אמיר דדון, שבימים אלה חוגג עשור לשירו הראשון, סגר השבוע מעגל כשהוציא את שירו הראשון – "חלל", בגרסה מחודשת, עכשווית ויותר עשירה מוזיקלית (מהבוסר הקסום הראשוני) והוכיח שהוא כמו יין, רק משתבח עם הזמן.
אנה זק, כוכבת הרשת שמטפחת גם קריירה מוזיקלית, שחררה השבוע את "בלוק", ניסיון ליצור שיר טראפ עברי שנשמע גם מבחינה מוזיקלית, גם מבחינת השואו אוף וגם מבחינת הסלסולים (הצורמים, יש לציין) של זק כמו חיקוי פתטי ועלוב ל"פאוץ'" של נועה קירל.
נציין כי יוצרי "פאוץ'", רון ביטון וג'ורדי (ירדן פלג), שני כישרונות גדולים שיודעים לקרוא את מפת הפופ העכשווית, חתומים גם על השיר הזה, ועם כל ההערכה, הפעם זה פחות עובד. זק מבצעת את השיר ללא כריזמה, ללא רגש אלא נשמעת טכנית מדי. במילים אחרות: נועה קירל לעניים.
"יש סיכוי ליום חדש, כשהלב שלי מותש, לנווט בין הקווים, בין הסדקים, בלי לחשוש", שרה דפנה דקל בשירה החדש – "בלי לחשוש" שכתב והלחין עמית צח. זו לא דפנה דקל המוכרת, אלא זו דפנה דקל יותר עמוקה, רצינית ויותר מלנכולית אך עם זאת אופטימית וריאליסטית.
זה לא סוג השירים שתופס את האוזן משמיעה ראשונה, אבל הוא שיר שגורם לך להקשיב, להתרגש, לנדוד במחשבות למקומות אישיים ועם קולה המלטף של דקל להישבות בקסמו. מקווה שדקל תוציא יותר שירים מהסוג הזה.
לינוי אקלה, אחת המבצעות הכישרוניות לטעמי בתכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" השנה, חבקה שיר חדש - "מציאות", פופ-רוק מקורי אותו כתבה והלחינה ותפור היטב למידותיה הקוליות. קצת הייתה חסרה לי העוצמה וה"פיצוץ" בשיר (מה שנקרא "הבום") ובייחוד בפזמון אבל אין ספק שמדובר בטקסט ולחן איכותיים שחושפים יוצרת כישרונית, שונה מהנוף וכזו שהולכת עם האמת האמנותית שלה.
מי שדי אכזב אותי בשירו החדש – "למה זה מגיע לנו?, הוא דניאל ברזילי שהשתתף ב"כוכב הבא לאירוויזיון" אשתקד, ועד אמצע השיר די גורם לי להשתעמם בביצוע אנמי, לא כל כך מחובר לרגש ולא מעניין במיוחד.
רק עם הפזמון, בו ברזילי מתחיל באמת להתחמם ולפתוח את הקול, הוא מצליח לסקרן קצת אבל בהמשך שוב חוזר לביצוע משעמם. הטקסט מעולה וכולל לא מעט פניני השראה, אבל הלחן והעיבוד לא מצליחים להרים את השיר, כמו גם קולו של ברזילי.
במתיקות, בפשטות וללא יותר מדי דאווינים מוזיקליים, שי רון הוציאה את "צאי כבר מהחדר", שיר פופ מקורי, קליט ומתקתק שכתבה והלחינה בעצמה שעוסק בחיזוק והעצמה נשית ובחוויות אהבה נכזבת שכל אחד ואחת יכולים למצוא בו נחמה והזדהות.
רון יודעת בדיוק איך לדבר לקהל שלה, היא יודעת להתאים את השירים שלה לקולה ומה שבעיקר ראוי לשבח זו העובדה שהיא כבר כמה שנים מתמידה והולכת בדרכה.
זה כבר כמה שנים שאני עוקב אחר עדי פהר, שיוצרת תחת שם הפרויקט FEHER אלקטרו דרים פופ מעניין ומסקרן והשבוע היא שחררה את GAME OF HOPE מתוך אלבומה הראשון ומצליחה למצוא את השילוב המדויק והרצוי בין טקסט אישי על עניינים של הנפש והלב לבין מוזיקה מתוקה עם פזמון ממכר וקליט שמשאיר טעם לעוד.
לירי אוזן, או פשוט לירי בשבילכם, השיקה שיר בכורה בשם "אקדח", שיר שנע לכיוון הפופ בניחוח המערב הפרוע שמשלב בין פולק להשפעות אלקטרוניות ודאנס שמהווה לדעתי יריית פתיחה מעולה עבורה. הטקסט מיוחד ולא שגרתי, הכולל מטאפורות כמו "לב כל כך רך מבשלים במדורה" ותופס את האוזן (והלב) למן השמיעה הראשונה.
השבוע הוציאה הזמרת הצרפתייה-ישראלית קורל מלכה או בשם הבמה פשוט "קורל" את אלבומה הראשון – MA LIBERTE במסגרתו הקליטה בצרפתית שירים שהפכו לקלאסיקות ישראליות ידועות בניחוח נוסטלגי עם עיבודים עכשוויים ועדכניים.
מלכה, בת טיפוחיהם של אמיר פיי גוטמן ז"ל ושי להב ("מופע הארנבות של ד"ר קספר"), היא יוצאת להקה צבאית ובאלבום מצליחה להפיח חיים צעירים בקלאסיקות של ג'ורג' מוסטקי, ז'אק ברל, שארל אזנאבור, ג'ורג' ברסאנס ועוד שאנו מכירים כ"אילו ציפורים", "אל תכעסי זה לא אסון", "את חירותי", "אהבה בת 20", "באביב את תשובי חזרה".
חם בחו"ל
דואה ליפה החליטה להחזיר אותנו לאייטיז השבוע עם PHYSICAL. לא, לא מדובר בלהיט המיתולוגי באותו השם של אוליביה ניוטון ג'ון משנת 1981, למרות שליפה קורצת לו בשירתה: LET’S GO PHYSICAL. ליפה החליטה ליצור פופ עכשווי בניחוח אייטיז וזה עובד לה היטב עם שיר מקפיץ, קצבי ואיכותי שהולם את קולה ואת הפרפורמנס שלה. השיר הוא טעימה מאלבומה הקרוב של ליפה –FUTURE NOSTALGIA.
ג'סי רייז שחררה השבוע את הקליפ והשיר – LOVE IN THE DARK שיוצא רגע לפני אלבומה- BEFORE LOVE CAME TO KILL US שהוא שיר די נוסחתי מבחינת הבתים והפזמון ולא נושא בשורה חדשה, אבל הביצוע הכן והרגישות הבוקעת מקולה הנעים והמלטף של רייז מצליחות להפוך אותו לבלדה מרגשת שאי אפשר שלא ללכת שבי אחריה.