במלאת חצי יובל לגלגלצ, התפרסמה לפני כשנה וחצי רשימת השירים המושמעים ביותר בכל הזמנים בתחנת הרדיו הצבאית. מבט ברשימה העלה את הנתון המדהים הבא: שניים מתוך 20 השירים הכי מושמעים שייכים ליוצר אחד - ג'וני שועלי. התברר שמאז שיצאו השירים "לעיתים" ו"עכשיו" אי־שם באמצע שנות ה־90, הם הושמעו שוב ושוב בתחנה היפואית יותר משיריהם של יהודה פוליקר, אייל גולן ואפילו אריק איינשטיין.  

"אני חושב שהייתה טעות עם הנתונים", אומר שועלי. "ידעתי שהשירים הושמעו המון בגלגלצ, אבל לא שיערתי שהם הגיעו להיקפים כאלה. זה אולי אחד המקרים הבודדים שהשירים יותר מפורסמים מהמבצע", הוא צוחק ומוסיף: "אנשים לא תמיד יודעים מי זה ג'וני שועלי, עד שהם שומעים את השירים ואז מקשרים. זו זכות ליצור שירים בעלי עוצמה".

אף על פי שלטענתו לא כולם מכירים אותו, כבר שלושה עשורים שועלי מתחזק קריירה מוזיקלית שהפכה אותו לדמות מוערכת בשמי הרוק הישראלי.

הרומן שלו עם מוזיקה החל בהיותו בן 9, בבית ילדותו בגבעתיים. "התחלתי לנגן בגיל צעיר וכבר כילד כתבתי שירים, הלחנתי ושרתי", הוא מספר. "כבר אז השירים שלי היו עמוקים, לא פחות מהיום".

שועלי מתאר את בית הוריו כ"אומנותי". "אבא שלי, הצייר יואב שועלי, גר בלונדון הרבה שנים והביא איתו משם הרבה תקליטים, אז בבית תמיד הייתה מוזיקה והיא השפיעה עליי מאוד. ההורים עודדו אותי לנגן".

באמצע שנות ה־80 הקים יחד עם חבריו אמיר פרי ("פורטרט"), דורון סלומון ואבשלום (אבשי) כספי ("כרמלה גרוס ואגנר") את להקתו הראשונה - "חומר נפש". "חיממנו בעיקר את להקת סיאם במועדון הפינגווין, ואחרי שנה התפרקנו כי ראינו שזה לא הולך לשום מקום".
גם בזמן שירותו הצבאי, על אף שלא שירת בלהקה צבאית, הצליח לשמור אמונים למוזיקה. "השגתי אישור מיוחד לנגן על גיטרה ולהופיע בפני חיילים. בצבא ידעו כמה המוזיקה חשובה לי, אז אישרו את ההופעות".

עם שחרורו מהצבא ב־1989 עבר להתגורר בדירה שכורה בתל אביב, שם החל ליצור סקיצות ראשונות רציניות לשיריו, אחת מהן הייתה לשיר "עכשיו", שרק שנים מאוחר יותר יצא לאור. "הייתי הראשון בחבר'ה שהיה לו טייפ ארבעה ערוצים, שעליו הייתי מקליט את הסקיצות שיצרתי", הוא נזכר. "באותה תקופה רק ניגנתי, לא שרתי. לא חשבתי שאני זמר. מי ששר את השירים שלי היה חברי הטוב ארל'ה (אריה תגורי - ד"פ), שהיה סטאר, זמר ענק. אם ארל'ה לא היה חוזר בתשובה, הוא היה היום כוכב, אני בטוח. אבל בגלל שהוא חזר בתשובה ופרש מהשירה, נאלצתי לשיר את השירים שלי. הוא אגב, השפיע עליי לחזור בתשובה".

עושים רעש

פגישה מקרית עם המוזיקאי אמיר קרטס ב־1990 הובילה כעבור שנה להקמת הלהקה השנייה של שועלי - "רעש". מלבד שניהם גם רע מוכיח (גיטרה, קלידים, קולות) ועודד פרח (תופים, שירה) היו חברים בה. שועלי היה על תקן הבסיסט ובהמשך עבר לנגן גם על קלידים ולשיר.
"לפני ההופעה הראשונה שלנו, הבעלים של הרוקסן שאל אותנו איך קוראים לנו. אמרנו לו שעוד אין לנו שם. מכיוון שהיינו מאוד פרועים ועשינו הרבה רעש, הוא החליט לקרוא לנו 'רעש'", אומר שועלי ומספר שהביצועים מאותן הופעות ברוקסן עם קרטס כסולן ייצאו בקרוב על תקליט ויניל שייקרא 'רעש 1'".

איך התייחסו ללהקה בתחילת דרכה?
"השירים שלנו היו מאוד קשים לעיכול, הם לא היו חומרים שמתאימים לרדיו, אבל הם התקבלו טוב בעיקר בהופעות בתל אביב".
משום ששועלי היה באותה תקופה בעל תשובה, הוא לא הופיע בסופי שבוע, "הימים שבהם ההופעות היו מפוצצות", לדבריו. "במקום זה הופענו בימי רביעי, שבדרך כלל היו דלים בקהל".

בשנת 1991, כשרעש הייתה עוד בחיתוליה, גמלה בלבו של שועלי ההחלטה להקליט אלבום סולו ראשון. "אמא שלי נפטרה ובכסף שהיא הותירה לי נכנסתי לאולפני טריטון ותוך 20 יום הקלטתי את אלבום הבכורה שלי, 'האלף ואחד'. מלבד חברי רעש שסייעו בעבודה על האלבום, השתתפו בו גם חיים לרוז, אסף אמדורסקי ואורן לוטנברג".
אף שהאלבום היה מוכן, החליט שועלי להשהות את מועד צאתו לחנויות. "חיכיתי שהאלבום של רעש יהיה מוכן ובמשך כמה שנים שמתי את אלבום הסולו המוכן והמוקלט על הולד".

מאיפה הסבלנות לחכות ארבע שנים עם אלבום מוכן?
"זה לא הציק לי, כי הייתי שקוע ביצירה. הקלטנו המון וגם הופענו כמעט מדי ערב. במקביל ניגנתי באלבום של ברי סחרוף 'סימנים של חולשה' והשתתפתי בעוד פרויקטים, אז לא ישבתי בבית וחיכיתי שהאלבום שלי ייצא. זרמתי עם העבודה".

האלבום של רעש יצא סוף־סוף ב־1994 ונשא את השם "רעש רק רעש. ק.". מרבית שיריו נכתבו על ידי קרטס, אך השירים שזכו לפרסום ולהצלחה היו השירים ששועלי כתב: "חנן", "נוסע לבד" וכמובן "לעיתים".

עכשיו מגלה שועלי ש"לעיתים" היה קרוב להיגנז. "עשינו הצבעה דמוקרטית, והרוב החליט לא לכלול את השיר באלבום. דני רכט מחברת התקליטים התנגד והתנה את צאת האלבום בכך שהשיר יהיה חלק ממנו. נאלצנו להסכים. אם הוא לא היה יוצא באלבום הזה, לך תדע, אולי הוא היה נשאר אצלי במגירה עד עכשיו".

איך האלבום "רעש" התקבל?
"הוא לא נחשב להצלחה מסחרית, אבל הרדיו טחן את השירים. גם במקרה הזה המאזינים הכירו את השירים יותר מאשר את הלהקה".

מה לדעתך היה סוד ההצלחה של האלבום?
"בלי להשתחצן, אני חושב שרעש היא הלהקה הכי טובה שהייתה פה בארץ. היה לנו סאונד שאף להקה לא הצליחה להשיג. הדיסטורשן לא היה קיים אז. אנחנו הבאנו את הגראנג' לראשונה לארץ. גם הכתיבה והנגינה היו מדהימים. היינו להקה ממש ממש טובה".

אז מדוע התפרקתם בתחילת שנות ה־2000?
"יש הרבה סיבות שלא אכנס אליהן עכשיו, אבל נותרנו חברים טובים וניגנו יחד במסגרות שונות לאורך השנים, עד שאמיר נפטר לפני כשנתיים מסרטן".

יש סיכוי לאיחוד של להקת רעש לזכר אמיר קרטס?
"אנחנו תמיד חושבים על הרעיון הזה, אבל כרגע הוא לא על הפרק".

לדעת להתפשר

ב־1995 יצא סוף־סוף אלבומו הראשון של שועלי - "האלף ואחד". הוא כלל ברובו גרסאות מגובשות של אותן סקיצות שהקליט בסוף שנות ה־80 בביתו עם ארל'ה. הקו המוזיקלי נע בין מלודיות בסגנון פולק-רוק לצד מוזיקה אלטרנטיבית ניסיונית. "אני לא חושב שהיה באלבום קו מוזיקלי מסוים, פשוט הקלטתי שירים שהרגשתי", הוא אומר. "אני מתחיל לנגן ולרוב השירים יוצאים מעצמם. האלבום מציג את מי שאני, בלי שאני מנסה לברוח מעצמי ומההשפעות שלי".

מספר שירים מוצלחים היו באלבום, בהם "כדור פורח", שסיפר על חזרה בתשובה; "מקום בלב", שבו התארחה הזמרת טל ירון; "שובי אליי"; והלהיט הענק "עכשיו", שנחשב לשיר הדגל.

שיערת שהשיר יזכה להצלחה גדולה כל כך?
"בתקופה ההיא היו מגיעים אליי זוגות של חברים ומבקשים שאנגן להם את 'עכשיו'. תמיד היה בשיר הזה משהו שמעל השירים האחרים. אין לי דרך להסביר זאת, אם הייתי יודע את הנוסחה, הייתי כותב מאה שירים כאלה, אך לצערי אין לי מושג".

הצלחת להתפרנס בזכותו?
"לא נהייתי מיליונר. האלבום זכה להמון המון השמעות ברדיו, אבל זה לא תורגם להופעות".

מה הסיבה לדעתך?
"אני חושב שזו העובדה שלא הסכמתי להופיע בימי שישי. באותה תקופה כל מי שהתפרסם ועשה כסף מהופעות עשה זאת בימי שישי. אני, בגלל חזרתי בתשובה, לא הסכמתי ובכך אולי קלקלתי מעט לעצמי. אבל אני לא מתחרט".

אתה חושב שהצלחת לנצל את המומנטום שנוצר סביבך בשנות ה־90?
"לא. לצערי הרסתי אותו. לא הצלחתי למנף את ההצלחה להופעות ולקהל, וגם לא הצלחתי למצוא מנהל. מבחינה אומנותית מיציתי את עצמי ועשיתי המון, אבל מבחינת חשיפה - פחות".

ארבעה אלבומי סולו הוציא שועלי. האחרון "אדמה רועדת" (2017) נשאר מתחת לרדאר. "משהו לא עבד שם מבחינת יחסי ציבור או שזו בכלל בעיה של האלבום", הוא אומר בעצב. "זה אלבום מצוין, וחבל שהוא לא התקבל".

אתה מרגיש שהתקשורת כיום מפרגנת לך?
"אני חושב שלא. עשיתי כמה אלבומים מאוד יפים בשנים האחרונות ולא השמיעו אותם. אני לא בא בטענות לאף אחד. אגב, גם את החדשים של פול מקרטני, ניל יאנג ויוני רכטר לא השמיעו. זה טבעי, אבל זו בעיה. עכשיו אני עובד על אלבום חדש, אבל לא כל כך הבנתי מה אני צריך לעשות עם החומרים שאני מקליט. היום קשה לדעת".

קשה להסתגל לשינויים שעוברים על תעשיית המוזיקה.
"אני בן 53, לא ילד, ולכן אני עושה את מה שאני יודע לעשות. לא אכתוב טקסטים טיפשיים או אכוון לכתוב להיטים רק בגלל שזה מה שהולך עכשיו ובשביל שהרדיו ישמיע אותם. זה יהיה פתטי. אני יכול לעשות את זה נהדר, אבל זה לא אני".

איך מוזיקאי יכול להתפרנס כיום ממוזיקה?
"חוץ מהופעות (לשועלי מופע סולו ומופע אלקטרו־אקוסטי משותף עם אמיר פרי - ד"פ) רוב המוזיקאים גם מנגנים בהפקות. יש עבודה - צריך לדעת להתפשר לפעמים".

מה היית ממליץ למוזיקאי בתחילת הדרך?
"הייתי ממליץ לו להאמין בעצמו ולהצטמצם בחיים בשביל לעשות את האומנות שלו. כי לאומנות יש מחיר, והמחיר הוא כואב. חבל שהממשלה שלנו לא תומכת באומנות בכלל ובמוזיקאים בפרט. מלבד האומנים שמרוויחים וזוכים בפרסים ובתגמולים, יש עוד אומנים שצריכים להתפרנס".