היום לפני 20 שנה הלכה לעולמה עפרה חזה ז"ל, מהזמרות הישראליות המצליחות ביותר בחו"ל ובישראל, כשהיא בדמי ימיה. חזה הייתה מהראשונות לשלב בין פופ טהור לבין אלמנטים תימניים שספגה מבית אבא. היא יצרה מוזיקת עולם אוריינטלית שהכתה גלים ברחבי העולם, והפכה אותה לזמרת אהובה ופורצת דרך.

לציון יום השנה לפטירתה, בפודקאסט "מילים ולחן" ב-103FM, חזר דודי פטימר לשיריה הגדולים ומצא כמה תגליות חדשות לגבי הסיפורים שמאחוריהם.

תפילה

באלבומה השני של חזה, "בוא נדבר", שיצא לאור ביולי 1981, נכלל השיר "תפילה", שאת מילותיו כתב בצלאל אלוני והלחין והפיק מוזיקלית הנרי ברטר.

"יום אחד הגיע אל ביתי ביד אליהו בתל אביב עולה חדש מצרפת, בחורצ'יק עם גיטרה שבקושי מדבר עברית", מספר אלוני, "ישבנו אצלי במרפסת, הוא הוציא את הגיטרה וסיפר לי שבדרך אליי, באוטובוס מנתניה, יצר מנגינה. הוא ניגן לי אותה, שתה קפה, אכל עוגה וקם ללכת. ליוויתי אותו לתחנת האוטובוס וכשחזרתי הביתה זמזמתי לעצמי את המנגינה ונולדו לי המילים. הלכנו לאולפן, הקלטנו את השיר וההיסטוריה נכתבה".

"הייתי בארץ אולי חודש, לא ידעתי מילה בעברית", משחזר ברטר. "שלחתי לחברת התקליטים פונוקול סקיצות שלי, הם שמעו ואהבו והציעו לי לכתוב שיר לעפרה חזה, שהייתה אז בתחילת דרכה. ב־1984 הקליטו בהונגריה גרסה הונגרית לשיר שהפך ללהיט יותר ענק מאשר בארץ. אני עד היום בבית משפט מולם על הפלגיאט שעשו לנו".

"במקור השיר נקרא 'הוא'", מגלה אלוני, "שלחנו אותו לקדם אירוויזיון ולא התקבלנו. אחרי זמן מה התקשר אליי איזה נציג ממשלתי ואמר לי 'שמענו את כל השירים שנשלחו לקדם האירוויזיון והחלטנו לשלוח אותך ואת עפרה חזה לפסטיבל מדיטרניאן בפורטוגל עם השיר'. לנסיעה הצטרף עורך 'להיטון' אורי אלוני, שהיה אחד השופטים שפסלו את השיר בקדם. כשחזרנו לארץ החלטתי לשנות את השם של השיר ל'תפילה'".

גבריאל

צביקה פיק הלחין לחזה שלושה שירים מצליחים: "שיר הפרחה", "יד ביד" ו"גבריאל", שכתב שמואל קרול ועיבד אלדד שרים. השיר יצא ב־1982 ונכלל באלבומה השלישי של חזה, "פיתויים".

"'גבריאל' התחיל כבלדה אטית במקור", מספר שרים. "בהפקה החלטתי להגביר עוד יותר את המהירות וזה תפס. בצלאל ועפרה סמכו עליי ונתנו לי יד חופשית. העבודה עם עפרה הייתה סופר־מקצועית. היא הייתה מגיעה לאולפן, מעירה הערות אינטליגנטיות ולעניין. הייתה עם ביקורת עצמית על השירה שלה. העבודה הייתה באווירה משפחתית, ללא ויכוחים צורמים וללא אגו, אף אחד לא צעק או רב, לא היו חילוקי דעות שעוררו דרמות".

אדמה

שיר הנושא מאלבומה התשיעי של עפרה חזה מ־1985 נכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי יאיר קלינגר והופק מוזיקלית על ידי אריק רודיך.

"הלחנתי את השיר בסוף שנות ה־70 במהלך שהותי בצרפת", אומר המלחין יאיר קלינגר. "הביצוע הראשון היה של זמרת איטלקייה בשם אלסנדרה מוסוליני, שביצעה אותו באנגלית תחת השם "Love Is Love" בפסטיבל טוקיו ב־1980. השיר, בביצועה זה, זכה בפרס הכסף בפסטיבל. בעקבות הצלחתו זכה השיר לכמה ביצועים במקומות שונים באירופה: בגרמניה, בשוודיה וביצוע בצרפתית של הזמרת מישל ת'ור. כשחזרתי לארץ בשנות ה־80 השמעתי אותו לאהוד מנור, הוא כתב לו טקסט עברי. עפרה ובצלאל שמעו, אהבו והקליטו".

מישהו הולך תמיד איתי

השיר שאת מילותיו כתב רמי קידר, הלחין אפי נצר והפיק מוזיקלית אריק רודיך, יצא לאור ב־2 בפברואר 1985 ונכלל באלבומה התשיעי של חזה "אדמה". מי שמלווים את עפרה בשיר בקולות רקע הם הגברים של להקת הכל עובר חביבי: יובל דור, קיקי רוטשטיין ועמי מנדלמן.

"במילואים היה לי חבר שסיפר על העלייה הקשה של משפחתו לארץ מקוצ'ין. ידעתי מהוריי שגם הם חוו קשיי עלייה, ושני אלו נתנו לי השראה לכתוב שיר שקראתי לו: 'ארץ חרבה", מספר קידר. "ב־1984, כשמלאו 30 שנה לעליית הקוצ'ינים לארץ, התבקשתי לכתוב שיר לטקס חגיגי לציון המאורע הזה. הרעיון היה שבני קוצ'ין יבצעו את השיר.

"כמה ימים אחרי הטקס, אפי נצר, שהיה פקוד שלי במילואים, שאל אותי אם יש לי שיר שהוא יוכל להלחין. נתתי לו את הטקסט של 'ארץ חרבה' והוא השני שהלחין אותו. אריק רודיך לקח את המנגינה של אפי שהייתה נשמעת כמו מארש צבאי ונתן לה את העידון המושלם, ובסוף הגיע בצלאל שהחליט לשנות את שם השיר ל'מישהו הולך תמיד איתי'".

"השיר של רמי היה כתוב בלשון זכר ושיניתי את הפנייה לנקבה", מספר נצר. "לקחתי את הטקסט, שמתי את התמונה של עפרה על הפסנתר וקראתי את המילים חמש פעמים ברצף. בפעם החמישית באה לי המנגינה. לא שיניתי תו מהלחן הראשוני. אשתי זכרה לברכה שמעה אותי מנגן ושר את השיר. אמרתי לה שזה שיר לעפרה והיא כל כך התלהבה שמיד התקשרתי לבצלאל. הוא סיפר לי שלמחרת נקבעו להם הקלטות באולפן וביקש שאשמיע לו את השיר בטלפון. שרתי וניגנתי כשהוא ועפרה בקו השני. הם אהבו מאוד את הטקסט והלחן".

נצר נזכר בפעמים שבהן השיר גרם לו לצמרמורת. "עפרה הייתה מופיעה הרבה בפני חיילים. פעם אחת נקבעה לה הופעה במחנה של חיל האוויר בדרום, היא ובצלאל טסו לשם ובדרך, בגלל מזג האוויר הסוער, המטוס נאלץ לנחות נחיתת אונס. אחרי הנחיתה עפרה התקשרה אליי ואמרה בקול רועד 'חשבתי כל הדרך שמישהו הולך תמיד איתי, כמו בשיר'".

הפעם השנייה הייתה בשנת 2000, כשהוא ושייקה לוי צפו יחד בטלוויזיה ובחדשות הודיעו שעפרה נפטרה. "אחד הרופאים של בית החולים מסר את ההודעה הזו לתקשורת ומאחוריו היו מאות אנשים שקיבלו את הבשורה המרה והכואבת והתחילו לשיר ביחד בקול רם את 'מישהו הולך תמיד איתי'. מכל השירים שרו דווקא את השיר הזה. זה צמרר אותי".

גורל אחד

עוד להיט של חזה מהאלבום "אדמה", שהוקלט ב־1985. "גורל אחד" נכתב על ידי צפנת ירון והולחן והופק מוזיקלית על ידי שם טוב לוי.

"ב־1984 שם טוב לוי, שהיה אז בעלי, ואני היינו בארצות הברית", מספרת צפנת ירון, "לא התכוונו להישאר יותר מחצי שנה, אבל בזמן שהותנו שם ראינו קהילה ישראלית של מוזיקאים שניגנו שם וחיו את החלום. לא שחשבנו לעבור לגור בארצות הברית, אבל האופציה עברה לנו בלב. זו הייתה מעין חממה מזמינה.

כשחזרנו לארץ, נולד לי השיר שנכתב מתוך החוויה. הוא ביטא את ההרגשה שלנו לחזור לארץ. בסופו של דבר, אותם מוזיקאים ישראלים ששהו בארצות הברית חזרו לארץ. ההרגשה שיש גורל אחד ששם אותנו כאן מהדהדת בי גם כיום".

לדברי ירון, המנגינה של לוי קדמה למילים שלה. "ולכן אני גאה בשיר אפילו יותר, כי לכתוב טקסט למנגינה קיימת דורש מיומנות".

עזה כמוות אהבה (Love Song)

בתוכנית האחרונה של "סדנת תיאטרון שכונת התקווה", "שיר השירים בשעשועים", ביצעה חזה את השיר "עזה כמוות אהבה". המילים לקוחות מתוך שיר השירים ועל הלחן חתום בצלאל אלוני.

"השיר נכתב להצגה שסיפרה בהומור מפותח את מעלליו של שלמה המלך שמתאהב בבחורה יפה בשם שולמית מקטמון ג'. שלמה שולח את עבדיו להביא אותה והיא משחקת אותה קשה להשגה כי יש לה חבר רועה בשושנים", סיפר אלוני. "עפרה הייתה שולמית, הכוכבת הראשית. כתבתי לה שם את הלהיט של החיים שלה, 'עזה כמוות אהבה', א־קפלה שזכתה ליותר מ־120 ביצועים במועדוני ריקודים".

בהמשך נכלל השיר באלבומה "שדי". "הוא הפך למפורסם בכל העולם", מוסיף אלוני. "בכל קונצרט בינלאומי עפרה ביצעה את השיר וצמררה עמו את הקהל".

לאורך הים

את השיר, שנכלל באלבום "כל הנשמה" (1994), כתבה והלחינה היוצרת והזמרת אילה אשרוב.

"השיר, שאותו אני מבצעת עד היום בהופעותיי, נוצר בזכות הגורל ובזכות המורה לפיתוח קול רחל הוכמן, שנתנה את הקסטה שעליה הקלטתי אותו לבצלאל אלוני", מספרת אשרוב. "השיר מתאר את החיים שלי כילדה בת 19, שלא היו זוהרים מי יודע מה. היה זה מרקם נפשי של בחורה צעירה עם שיברון לב שהוליד את הטקסט והלחן".

מה דעתך על כך שהשיר הפך להיות חלק מהרפרטואר של שירי יום הזיכרון?
"צובט לי את הלב לחשוב שעם מילים ומנגינה של שלוש דקות הצלחתי לחדור ללבו של העם ולגעת באנשים. כמובן גם הקול של עפרה והמקום שיש לה בלבבות של אנשים תרמו להצלחת השיר".