המערכת המוחית שאחראית על עצירת תגובות פועלת אצל מתבגרות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה כאשר הן נחשפות לגירויים של מזון עתיר קלוריות, בצורה מוגברת יותר בהשוואה למתבגרות שאינן סובלות מהמחלה. כך עולה ממחקר חדש שנערך בשיתוף חוקרים באוניברסיטת חיפה.

אנורקסיה היא הפרעה נפשית קשה בעלת אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מכל ההפרעות הנפשיות. סיבת התמותה העיקרית כתוצאה מהמחלה היא הרעבה עצמית ממושכת המובילה לירידה דרמטית במשקל עקב הפרעה בדימוי הגוף.  עם זאת, מעט מאוד ידוע על המנגנונים הביולוגיים שגורמים לכך שנערה אחת שסובלת מהפרעה בדימוי הגוף תצליח להרעיב את עצמה באופן קיצוני ואילו נערה אחרת עם הפרעה דומה לא תצליח להרעיב את עצמה עד כדי סכנת חיים. 

על פי חלק מהסברות, המערכת המוחית הקרויה "מנגנון עצירת תגובות" קשורה להבדלים אלה. מדובר במערכת שמונעת מאיתנו לפעול באופן אימפולסיבי כדי לעודד התנהגות מוכוונת מטרה. במחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Behavior Research and Therapy, ביקשו החוקרים, בהם ד"ר נועם ויינבך מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, לבדוק את הקשר של מנגנון זה לאנורקסיה.

במחקר השתתפו 60 נערות בגילאים 12־18, מחציתן סובלות מאנורקסיה. הנבדקות התבקשו לבצע מטלת מחשב שבה הן נדרשו להחליט מהר ככל הניתן האם תמונה של אוכל המוצגת במרכז המסך היא של אוכל רב קלוריות או דל קלוריות דרך לחיצה על מקשי מקלדת מתאימים. 

מדי פעם אחרי הופעת התמונה הושמע צליל "ביפ" שהנחה את הנבדקות להימנע מתגובה ולא ללחוץ על כלום. בעזרת פונקציה מתמטית מורכבת חישבו החוקרים את הזמן שלקח לנבדקות לעצור תגובה כשנחשפו לתמונה של מזון עתיר קלוריות לעומת דל קלוריות. במהלך הניסוי התברר כי המערכת האחראית על עצירת התגובות פעלה בצורה חזקה יותר בקרב הנערות שחולות באנורקסיה בעת החשיפה לגירויים של אוכל עתיר קלוריות. כאשר נחשפו הנערות לאוכל דל קלוריות, לא היה הבדל בפעילות של מנגנון עצירת התגובה בין הנחקרות.