ליונל ריצ'י בדרך אלינו! והפעם כנראה שזה באמת קורה. בספטמבר היה ריצ'י אמור להופיע בארץ במסגרת סיבוב ההופעות "Hello". יותר מחודשיים לאחר שנפתחה מכירת הכרטיסים, ושלושה שבועות בלבד לפני שההופעה הייתה אמורה להתקיים, פורסם כי היא נדחתה ל־2 במרץ והוזזה להיכל מנורה מבטחים בתל אביב. הסיבה הרשמית שההפקה סיפקה לשינוי המיקום: "לאפשר לקהל מקומות ישיבה". השמועות אמרו שלא נמכרו מספיק כרטיסים למקום כל כך גדול, ולכן נאלצו להעביר את ריצ'י לאולם קטן יותר.
כך או כך, חצי שנה עברה בצ'יק ומועד הגעתו של ריצ'י התקרב. אלא שאז התברר שהחליטו לקיים בחירות בדיוק ביום שבו ליונל מגיע, ועם כל הכבוד ל"הלו" יש לנו תוצאות מדגם לצפות בהן. הפעם כבר באמת לא היה נעים לשנות את תאריך ההופעה שוב, אז שינו רק את השעה. משרד יחסי הציבור שעומד מאחורי המופע החליט להתייחס לשינוי ברוח טובה ולקדם את ההופעה תחת הסלוגן "הבחירה השפויה".
והרי ההסבר, כפי שהוא מנוסח בהודעה לעיתונות: "במדינה כמו שלנו הלו"ז קדימה הוא בגדר אופציה, אז אנחנו כאן כדי להכניס קצת נורמליות בתוך השיגעון. היישר מהקלפי תוכלו להגיע להופעה של ליונל ריצ'י, שיקדים את הופעתו לשעה שבע לאור מועד הבחירות שמתקיים באותו היום. בוחרים, נהנים מחופש, מגיעים להופעה והולכים לצפות במדגם". אין ספק כי הפוגה מוזיקלית של אסקפיזם נוסטלגי יכולה לשפר את יום הבוחר.
ליונל איש ערב
ליונל ריצ'י יופיע בישראל בפעם הראשונה בגיל 70, כשקריירה ארוכה ומלאת להיטי ענק מאחוריו. הוא מומחה לרומנטיקה שמאלצית מחד וללהיטי פיל־גוד מקפיצים מאידך. הוא אייקון פופ מזוהה בכל מקום בעולם - אפילו לכדורגלן ליונל מסי קראו על שמו.
לתל אביב יגיע ריצ'י אחרי הופעות בערב הסעודית ובפסטיבל הג'אז של דובאי. הוא לא מופיע במדינות ערב כפי שהוא מופיע בישראל - אם להאמין לתקשורת הבריטית והאמריקאית, הרי שהזמר הוא אליל במדינות ערב. ב־2006 פורסם במגזין “GQ" מאמר בשם "ליונל איש ערב", שמתאר את המעמד האיקוני של ריצ'י בארצות ערב. בין היתר הופיע במרוקו, באיחוד האמירויות הערביות, במצרים ובלוב. ב־2014 פתח הופעה בדובאי במילים "יאללה חביבי", והקהל השתגע.
אנדרו קורסלו, שכתב את המאמר, התארח ב־NPR, רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית, בתוכנית ששמה "ליונל ריצ'י: המפתח לשלום במזרח התיכון". הוא סיפר את האנקדוטה הבאה, שהתרחשה כאשר הזמר אכל ארוחת בוקר בעודו משקיף לים בפטיו בספא של אתר נופש יוקרתי בסרדיניה.
קורסלו סיפר שזוג ניגש אל ריצ'י בהתרגשות. "אנחנו כל כך אוהבים אותך", הם אמרו לו וסיפרו ש"Truly" היה שיר החתונה שלהם. לפתע זוג נוסף הגיע מהצד השני של הפטיו. בהתחלה יש רגע של מבוכה, אבל אז גם הזוג השני מתוודה על אהבתו לריצ'י ומספר ש"Truly" היה שיר החתונה שלהם. שני הזוגות מראים לליונל וזה לזה תמונות של ילדיהם, כולם משוחחים והכל מקסים. ליונל מסיים את ארוחת הבוקר וחוזר לחדרו. בדרך מנהל הספא רץ אליו בבהילות ואומר לו: "אתה יודע מה קרה שם עכשיו, מר ריצ'י?". "לא", עונה לו הזמר ומתעניין, "מה קרה?". המנהל מסביר לו ששני הזוגות הללו מגיעים לאתר הנופש הזה בכל שנה במשך שנים ארוכות, אך הם תמיד יושבים משני צדי הפטיו בזמן הארוחות ומעולם לא דיברו זה עם זה. הסיבה היא, הסביר מנהל הספא לריצ'י, שאב המשפחה האחד הוא בכיר בממשלת ישראל ואב המשפחה השני הוא בכיר בממשלת לבנון. בתגובה משך הזמר בכתפיו ואמר: "זה סתם עוד יום בחייו של ליונל ריצ'י".
ריצ'י מן הסתם לא הופתע גם כשהוזמן להופיע בלוב. כמו ביונסה, מריה קארי וכוכבים אחרים גם הוא לקח על עצמו לבדר את משפחתו של מועמר קדאפי. בלילה שבין 14 ל־15 באפריל 2006 הופיע ריצ'י בבּאבּ אַל־עזיזיה, המתחם המבוצר בפאתי טריפולי, ששימש כמעונו הרשמי של שליט לוב. זה לא היה סתם תאריך, אלא היום שציין 20 שנה לתקיפה האווירית האמריקאית בלוב, בראשות נשיא ארצות הברית דאז דונלד רייגן.
הפסטיבל החגיגי לציון 20 שנה לתקיפה שווק כפסטיבל של שלום, וראוי לציין שהאירוע התרחש שלוש שנים אחרי שמרבית הסנקציות של האו"ם הוסרו מלוב בעקבות הסכמתה לפרק את תוכנית הגרעין שלה. ועדיין, לא כולם ראו בעין יפה את זה שריצ'י הופיע בפני משפחתו של קדאפי, שהיה בכל זאת עריץ שדרכיו הנלוזות כיכבו בדוח או שניים על הפרת זכויות אדם.
ההופעה ההיסטורית החלה ב־2 בלילה, ברגע המדויק המציין 20 שנה לרגע שבו, על פי קדאפי, בתו המאומצת בת ה־4 נהרגה בהפצצה. אגב, במערב הועלו ספקולציות שלפיהן הבת חנה בכלל לא נהרגה אלא גדלה להיות רופאה, והיו גם שמועות שלפיהן חנה מעולם לא הייתה קיימת.
למחרת ההופעה, שהייתה מוצלחת לכל הדעות, נפגש ריצ'י שוב עם קדאפי ואמר לו שהוא רוצה לראות את העיר ולהכיר את ההיסטוריה שלה. הקולונל דאג לכך שייקחו את ריצ'י לסיור בעיר העתיקה של טריפולי. מהר מאוד ילדים החלו לעקוב אחרי הסיור. בהתחלה כמה ילדים בודדים השתרכו אחרי ריצ'י, אחר כך עשרות, עד שמאות ילדים הלכו אחריו.
בשלב הזה ליונל כבר לא הצליח להתעלם מנוכחותם, אז הוא הסתובב ואמר להם: "שלום לכם". וכולם ענו לו: "הלו! איז איט מי יור לוקינג פור?". ליונל ההמום לא הבין מאיפה ילדים ערבים יודעים מיהו, ועוד 20 שנה אחרי שיא תהילתו. "מאיפה אתם מכירים אותי?", שאל את הילדים, אבל הם לא ענו לו, כי הם לא הבינו מה הוא אומר. האנגלית היחידה שהם ידעו, מתברר, היו הצלילים הפונטיים של מילות שיריו.
ריצ'י פוגש את ריצ'י
קשריו של ריצ'י עם קדאפי מעולם לא היו סוד. כששחקן הקולנוע מאט דיימון רצה לארגן מרתון צדקה במדבר סהרה, הוא יצר קשר עם עורך דין בינלאומי בכיר, וזה אמר לו: "מה אתה מדבר איתי? תרים טלפון לליונל ריצ'י!". דיימון עשה כדברו, והזמר סידר לו בצ'יק אשרת כניסה ללוב.
ולא רק בלוב אוהבים את ריצ'י. כשמלחמת עיראק, שנקראת גם מלחמת המפרץ השנייה, נפתחה במרץ 2003 במטח של טילי שיוט על בגדד, אזרחים מקומיים הפנו את הרמקולים הביתיים מהחלונות החוצה אל הרחובות ובתגובה הפציצו את האוויר בלהיט האייטיז של ריצ'י, "All Night Long".
"אמרו לי שכשהחיילים האמריקאים נכנסו לבגדד, כל בעלי החנויות וכל האנשים בעיר רצו לומר להם שהם מקבלים אותם בברכה, אז כולם ניגנו את ‘All Night Long'. החלק השני של הסיפור הוא אפילו עוד יותר מטורף: המפקד של אחת הפלוגות אמר לי שהם רצו שיר שיעביר לאזרחים בבגדד את המסר שהם ידידותיים ובאו לשחרר אותם, אז הם ניגנו את ‘All Night Long' מרכבי השטח שלהם. ליונל ריצ'י פוגש את ליונל ריצ'י. זה היה מאוד מאוד מגניב".
באותו ראיון ברדיו סיפר קורסלו שהוא דיבר עם הזמר על ההצלחה שלו במדינות ערב. ריצ'י, שמרבה לדבר על עצמו בגוף שלישי, הסביר לו: "כשליונל ריצ'י נוסע למדינה אחרת, הוא לא אמריקאי במדינה הזאת, הוא לא אדם במדינה הזאת, הוא אפילו לא איש שחור במדינה הזאת - הוא המדינה עצמה". היו לו עוד כמה תיאוריות בנושא, כמו למשל העובדה כי צבע העור שלו יכול לשייך אותו לגזעים שונים.
לריצ'י יש הסבר לא רק להצלחה שלו בארצות ערב אלא להצלחה שלו בכלל. "בורכתי בכישרון בסיסי אחד בחיים האלה", הסביר לכתב של ה"מירור" הבריטי לפני כמה שנים, באחד מאלפי או אולי מיליוני הראיונות שהעניק בחייו. "הכישרון הזה הוא להביא אושר לחייהם של אנשים אחרים".
והכישרון הזה מביא לא רק אושר, אלא גם עושר. כפי שההופעה שלו בלוב מוכיחה, ריצ'י לא בוחל באף חלטורה רווחית. ב־2013, למשל, הרוויח 250 אלף דולר על הופעה במסיבת הסילבסטר השנתית של נסיך ברוניי שהתקיימה במלון "דורצ'סטר" בלונדון. כיום הונו מוערך ב־200 מיליון דולר.
בלדות רומנטיות ובגידות
אף שלא הוציא אף להיט כבר כמה עשורים, ולא הוציא אלבום כבר שמונה שנים, ריצ'י ממשיך להופיע בכל העולם ולאחוז בתהילה בזכות להיטי העבר שלו - וכאלה היו לו לא מעט.
במהלך השנים הוא מכר 90 מיליון עותקים מאלבומיו, זכה בארבעה פרסי גראמי, וב־1986 זכה באוסקר ובגלובוס הזהב על השיר "Say You, Say Me" מפסקול הסרט "לילות לבנים", בכיכובם של גרגורי היינז ורקדן הבלט מיכאיל ברישניקוב.
את הקריירה המוזיקלית שלו החל ריצ'י בסוף שנות ה־60 בלהקת הסול־Fאנק הקומודורס, שהגיעה לשיא הצלחתה בשנות ה־70. ריצ'י כתב ושר במסגרת הלהקה את הבלדות הרומנטיות “Easy" ו"Three Times a Lady", שאותה בכלל כתב במקור לפרנק סינטרה. לפני שהצטרף לקומודורס למד ריצ'י בקולג' על מלגת טניס ואף שקל להפוך לכומר. לטענתו, הוא זנח את התוכנית הזאת ברגע שהצטרף לקומודורס וגילה את כוחן של מעריצות צורחות. בשנות ה־80 ידע הצלחה עצומה כאומן סולו. האלבום הכי מצליח שלו היה השני שלו, "Can't Slow Down" שיצא ב־1983. הוא נמכר ביותר מ־20 מיליון עותקים, והגיע למעמד של "אלבום יהלום" בארצות הברית, בזכות שני להיטי הענק שהניב. אחד מהם היה הלהיט המקפיץ בעל הניחוח הקאריבי והמילים היעני־אפריקאיות בג'יבריש, “All Night Long". השני היה הבלדה הבלתי נשכחת “Hello", שלוותה בקליפ הבלתי נשכח לא פחות, שבו מגלם ריצ'י מורה למשחק באוניברסיטה המאוהב בסטודנטית עיוורת, שלא שמה לב שהוא נועץ בה מבטים בזמן שהיא מפסלת את פניו בחמר.
ב־1985 כתב ריצ'י ביחד עם מייקל ג'קסון את סינגל הצדקה הענק “We Are the World" של USA For Africa והשתתף בהקלטת השיר עם כל המי ומי של הפופ האמריקאי. הוא כמובן השתתף גם במופע הצדקה הענק של "לייב אייד". "קבוצה של אנשים מפורסמים התאגדו ועשו משהו כדי להילחם ברעב העולמי", אמר ריצ'י ב־2013 בראיון ל"מירור". "זה היה רגע מדהים, אבל הרגע חלף, אנשים המשיכו הלאה, ועדיין יש רעב. באופן אישי זה גורם לי להרגיש אכזבה מהאנושות. אני כועס כי כבני אדם סדר העדיפויות שלנו מוטעה. אנחנו לא מבזבזים כסף בהאכלת אנשים כי אין בזה רווח, אבל אנחנו בשמחה מבזבזים טריליונים על פצצות".
גם אלבומו השלישי, “Dancing on the Ceiling", שיצא ב־1986 הצליח בטירוף (רק קצת פחות מקודמו). הלהיט הכי גדול מתוכו היה "Say You, Say Me", אך כיום אנחנו זוכרים בעיקר את שיר הנושא, שלווה בקליפ שבו הרקדנים אכן רוקדים על התקרה. הקליפ הטריף את MTV, ואחת הרקדניות בקליפ, דיאן אלכסנדר, הטריפה את חושיו של ריצ'י הנשוי.
ב־1975 התחתן עם אהובת נעוריו ברנדה הארווי, ובתחילת שנות ה־80 הם אימצו את ניקול. הנישואים הסתיימו באקורד צורם, אחרי שהארווי תפסה אותו במיטה עם המאהבת שלו - אותה דיאן אלכסנדר מהקליפ - בחדר מלון בבוורלי הילס. על פי השמועות, אשתו הראשונה תפסה אותם לאחר שהתחזתה לעובדת במלון. היא תקפה את שניהם ונעצרה.
השניים התגרשו ב־1993, וכעבור שנתיים התחתן ריצ'י עם אלכסנדר, קצת אחרי שנולד בנם הבכור, מיילס ברוקמן ריצ'י, כיום בן 25. אחר כך נולדה גם סופיה ריצ'י (21), וב־2003 התגרש ריצ'י מאלכסנדר.
כנהוג עם ילדי סלבס, גם ילדיו של ריצ'י הפכו לסלבס בפני עצמם. סופיה היא דוגמנית שמתכננת להפוך לשחקנית. היא בת זוגו של כוכב הריאליטי סקוט דיסיק, האקס המיתולוגי ואב שלושת ילדיה של קורטני קרדשיאן. בזכות מערכת היחסים סופיה בעצמה השתתפה בריאליטי "משפחת קרדשיאן", אך פרשה. לטענתה מכיוון שהיא לא רוצה להיות כוכבת ריאליטי אלא שחקנית רצינית.
מיילס ברוקמן המקועקע מכף רגל ועד ראש הוא דוגמן מתחיל. בין חבריו הקרובים הוא מונה את בנות משפחת קרדשיאן־ג'נר ואת פריס ג'קסון, בתו של מייקל ג'קסון, שהיה הסנדק של אחותו סופיה. כבר כמה שנים שבנו של ריצ'י מככב בטורי הרכילות המוקדשים לבנים־של עשירים ומפונקים. בין היתר דיווחו שם שקיילי ג'נר קעקעה את ראשי התיבות שלה על היד שלו ושבשנה שעברה הסתבך עם החוק כשהתעצבן שלא נתנו לו לעלות על טיסה בשדה התעופה הית'רו בלונדון. הוא כל כך כעס עד שטען שיש לו פצצה בתיק ואיים להפעיל אותה.
להיות אבא, שוב
עם כל הכבוד לשני הילדים הביולוגיים של ריצ'י, בינתיים בתו המאומצת ניקול, כבר בת 38, היא המפורסמת והמצליחה מבין צאצאיו. היא התחילה בעולם הריאליטי, כמובן, יחד עם חברתה הטובה פריס הילטון, אך מאז הספיקה להפוך למעצבת אופנה, לשחקנית, לאשתו של ג'ו מאדן, סולן להקת גוד שרלוט, ולאם לשניים. ריצ'י מעיד כי הוא סבא אוהב ומשקיען לשני ילדיה. "כשניקול הייתה צעירה, הייתי עסוק בניסיונות להפוך לליונל ריצ'י", הודה. "לא הייתי שם כפי שהייתי צריך להיות".
וזה שהוא סבא לא אומר שהזמר מזניח את חיי האהבה שלו, להפך. בת זוגו של ריצ'י בשנים האחרונות היא דוגמנית, יזמת ואשת עסקים שווייצרית ממוצא שווייצרי־ קאריבי־סיני בת 30 פלוס, שדוברת ארבע שפות, בשם ליסה פריג'י. "היא יפה באופן קיצוני, אבל מה שהכי חשוב זה שהיא חכמה ועוזרת לי להתמודד עם העולם המשוגע שלי", אמר ריצ'י על חברתו בשנה שעברה בראיון למגזין "פיפל".
אף על פי שהוא סבא, ריצ'י לא פוסל את האפשרות שיהיו לו עוד ילדים. "אני מוכן להיות אבא שוב", אמר בראיון ב־2016. "ליסה ואני בעד הרעיון של ילדים. נישואים, לעומת זאת, הם עניין אחר לגמרי. זה רעיון רע לגברים. עשיתי את זה פעמיים, וזה עלה לי המון כסף. אין לי שום כוונה לעשות את זה בפעם השלישית. ילדים הם לא הבעיה - נשים לשעבר הן הבעיה. בגלל זה לא אתחתן שוב, אבל אני מוכן להתחייב בדרכים אחרות בשמחה".
ביוני חגג ריצ'י 70 קיצים, אך הוא עסוק מתמיד. בנוסף להופעות בכל העולם, בימים אלו הוא יושב על משבצת "השופט הרגיש" ב"אמריקן איידול", לצד כוכבת הפופ קייטי פרי וכוכב הקאנטרי לוק בריאן. השלושה שפטו כבר בשתי עונות של התוכנית, והם ממשיכים לעונה השלישית הצפויה להתחיל באביב הקרוב.
הוא לא עסוק רק במוזיקה. לפני שנתיים השיק ליין של מוצרים לבית בשם Endless Love, על שם הדואט המפורסם שלו עם דיאנה רוס מהסרט בעל אותו השם בכיכובה של ברוק שילדס. הוא העניק את שמו לליין בשמים לאישה ולגבר בשם “Hello", והוא גם התחיל להשקיע בסטארטאפים שונים. בראיון שנתן למגזין "פיפל" בשנה שעברה אמר ריצ'י שהוא פותח כל יום ברגע של הודיה. "אני מודה על כך שקיבלתי את ההזדמנות להיות אני", אמר.