"אם בעוד שבועיים, כשיסתיימו הבחירות, לא ידעו להקים ממשלה או לאשר תקציב, נצטרך לעצור הכל. נסגור את המדינה”, מצהיר חיים ביבס, יו”ר מרכז השלטון המקומי. “אנחנו לא יכולים להמשיך בלי תקציב”.
בהיעדר ממשלה מכהנת, הייתה השנה האחרונה קשה לכל המשק. לוואקום נכנסו הרשויות המקומיות שלקחו סמכויות והשמיעו את קולן בתחומים שבהם לא ראינו אותן בעבר. חלק מהן פתחו קווי הסעות בשבת, אחרות החליטו לפעול ביתר שאת בנושא הקיימות והיו רשויות רבות שיצאו נגד האמירות של שר החינוך רפי פרץ בנושא הלהט”בים והחליטו לפתוח את יום הלימודים בשיעורים על סובלנות והכלה.
“במשך שנה שלמה אנחנו הגוף האחראי היחיד שמנהל פה לבד את הכל”, אומר ביבס. “אבל בהיעדר תקציב לא נוכל להביא לכדי מימוש את כל הנושאים שבהם אנחנו מטפלים, למשל בתחום החינוך. בלי מימון מהמדינה, ב־1 בספטמבר לא יהיו לנו מספיק מוסדות חינוך וכיתות לימוד ולא נוכל לפתוח את שנת הלימודים. לקחנו על עצמנו לקדם תוכניות והתחלות בנייה במימון גדול, אבל לא נוכל לסיים בכוחות עצמנו. אין פה מעשה קסם – מדובר במאות מיליוני שקלים”.
בשבוע שעבר הגיעו משרד האוצר וראשי השלטון המקומי להסכמה על העברה מיידית של כ־400 מיליון שקלים עבור שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, תקציבים שלא הועברו עד אז, בשל הקיפאון הפוליטי. “המשמעות של התקציבים האלו היא שנוכל להמשיך לקיים את התוכניות החשובות ולטפל באוכלוסיות החלשות ובאלימות הגואה עם הכלים המתאימים”, מסביר ביבס.
מלבד העברת התקציבים הנדרשים, ביבס יודע מה עוד נדרש כדי לשנות את התמונה: “במשך שנים אנחנו מבקשים שבנוסף לעוד תחומי אחריות, יעבירו לנו יותר סמכויות כדי לנהל את הערים שלנו, וזאת כדי להיפטר מהפקידים ומהבירוקרטיה. משרדי הממשלה לרוב רק מפריעים בעודף רגולציה ובניסיונות לשים מקלות בגלגלים. השנה האחרונה מוכיחה שאנחנו המבוגר האחראי בישראל, זה שסוחב את המדינה על הגב, ויש לתת לנו כמה שיותר סמכויות כדי שנהיה כמה שפחות תלויים בפקידי הממשלה. “בשנה הזו שבה אין ממשלה, הרשויות שמסתדרות ומחזיקות מעמד הן הרשויות העצמאיות נטולות המענק, אלו שפחות צריכות את המדינה ואת הפקידים. אנחנו צריכים לייצר את הפחתת הרגולציה עבור הרשויות שעדיין זקוקות למענקים. ככל שהפקידות תפריע פחות, כך נוכל לתת יותר שירותים טובים לכלל התושבים”.
אין חשש שעודף ריכוזיות בידיים של ראשי ערים עלול להוביל למקרי שחיתות כפי שראינו בעבר?
“בתפוחים הרקובים צריך לטפל ולשים אותם מאחורי סורג ובריח, אבל אי אפשר להאשים ולהעניש את כלל ראשי הערים. רובם הם אנשים ישרים ורציניים, שבאו לעשות הכל למען הציבור שלהם. לשלטון המקומי יש את כל המערכות שנדרשות כדי לשמור על עצמו: מבקר פנים ומבקר חוץ, מבקר המדינה, יועץ משפטי ואת כל שומרי הסף”.
החינוך הוא אחד הנושאים שקרובים ללבו של ביבס, שמכהן גם כראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות. “חינוך מבחינתי הוא הבסיס להתנהלות תקינה וטובה יותר של עיר”, הוא אומר, ומסמן את הנושא הזה כאחד המובילים בליבת העשייה של מרכז השלטון המקומי בשנה הקרובה. “לא נהיה מוכנים לוותר על שקל אחד מתקציב החינוך”.
נושא נוסף שבו יתמקדו השנה במרכז השלטון המקומי הוא של “ערים בטוחות”, בהיבט של מוכנות העורף לעימות הצבאי הבא שבו תהיה מעורבת ישראל. “אנחנו עובדים בצורה מלאה עם פיקוד העורף והמשרדים השונים שנוגעים בדבר על מנת להיות מוכנים לרגע האמת”, אומר ביבס. “הטילים שמגיעים לכל מקום במדינת ישראל הופכים את העורף לחזית וצריך להיות ביכולתנו לנהל את האירוע ולהיות הראשונים שמגיבים, כדי לאפשר לצה”ל ולממשלת ישראל את מרחב הפעולה שנדרש להם על מנת לקבל את ההחלטות הנכונות”.
השבוע תיפתח ועידת השלטון המקומי לחדשנות, MUNI־EXPO 2020, שלדברי ביבס “מסמלת יותר מכל בעידן הפוליטי הנוכחי את העצמאות הנדרשת שיש להמשיך ולתת לשלטון המקומי בישראל”.
יותר מ־120 ראשי רשויות מרחבי העולם יגיעו לוועידה שמתקיימת השנה בפעם הרביעית בתל אביב ומהווה מקום מפגש לשיתופי פעולה של השלטון המקומי בישראל. במסגרת הוועידה יתקיים יריד חדשנות אורבנית, שבו כ־150 גורמים בתחומי הניהול העירוני יציגו בין היתר פתרונות חכמים בנושאי ניהול עיר, צריכת אנרגיה, הגנת סייבר והתמודדות בזמן חירום.
תערוכת “עיר המחר” שתיפתח במסגרת הוועידה תביא לידי ביטוי את החזון של המרכז לשלטון מקומי לערי המחר, בתחומים של תכנון אורבני, תחבורה עתידית, אנרגיה, אוויר נקי ו”ערים שמחות”.
“ועידת השלטון המקומי היא הבית לחדשנות מוניציפלית, ומקור המידע המרכזי לכך”, אומר ביבס, שמנהל את השיחה בדרכו לחנוכת מרכז חדשנות בשפרעם. “כמעט שאין דבר בחיי היומיום של תושבי הערים בארץ שאנחנו לא נוגעים בו. ההטמעה של טכנולוגיה חדשה ברשויות המקומיות מאפשרת להן לחסוך כסף שהיה מבוזבז על תהליכים יקרים ובירוקרטיים ולהחזיר אותו להשקעה בחינוך, תרבות ופנאי”.
לדבריו, החזון של מרכז השלטון המקומי הוא העברת התשתיות החכמות הבסיסיות ל־257 רשויות בארץ. “החוכמה היא להנגיש את נושא החדשנות לפריפריה ולכלל המגזרים בארץ – ושם אנחנו נמצאים”. עד לשנים האחרונות החיבור בין העולם העסקי לרשויות המקומיות כמעט לא היה קיים.