אמצע שנות ה־50'. תלמידי בית ספר רמת־גני בביקור על המצדה. אם אצל רובם הוא נשמר כחוויית ילדות נשכחת, אחד מהם חווה שם רגע מכונן בחייו. "כשעל רקע הנוף המדהים שם סופר לנו סיפור מצדה, עברה בי התרגשות בלתי רגילה וזזתי מחבורת הילדים כדי שלא יראו אותי בוכה", יספר כעבור שנים רבות בעברית מאונגלזת.

באחרונה, בגיל 72, שוקי לוי, הילד של אז, שלימים הפך למלחין בינלאומי מצליח ("פאוור ריינג'רס", "ספיידרמן", "דאלאס" ועוד), שהה בארץ לחופשת מולדת קצרה, פלוס התחלת המרוץ בהבימה של ההצגה "מצדה 1942". ההצגה, ביוזמת ובהלחנת לוי, מביאה את סיפורה של להקת תיאטרון בגטו ורשה, המעלה בעיצומה של השואה את סיפור היהודים שהתבצרו במצדה ונלחמו ברומאים עד טיפת דמם האחרונה. "מצדה הפכה לחלק ממני, ובביקורים שלי בארץ הייתי נוסע לבקר בהר", מצהיר לוי, שבשלהי 2006 השקיעה קרן שלו כשני מיליון דולר במוזיאון מצדה, הנושא את שמו של יגאל ידין, שעמד בראש החפירות במקום. בטקס הפתיחה הוצגה באופן חד־פעמי גרסה קונצרטנטית של ההצגה הנוכחית, שראשיתה ב־98', כשהוציא אותה כאלבום, שההפתעה הגדולה בו הייתה ההופעה (בהתנדבות) של המוזיקאי קווינסי ג'ונס כמספר.

"באותה תקופה עסקתי הרבה במוזיקה לסדרות טלוויזיה לילדים", משחזר לוי. "אז הרגשתי צורך ליצור מוזיקה קצת שונה, רצינית ויותר עמוקה. כשחיפשתי נושא שייגע לי בלב, מצדה קפצה לי לראש באופן טבעי. הקלטתי את האלבום עם התזמורת הסימפונית של מוסקבה. בין משתתפי ההפקה על הבמה בלוס אנג'לס, שזכתה להצלחה גדולה, היו ג'ון וויט מ'קאובוי של חצות' וריטה מורנו מ'סיפור הפרברים'".

לוי מודה שלא כל ניסיון לנגוע במצדה שלו הוכתר כהצלחה. דווקא ניסיון של אנדרו לויד וובר, מלך מחזות הזמר הבריטי, להעלות את "מצדה" כמחזמר בווסט אנד בלונדון, התגלה ככישלון מהדהד, חרף השקעת העתק בו. "הטעות הייתה להפוך סיפור אנושי מהגטו למשהו יותר מדי גרנדיוזי", סבור לוי. "לפחות המוזיקה שלי קיבלה ביקורות פנטסטיות".

ובאשר להפקה העכשווית בהבימה?
"זאת התגשמות של חלום ישן. שנים היה לי ברור שאם להעלות את 'מצדה' שלי בארץ, אז רק בהבימה ועם משה קפטן, במאי שיש לי אליו הערכה רבה. כמנהל האמנותי של התיאטרון הוא הביא צוות שחקנים מצוין, רובם צעירים".

מדוע אתה נזהר לא להגדיר את ההפקה המוזיקלית כמחזמר?
"מחזמר ושואה לא יכולים ללכת ביחד. בוודאי לא במשהו צבעוני וקופצני. ההצגה מלאת לב. הדגש בה הוא על האנשים שפעלו בתנאים בלתי אפשריים בגטו, ופחות על הסיפור ההרואי של גיבורי מצדה ועל שאלת ההתאבדות ההמונית שהייתה קשורה בו".

לדברי לוי, שלא למד מוזיקה ולא קורא תווים, צליליו נובעים מתוכו. "קשה לי לקחת קרדיט על מה שאני מלחין", מספר לוי, שהיה בלהקת השוקולדה עם צביקה פיק וגבי שושן ובצמד הבינלאומי המצליח עם אביבה פז. "נראה לי שבתת־ההכרה נשארה לא מעט מהמוזיקה הקלאסית של מלחינים רוסים ששמענו בבית. לו הייתי לומד מוזיקה היא הייתה יוצאת לי מהראש. לא מהלב".

ללוי, שמאחוריו רקורד בינלאומי עשיר שכולל 14 תקליטי זהב ופלטינה, הלחנת פסקולים ל־130 סדרות טלוויזיה ומכירה של למעלה מ־14 מיליון תקליטים ברחבי העולם, גם שתי נקודות ישראליות בעברו: "הלחנים שלי ל'שובי לים' של אילנה אביטל ול'הלילה', השיר של 'חביבי' באירוויזיון 81', הוקלטו בלי מעורבות שלי", הוא טוען.

כיום חי לוי בלוס אנג'לס באחוזה המשקיפה אל אולפני "יוניברסל", עם רעייתו השלישית, טורי אייוי, הצעירה ממנו בהרבה ובעלת בלוג אוכל כשר משגשג. לצד שתי בנותיו הבוגרות מנישואיו לשתי שחקניות (דבורה שלטון ושרה בראון), הוא חובק כרגע תינוקת בת שמונה חודשים, אליענה, ש"יושבת על הברכיים שלי ליד הפסנתר ואני מאושר לאללה".

כמה ימים בלעדיה והוא נטרף מגעגועים. עם זאת, כל ביקור שלו בישראל מציף אותו באושר. "אין כמו האנרגיה בארץ והכישרונות המדהימים שבה", הוא נפעם. "בביקורים כאן אני חוזר לילדות שלי והילד שבתוכי יוצא החוצה".

לפני שבוע שב לוי לשגרת חייו באל.איי. "מצפה לי סרט אנימציה גדול על שני פילים קטנים", הוא מדווח. "אני חולה על פילים. הקרן שלי מקדישה הרבה כסף להצלתם מהכחדה. מהסרט הזה אעבור לסדרה לילדים קטנים, כשלצד ההלחנה אני גם כותב אותה".