא הכלי להבנה ולגישור". 

האתגר הגדול בתרגום של טקסטים יהודים מסובכים לשפות אחרות הוא אתגר השפה. היכולת להעביר את המסר בצורה המדויקת גם ללא שימוש בשפה המקורית בה נכתב הטקסט על כל הניואנסים הכלולים בו. "הצוות שהיה לנו היה מצד אחד אקדמאים ומצד שני תלמידי חכמים, גברים ונשים. ההנחיות של מרכז שטיינזלץ, של אבא שלי, זה לתת את הכלים ללמוד את הטקסט. לקחנו ויצרנו מילון שהופך מושגים בגמרא לשפה שלנו שנוכל לתרגם לאנגלית. אחר כך שתרגמנו את התנ"ך לאנגלית הם עשו עבודה נהדרת.

"כמו לדוגמא איך לתרגם את השם אלוקים, הם דייקו בזה. אז יש הבדל באיך שמוזכר שמו של הקב"ה במקומות שונים כדי להיות כמה שיותר נאמנים למקור וכמה שיותר אמיתיים. בסופו של דבר יכולת הקריאה היא הדבר החשוב. אני יכול לקרוא מהתנ"ך שלנו באנגלית באופן שוטף, השפה רצה. אם אתה כותב את זה נכון אתה יכול לשנות את העולם".