בשבוע שעבר פרסם עמית סגל בחדשות 12 הקלטה בה נשמע יועצו הקרוב של בני גנץ, ישראל בכר, מטיל ספק בכשירותו של גנץ לכהן כראש הממשלה. יומיים לאחר מכן, פרסמה באותו ערוץ אילנה דיין הקלטה בה נשמע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משוחח עם הרב גיא חבורה ומנחה אותו להקליט את בכר. הבוקר (חמישי) שוחחו דיין וסגל בגל"צ ודנו בחשיבות הציבורית של שני הפרסומים, ובתגובה הציבורית והתקשורתית.

דיין: אתה חושב שתרמת להישג של נתניהו?
סגל: אני חושב שאת תרמת לו יותר. ב-72 השעות האחרונות קרו דברים שמסעירים את הברנז'ה אבל לא השפיעו.

דיין: חשבת שהקלטת בכר זה סיפור גדול כי...
סגל: אני חושב שאם היה יועץ של נתניהו שהיה אומר שבגלל החקירות הוא לא פועל לטובת המדינה, היו עוסקים בזה שבוע ולא היו עוסקים במי השיג את ההקלטה. איך אני יודע? כי כעבור 48 שעות ישבה באולפן אילנה דיין והציגה הקלטות של נתן אשל. יש הנחה שלא בדקתי, שאת ההקלטה הביא יועץ של גנץ, אבל לא היה עיסוק בשאלה מי הביא את ההקלטה. במקום להתעסק בסיפור עצמו מתעסקים במוסריות ההקלטה.

דיין: הפרסום שאני מביאה אומר שיום לפני הפרסום שלך, ראש הממשלה עצמו שוחח עם הרב שדובב את בכר. קרה משהו שהפתיע אותי: הרבה אנשים כעסו שלכאורה פגעתי בפרסום שלך.
סגל: ברמה הפשוטה, אני מסתייג מחשיפת מקורות ומשתדל לא לעשות זאת לאחרים.

דיין: אנחנו לא חייבים להסכים על כל דבר, לדעתי לא חשפתי מקור ואין לי מושג מה המקור שלך. העניין הוא שנתניהו משוחח עם הרב יום לפני פרסום הקלטת. העובדה שרה"מ בחש בקלטת זה לא משהו שאתה כאזרח רוצה לדעת?
סגל: אני לא חולק שיש כאן סיפור. לו היה מדובר במקרה הפוך לא היה בזה כזה עיסוק תקשורתי. היה עיסוק בשאלה האם רב יכול להקליט. המטרה הייתה לעקר את הדיון בהקלטת בכר. הדיון היה להערכתי נגוע בהשקפה פוליטית.

דיין: אילו נחשפה קלטת שמישהו קרוב לביבי אומר שביבי מסוכן, עולה בדעתך שלא הייתי מפרסמת אם זה היה מגיע מיועץ של גנץ?
סגל: לדעתי זה היה בא אחרי ימים ארוכים של דיון בסיפור עצמו, ואז כסייד קיק היו דנים בחשיפה שלך. היה ניסיון להמעיט בסיפור עצמו. האם הופתעתי מהמימדים? התשובה היא שלא. אנשים פירשו את ההתרחשויות על המסך כהתרחשות פוליטית. כשהם רואים את אילנה דיין מול עמית סגל הם רואים הד של הויכוח הפוליטי, זה לא טוב לי ולך אבל זה טוב לנתניהו וגנץ.

דיין: אתה יכול לקבוע שדברי בכר יותר חשובים מהמעורבות של נתניהו?
סגל: אם נתניהו היה שולח חפרפרת להקליט ולהפיל בפח יועץ של מישהו אחר, זה היה ווטרגייט. אבל זה היה חלק מקמפיין שבו כל פעם אתה חושב שהגעת לתחתית ושומע נקישות מלמטה.

דיין: אני חושבת שהפרסום נגע לך בעצב רגיש, שכאילו נחשף כאן שביבי העביר לך את הקלטת. אתה כועס שאומרים שאתה שופר של נתניהו, נכון?
סגל: מי שאומר את זה לא רוצה רק לפגוע בי, אלא למנוע את המצב החמור שנשמעות דעות אחרות. אני מזכיר שאת הסיכוי היחיד של נתניהו לממשלה בשנה האחרונה, עם ההצעה לאבי גבאי וטל רוסו, אני סיכלתי כשפרסמתי את השיחות. מה שמפריע להם זה לא ביבי, זה האידאולוגיה. עד שהגעתי לתקשורת הישראלית לא היה אדם אחד שחשב שלהביא לכאן חבורה של רוצחים זו טעות.

דיין: אבל כשהנמר הורוד הזה הופך לפרשן הכי בכיר במהדורה הכי נצפית, הוא לא יכול להגיד שאין ביטוי לדעות שלו. מרגע שכבשת את הפסגה, אתה לא חושב שיש לך אחריות?
סגל: כאשר אני אומר משהו שלא נוח...אני בטוח שגם את מרגישה כך, "אני זו שלא מסכימה עם המתנחלים אבל מציגה גם את הצד שלהם". קראתי ב"הארץ" טור שמסביר שחגגתי במדגמים יותר מדי. הטעות הגדולה שעשיתי בחודשים האחרונים הייתה להמר שנתניהו הולך להתרסק בבחירות. למה "הארץ" לא חוגג על הטעות הזו? כדי לקעקע את האידאולוגיה של הציבור השמרני.

דיין: לדעתי, ההבדל בינך לבין עיתונאים אחרים שמזוהים עם הימין, אתה לא רוצה לאבד את הקשב של השמאל.
סגל: נכון, ובגלל זה הניסיון שנעשה הוא להציג אותי כתואם ריקלין.

בנוסף לדיון בין השניים, סיפק סגל פרשנות לפלונטר הפוליטי לאחר הבחירות: "שתי הנחות יסוד הוכחו בבחירות כנכונות: תזה אחת של נתניהו, שבלי המשותפת אין לגנץ ממשלה, והתזה של סער, שלנתניהו אין ממשלה. הוא לא יכול למצות את הרוב הימני בציבור. מרגישים שהפעפ זה ייגמר אחרת כי שני הצדדים יוצאים בתחושה חבולה. גנץ חשב שהוא הולך לרסק את הליכוד והימין, הוא חשב שיהיה לו רוב מספיק גדול כדי להעביר חלקים מהבלוק. נתניהו יוצא חבול כי החיים הם משחק של ציפיות, בהשוואה לליל הבחירות הוא מאוכזב.

"הדבר הראשון שעבר לי בראש זה שישראל בכר ומומו פילבר זיהו כבר לפני כמה שבועות שיש התחזקות משמעותית לליכוד ולימין. ההנחה של כולנו תמיד הייתה: כשאתה רואה את המדגם, תוסיף קצת לימין, אבל בגלל שהסוקרים למדו להתמודד עם השקרים, הפעם היה ביטחון שנתניהו יוכל להרכיב ממשלה".