בשם האם: שם המשפחה שלנו הוא הזהות שלנו, השייכות שלנו לשבט. שם המשפחה שלנו הוא חלק בלתי נפרד מעצמנו, אנו נושאים אותו איתנו אך לא מודעים בחיי היומיום למשמעות שלו. אולם כאשר מישהו מנסה לערער על שם המשפחה או לערוך בו שינויים, מתעוררת לפתע חשיבותו העמוקה של השם, הן מבחינה רגשית והן מבחינות אחרות.
למשל, זוג שנישא ולאחר נישואיהם המשיך כל אחד מהם לשאת את שם משפחתו. עם הולדת בנם הבכור, נחלקו בני הזוג לגבי שם המשפחה שיישא הילד. האב רצה שהבן יישא את שם משפחתו, והאם סברה שנכון וצודק יהיה שיישא את שמות שניהם. בהיעדר הסכמה, הדין הישראלי קובע כי הבן יישא את שם משפחת אביו במקרה של בני זוג נשואים וכן של ידועים בציבור. למה? ככה. מנהג ישן. אז האם ויתרה.
לימים התגרשו בני הזוג, ועלתה השאלה מהו שם המשפחה שיישא הבן מעתה ואילך. האם ביקשה שהבן יישא גם את שם משפחתה, שכן היא רצתה לחזור לשם נעוריה, ובעיניה אך טבעי ששמו של הקטין יורכב משמות המשפחה של שניהם. האב סירב, ולכן נאלצה האם להגיש תביעה כנגד האב ולנהל הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה, שכלל גם מינוי עובדת סוציאלית מטעם שירותי הרווחה, שתבחן את טובת הקטין לגבי השאלה מהו שם המשפחה שאותו הוא יישא, וכן, מהי טובתו בעניין זה. נשים רבות מוותרות בשלב זה אולם האם לא ויתרה ולאחר שנתיים של דיונים הורה בית הדין על הוספת שם משפחתה לשמו של הילד.
במקרה אחר, הגישה אם עתירה לבג”ץ כדי שיורה על תיקון חוק השמות בטענה כי מדובר בחוק ארכאי הפוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק שוויון זכויות האישה. בין היתר נומקה העתירה בכך שהמצב שבו אם וילדה נושאים שמות משפחה שונים יוצר עומסים רגשיים וביורוקרטיים אצל האם והילד.
לפני כחודשיים נתן בג”ץ פסק דין שבו דחה את העתירה בנימוק שחוק השמות חוקק לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן חסין מפניו. כמו כן קבע בג”ץ כי העתירה אינה מבססת את הטענה בדבר אפליה וחוסר שוויון, וכי אין בסמכותו להורות על תיקון חקיקה.
למעשה בג”ץ קיבע את חוסר השוויון בצורה מקוממת ומצערת. האם יעלה על הדעת ששם משפחה של קטין ייגזר אך ורק משם משפחה של אחד ההורים, כאשר אלו לא נושאים את אותם שמות, בין אם הם נשואים, ידועים בציבור או גרושים. האם יעלה על הדעת שדעתו של האב תגבר תמיד על פני רצונה של האם?
מהו שם המשפחה שיופיע על שלט ביתם של האם והילד, שם האם או שם הבן? איך יתייחסו חבריו של הילד לכך שלאמו יש שם משפחה שונה משלו? כל פנייה לרשויות, לרבות משרד הפנים, הרשות המקומית וכו’ מצריכה הבהרה והסברים לא שגרתיים. בכל הכבוד הראוי, הגיע העת לשנות את חוק השמות המיושן הזה ולהשוות את זכותם של שני הוריו של קטין בכל הקשור לשם המשפחה. בעידן שבו הנשים נלחמות, ובצדק, נגד אפליה מגדרית, החוק עדיין משאיר את האישה בתחתית סולם הערכים החברתיים.
הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין העוסק בדיני משפחה וירושה
