המתיחות בכל הגזרות: המצב הביטחוני הרגיש מורגש בכל הגבולות - החל מהתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, דרך ההתחממות ביו"ש ובגזרת ארגוני הטרור העזתיים. כדי לעשות סדר בהערכות המודיעין, האלוף במיל' עמוס ידלין הגיע לתוכניתו של נסים משעל ב-103FM והסביר: "הרוסים יודעים על התקיפות שלנו בסוריה, אבל הם מגיבים ככה כי הם לא אוהבים אותן".
בוא נתחיל בהאשמה הרוסית שחיל האוויר סיכן מטוס עם 172 נוסעים. איך אתה מתייחס לשידור הרוסי הזה?
"קודם כל, זה הרבה פחות דרמטי ממה שזה נשמע. לכל מטוס שיש לו יעד, יש לו גם שדה אלטרנטיבי ואם יש לו בעיה להגיע ליעד שלו בגלל מזג אוויר או בגלל שהמסלול נחסם, או הייתה תאונה בשדה, יש לו תמיד מספיק דלק".
אבל הרוסים מאשימים פה את ישראל שחיל האוויר שתקף שם, גרם לסכנה.
"קודם כל נשים את העובדות על השולחן - מי שיכול להיות גרם למטוס הזה לסטות ממסלולו זו ההגנה האווירית הסורית, הבלתי אחראית, שלא מבחינה בין מטרות אמת למטרות אזרחיות. מאוד דומה למה שקרה לאיראנים שהפילו מטוס אוקראיני כי הם חשבו שזה טיל שיוט אמריקני ומה שקרה לסורים עצמם שהפילו מטוס רוסי לפני כשנה וחצי. לכן הרוסים מאוד רגישים שהסורים יירו עליהם. אם הולכים באמת למה הטמיע את האירוע, זו תקיפה ישראלית, את זה הרוסים לא אוהבים כבר הרבה מאוד זמן, אבל אנחנו לא אוהבים את ההתבססות של האיראנים, בשביל זה הקמנו מנגנון שנקרא 'מניעת התנגשות'. אנחנו מודיעים לרוסים מראש על תקיפות, לא הודעה ארוכה מדי כדי לא לתת אפשרות לסורים להתארגן, אבל גם על האזור וגם על העיתוי אנחנו מודיעים".
כלומר הרוסים ידעו על המקרה של שלשום בלילה.
"נכון, לדעתי המטוס פשוט קיבל הוראה, במקום לנחות בדמשק, לנחות בבסיס ליד לטקייה, זה יותר מ-100 קילומטר צפונה משם, אני לא מעריך שהיה שום אירוע שבו טיל או מטוס ישראלי ואפילו סורי חלפו ליד המטוס הזה. אבל אני רוצה להצביע על העובדה שמשרד ההגנה הרוסי, שהאנשים שלו פרוסים בסוריה ומייעצים לצבא אסד ופועלים יחד עם האיראנים ולפעמים עם חיזבאללה, זה הגוף הכי פחות ידידותי לישראל ברוסיה. גם רוסיה היא לא מונוליטית, הנשיא פוטין מאוד ידידותי, ראינו את זה בביקור שלו, אבל למשרד ההגנה הרוסי יש איזושהי התנגדות מאוד קשה לעובדה שישראל תוקפת בסוריה, ואני אגיד לך למה - מי שמגן על סוריה, אלה סוללות הגנה אווירית שהגיעו מרוסיה, וחוסר היעילות בסיכול התקיפות הישראליות מעורר הרבה מאוד תסכול ברוסיה".
כלומר, זה שהם לא מצליחים למנוע את התקיפות, זה מתסכל אותם?
"מאוד, ואני אומר, הם יושבים באותם חדרי מלחמה, הם מדריכים את הסורים על ה-S300 ששלחו להם, ולשמחתנו עוד לא העבירו את זה לידיים סוריות, ובסוף הסורים הם בעלי הברית שלהם וכשישראל תוקפת בסוריה, זה פוגע בהם".
עד כמה ישראל, בעקבות הביקורת הזאת, ואנחנו רגישים מאוד ליחסים עם רוסיה, תירתע מהמשך התקיפות?
"התקיפות בסוריה שהתחילו כבר לפני מספר שנים, גלומות בהם כל הזמן 3 סיכונים - סיכון ראשון זה שייפגע מטוס שלנו שטס מעל סוריה או מעל לבנון או באיזושהי טריטוריה שממנה הוא מגיע לסוריה. ראינו שנפל לנו F-16 בתחילת 2018 וזה יכול לקרות. הסיכון השני הוא שכתוצאה מהתקיפות האלה תהיה הסלמה - האיראנים, מדי פעם, מחליטים שעברנו את הגבול ומנסים לשגר לפה רקטות וטילים, לשמחתנו המודיעין של ישראל וחיל האוויר שלה בדרך כלל מסכלים את זה. הסיכון השלישי זה שחס וחלילה ייהרגו רוסים, ועל זה מדינת ישראל משקיעה הרבה מאוד, לפגוע רק באיראנים או בסורים שיורים עלינו ולא לפגוע ברוסים. לכן אנחנו נמשיך להיזהר, כמו שאנחנו נזהרים מתחילת האירועים".
אנחנו עדים להסלמה גם בדרום וגם בצפון, לאן כל זה מוביל לדעתך?
"כשפרסמנו במכון למחקרי ביטחון לאומי את ההערכה שלנו ל-2020, אמרנו את הדבר הבא - אף אחד מהצדדים לא רוצה מלחמה בהיקף מלא, לא חמאס, לא ישראל, לא איראן, בוודאי שלא סוריה, וגם חיזבאללה לא רוצה מלחמה, הוא מורתע מאז 2006. עם זאת המצב נפיץ, ויש מצב ששני הצדדים לא רוצים להגיע למלחמה ובסוף הם יכולים להיקלע לשם. אני אתן לך דוגמה במקום שהוא הכי פשוט עבורנו, בעזה, לא חמאס רוצה, לא ישראל רוצה, אבל הם לא מצליחים להגיע להסדרה, ולכן חמאס כל הזמן מאתגר אותנו, מרגמות, רקטות, טפטופים מאוד קטנים".
ואנחנו חסרי אונים ולא יודעים להגיב. טרור הבלונים שיש בו חומר נפץ, והתושבים שם מלאי חרדות ופחדים, זה לא סתם כך.
"החמאס מנסה ללכת על הסף, לעצבן אותנו, לגרום לנו לחרדות, אבל לא במידה כזאת שתאלץ אותנו להכות אותו קשות ולהיכנס לעוד מבצע. הוא מבין שאנחנו לפני בחירות ושראש הממשלה לא רוצה מבצע, ואני אומר שהוא מקבל רשות לטפל בנו במחיר מבצע כי הוא יודע שאנחנו לא נגיע למבצע. למרות שאצלנו יש חרדות ואני מאוד מזדהה עם כאבם של יישובי העוטף".
אבל זה לא מנחם את תושבי העוטף שצריכים לחיות בחרדה כבר כמה שנים.
"אני מעריך כבר מספר חודשים שלא יהיה מנוס בסוף, אם לא נגיע להסדרה, ממבצע נוסף בעזה שיקנה לנו 3.5 שנים כמו שקנה המבצע ב-2014 צוק איתן".
מה יהיה הקו האדום שבעקבותיו תגיד, 'אני ממליץ לצאת למבצע נוסף בעזה'?
"אני המלצתי כבר בפעמים שהם ירו מאות רקטות, אבל אני מעריך מה יקרה, חס וחלילה אחד ממטעני הנפץ האלה או הרקטות או המרגמות יפגעו באותו בית שבו לא הספיקו להגיע לממ"ד ויהרגו תושבי ישראל - אני מעריך שאז אנחנו במבצע".
הזכרת את העניין של הבחירות, עד כמה הן מהוות שיקול בגישה שלנו, בתגובה שלנו לחמאס?
"אני מעריך שראש הממשלה, שהוא ראש ממשלה 10 שנים בקדנציה הזאת, יודע שמלחמה לא טובה לבחירות. תסתכל על כל ראשי הממשלה שאירעה בתקופתם מלחמה, מגולדה מאיר דרך מנחם בגין, כלה באולמרט, המלחמות היום, במאה ה-20 וה-21 מסיימות קריירה, לא עוזרות לה. לכן ראש הממשלה עושה הכול כדי לא להגיע להתנגשות בעזה. אני מעריך שמי שלא יהיה ראש הממשלה הבא בישראל, את הסוגייה של הזרוע הצבאית של החמאס וההתגרויות שלה בישראל, הוא יצטרך לפתור במבצע אחר ממבצע צוק איתן, שיתמקד בזרוע הצבאית ויגיע בסוף להסדרים שגם יאפשרו תקופת שקט ארוכה וגם יטפלו בנושא ההתעצמות, נושא שלא טיפלנו בו אף פעם בשלושת המבצעים האחרונים בעזה בעשור האחרון".
אז אנחנו נמתין בסבלנות, תושבי הדרום לא כל כך. רק אולי עוד משפט על אבו מאזן שהעיניים נשואות להר הבית, להסלמה שיש שם בגדה.
"אני חושב שההסלמה שראינו היא מינורית. שניים מתוך ארבעת האירועים הם אירועי פנים, במידה מסוימת - חיפה, מזרח ירושלים, אזורים שאנחנו שולטים בהם ולא אבו מאזן. אין ספק שעסקת המאה, שגרמה לאכזבה גדולה מאוד במחנה הפלסטיני, אם כי לא בהפתעה, העלתה מעט את רמת המתח. מנגנוני הביטחון ממשיכים לשתף פעולה למרות כל ההכרזות, ואבו מאזן, להערכתי לא רוצה אלימות. אבל אם יהיה סיפוח, מה שראינו אתמול ושלשום יעלה בסדרי הגודל".