יום נוסף חלף, וספינת התענוגות "דאימונד פרינסס" עדיין עוגנת מול חופי יפן ונצורה מחשש להתפשטות וירוס קורונה. ניקול בן דוד, ישראלית הנמצאת על הספינה, שוחחה הבוקר (רביעי) עם אילה חסון ב-103FM וסיפרה על התחושות הקשות על הספינה.

ניקול, מה שלומך? תני לנו עדכון.
"ברוך השם טוב. היום הקפטן הודיע על עוד 38 אנשים שמפונים, חזרנו הבוקר ליוקוהאמה, מהחלון אני רואה שינו לנו את הכיוון אז עכשיו אני רואה את הצד של המזח, הם בונים מבנה עם עמודים כמו אוהל ענק וארוך כנראה להעביר דרכו אנשים. אין לי מושג מה זה. מצבנו מתחיל להיות לא כל כך נעים, אנשים מאוד מאוד מודאגים מהמספרים שהולכים וגדלים, לא בטוחים שאנחנו בטוחים, יש מצב שכל מה שאנחנו עושים הוא לא באמת נכון לנו וזה לא באמת בידוד. מחזקים אחד את השני אבל זה לא פשוט.

"לא פשוט. דואגים מאוד מהחזרה הביתה, אין לנו איך להגיע כי הטיסה שהזמנו היא בקונקשן ברוסיה ואין מצב שאנחנו עולים עליה, כי לא בא לנו להיאסר ולהישלח לסיביר ל-14 יום - שזה מה שנאמר לנו. אני לא בטוחה שיש מדינה שמוכנה שנעבור דרכה בקונקשן, אני יצרתי קשר עם חברת הביטוח שלי ואני מחכה שיחזרו אליי. אני חושבת שהגיע הזמן שהם יתאחדו עם כל חברות הביטוח של שאר הנוסעים ועם חברת הספנות שאמרה שהיא תעזור לנו ותדאג לנו להגיע הביתה וממשלת יפן".

את מדברת על הדרך חזרה אז את באמת אופטימית ניקול, אבל יש עוד את הימים על הספינה. דיברו על כך שיורידו אנשים מבוגרים וחולים, אמרו למישהו מכם שיורידו אותו מהספינה? אולי זה האוהל שמכינים?
"אני שמעתי את זה ממש לפני מספר דקות מהתקשורת, לנו אף אחד לא סיפר את זה, לא דיברו, לא קיבלתי גם מידע ממשרד החוץ על זה ולא נראה לי שישאירו אותנו בקור שיש למטה באוהל".

האנשים שמפונים, אתם מכירים מישהו מהם?
"לא, אף אחד".

איך באמת מוודאים שאלו שפונו מהספינה לא הדביקו אחרים?
"זה בדיוק מה שמטריד אותנו ומפחיד אותנו, אנחנו לא יודעים אם אנחנו לא עלולים להידבק, בין אם מהעובדים או מהאוויר או מהאינסטלציה. אנחנו לא שקטים, אנחנו לא יודעים איך הווירוס עובר, האם עובר באוויר או דרך רוק? אנחנו לא יודעים אין לנו מספיק מידע".

שמעתי אתמול מומחים שעוסקים בהדבקה וגם הם לא סגורים לחלוטין על כל האופנים בהם הנגיף הזה עובר. החרדה לא פותרת את הבעיה, היית כה אופטימית ומלאת שמחה, זה חלק מהמסוגלות לא להישבר חלילה. את חייבת להיות חזקה שם את נראה לי מעודדת את כל הקבוצה שם אם כי כל אחד בחדר נפרד.
"אנחנו עדיין חזקים ואני עדיין חזקה ואופטימית, אני רק רוצה לנצל את הזמן שנותר לנו, בהנחה שכולנו נישאר עד הסוף ובריאים, שברגע שאומרים לנו שאנחנו משוחררים שאנחנו עפים מפה, פשוט עפים מפה. שיש לנו איך להגיע, כי נכון לרגע זה אין לנו איך להגיע. אני חושבת גם על הנושא של ההדבקה, אני לא קיבלתי מספיק מידע ברור איך להימנע מהדבקה ומה עליי לעשות ביום שאחרי".

קודם כל אני חושבת שאתם יודעים כבר לחטא כל הזמן סביבכם הכול. זה ברור, זה הדבר הכי אלמנטרי. מחזיקים לכם אצבעות, עצם העלאת הסוגיה בשיח הציבורי היא לא מזיקה לכם היא רק מזכירה לכולם שיצטרכו לטפל בזה.