החברה מצליחה, הכנסות החברה עולות משנה לשנה, מאגר הלקוחות גדל מיום ליום, אך עדיין נדמה, כי כל החלטה פשוטה הופכת מסובכת. החברים (בעלי המניות אם מדובר בחברה בע"מ והשותפים אם מדובר בשותפות) מצויים בריב תמידי. האחד אומר כן השני אומר לא, ולהיפך. מה עושים? האם לפרק את החברה / השותפות? האם יש דרך להימנע מכך ואם לא, מה הדרך הנכונה לפרק את החברה?

האם הסכסוך פוגע בהתנהלות החברה ובשוויה?
ראשית, יש להבחין בין מצב שבו מדובר בחילוקי דעות לגיטימיים, כמו בכל פעילות עסקית, ובין מצב שבו מדובר בסכסוך עסקי, אשר פוגע בהתנהלות השוטפת של החברה, בשמה הטוב, במוניטין שלה וכפועל יוצא מכל אלו בשווי שלה. 

שנית, יש לבחון מה נקבע במסגרת החוזית (הסכם המייסדים / התקנון, או הסכם השותפות). לעיתים ניתן למצוא מענה במסמכים אלו. דוגמה אפשרית לכך היא מקרה שבו החברה הגיעה למבוי סתום / קיפאון - deadlock (מצב בו כוח ההצבעה מתחלק שווה בין שווה בין 2 בעלי מניות / שותפים ואלו לא מצליחים לקבל החלטות יחדיו). במצב כזה יתכן ונמצא הוראה בהסכמים שבין הצדדים לפיה במקרה כזה של קיפאון, כוח ההצבעה של בעל מניות אחד עדיף על האחר, או כי יש לפנות לצד ג' שיכריע (ישנם פתרונות רבים שניתן למצוא כיד הדמיון).

הסדרה חוזית מקיפה בשלב ההקמה יכולה לחסוך לצדדים מפח נפש
זה המקום להמליץ, כי בעת הקמת השותפות / ייסוד החברה, כשהצדדים חברים טובים ומערכת היחסים ביניהם מתנהלת על מי מנוחות, יינתן מענה גם לסוגיות אלו, במסגרת הסכם המייסדים, התקנון או הסכם השותפים. מטרתם של הסכמים אלו לצפות פני עתיד ולחסוך לכל הצדדים מפח נפש וכאבי ראש רבים בהמשך.  

אולם, אם בכל זאת לא מצאנו תשובה בהסכם המייסדים / בתקנון או בהסכם השותפים, כי אז יש למצוא פתרון חיצוני, ועדיף בהסכמה. 

ניהול הליך משפטי עלול לפגוע בתדמית החברה ובשוויה
המלצתנו היא להימנע, ככל הניתן, מנקיטת הליך משפטי, אשר עלול לפגוע בשווי החברה או בתדמיתה. כך למשל ניתן להסכים על פירוק השותפות / החברה ומכירת הפעילות העסקית לצד ג' (כך נמקסם את התמורה שניתן יהיה לקבל מהמכירה). ניתן אף להסכים על מכירת המניות בין בעלי המניות באמצעות מנגנון במבי (bmby - buy me buy you), או בכל דרך אחרת.

ואם בכל זאת הגענו למסקנה, כי אין מנוס מנקיטת הליך משפטי? כי אז, בניגוד לדעה הרווחת, ככל שמדובר בחברה סולבנטית (בעלת כושר פירעון – חברה אשר מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות) הנטייה של בתי המשפט תהיה להימנע מפירוק החברה. בית המשפט לרוב ייתן צווים, אשר יאפשרו את המשך פעילות החברה, בין אם על ידי בעלי המניות הקיימים ובין אם על ידי מכירתה לצד ג'.

לפניה ישירה אל עורך הדין בן שולמן, לחץ/י כאן

כיצד להתמודד עם פעולות חד צדדיות של בעל שליטה בחברה בשלב הביניים
זאת ועוד, במקרים מסוימים קיים חשש מפעולות חד צדדיות של בעל המניות האחר בשלב הביניים, קרי ממועד הגשת התביעה (אולי אפילו לפני) ועד להכרעתו של בית משפט בהליך כולו. פעולות כאלו יכולות להיות בין היתר ריקון חשבון הבנק של החברה או מכירת נכסיה במחטף. במקרה כזה ניתן לבקש מבית משפט צו מניעה לשמירת המצב הקיים וזאת עד להכרעתו הסופית בהליך. 

לסיכום ניתן לומר כי סוף מעשה במחשבה תחילה. המלצתנו היא לערוך הסכם מייסדים / שותפים במועד הקמת החברה ולקבוע בו הוראות שיתנו מענה גם לסוגיות אלו של חילוקי דעות. אם לא עשינו כן, דרך השלום תמיד עדיפה על דרך המלחמה ויש לנסות להגיע לפתרונות בהסכמה ורק כמוצא אחרון, בלית ברירה, לפנות לפתיחת הליך משפטי מתאים.

עורך הדין בן שולמן (צילום: צילום עצמי)
עורך הדין בן שולמן (צילום: צילום עצמי)

*האמור במאמר זה אינו בא כתחליף לייעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ושאלה כלשהי יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ פרטני.

עורך דין בן שולמן עוסק בליטיגציה מסחרית אזרחית ויישוב סכסוכים, נדל"ן וחברות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לדיני חברות LawGuide.