אין דבר מרגיז יותר מפליירים שמעמיסים על תיבות הדואר שלנו, אלה שברוב הזמן מוצאים את עצמם מחוץ לתיבות על רצפת הבניין, וברוב המקרים - אם נודה על האמת - בתוך פח האשפה. לפני מספר שנים ניסו בעיריות, בהמשך לחוק הספאם, למגר את תופעת ריבוי הפליירים, ובבניינים מסוימים אף הודבקה על תיבות הדואר מדבקה אדומה שמבקשת ממחלקי הדפים להימנע מכך. ובכל זאת, אנחנו ישראלים שמצפצפים על העולם, ובהיעדר אכיפה מרתיעה גם נוכחות המדבקה לא עזרה.

שימרון רוזנצוויג (36), היה חבר בוועד הבית בבניין שבו גר, וגם הוא התרגז מריבוי הפליירים בתיבת הדואר וניסה למצוא פתרון. המחשבה היצירתית שלו גרמה להקמת חברת הסטארט־אפ "גרין דיגיטל" ששמה לנגד עיניה לא רק שמירה על איכות הסביבה, אלא גם תרומה להתחדשות העירונית. "המחשבה הראשונה הייתה להניח מסך מידע בלובי של הבניין ובו מודעות פרסום מתחלפות, שיחליפו את הלכלוך בתיבות הדואר", הוא מספר. "בהמשך, ראיתי שהיוזמה הזו מצליחה, החברה קמה ובשנותיה הראשונות היינו עוברים עם צוות תפעול מבניין לבניין, עם דיסק און קי ועליו המידע, וכך היינו מעדכנים את המסכים בהתאם לדרישה. עם הזמן הבנו שהדרישה של בעלי הבתים היא לבנות מערכת שליטה מרחוק לתכנים וכן ליצור אינטראקציה עם הדייר".

החברה קמה לפני שבע שנים, כמעט נצח בעולם הטכנולוגיה, ומספיק שאני חושבת על הטלפון שהיה לי אז מול הטלפון שיש לי היום...
"ללא ספק הבנו שצריך לקחת את המסך צעד אחד קדימה. להפוך אותו לאינטראקטיבי מול הדיירים, ולהכניס בו תוכן מלבד תוכן פרסומי של פליירים, כמו למשל: אזור שבו ועד הבית מקבל שם משתמש וסיסמה ויכול לשלוח עדכונים, אזור עם מוסיקה, וידאו, תמונות, תוכן איכותי לדיירים שמשלב קופונים, חדשות ואקטואליה, וגם תוכן מטעם העירייה כמו: טיולים, פעולות העשרה, אירועי תרבות בחסות העירייה וכדומה".

רוזנצוויג הוא בוגר השייטת, נשוי ויש לו ארבע בנות, והחל להפעיל את החברה מחדר קטן בדירת הוריו לאחר שעזב את עבודתו בשוק ההון. בשבע השנים שחלפו מאז, החברה גדלה והיום היא שוכנת בבית משרדים בנתניה ומפעילה אלפי מסכים, עם יותר מ־250 אלף חשיפות ביום. הדיירים, לרוב דרך הוועד, משלמים עלות מינימלית עבור ההקמה, כאשר שאר התשלומים, כלומר הכנסות החברה, מגיעים מהמפרסמים לפי מסלולי פרסום שונים, התלויים קריטריונים כמו: קישור ישיר לאתר החברה המפרסמת, אפשרות להציע קופונים, וכמובן המיקום בהופעה על הלוח, התדירות ומשך זמן המופע.

"לא הייתי בכלל בכיוון של שיווק פרסום וחדשנות, אבל כנראה שזה נכון מה שאומרים על חיידק הסטארט־אפ, הוא נדבק. החזון כרגע הוא להיות בכל שטח נדל"ני במדינת ישראל, שיכול לקבל מסך חכם ולהפיק ממנו את המקסימום לשימוש לתועלת הדייר והצרכן. השאיפה היא לצאת לעולם, כלומר לשוק הבינלאומי, ומשם השמיים הם הגבול...".

התחדשות עירונית היא משהו שמדברים עליו הרבה. בפועל, מלבד הקידמה הטכנולוגית והנוחות, איפה זה באמת יכול לשדרג את חיי התושבים?
"ברמה הכללית, זה לא רק אקולוגי, מהיר ומתקדם. את סיפור החדשנות העירונית צריך לקחת צעד אחד קדימה, במיוחד כשצריך לעתים לסגור רחוב או שניים וצריך להודיע לתושבים. בעידן של התחדשות כבישים ועבודות רכבת קלה, יש הרבה אינפורמציה חשובה. אפילו התרעות של פיקוד העורף בזמן אמת, חלילה, או הנחיות לשכונה ולדיירים - כל אלה יכולים להגיע במהירות, בזמן אמת ובאופן נקודתי. השילוב בין אינטראקציה של דיירים ושילוב בין עולם האוף־ליין לאון־ליין מאפשר את כל זה".

אנחנו אוהבים להתהדר בטכנולוגיה, אבל אז קורס לנו הווטסאפ והחשמל נופל ולפתע אין לנו שליטה על החיים. לתקלות כאלה אתם ערוכים?
"קודם כל, המערכת היא סלולרית או אינטרנטית, וכמובן שיכולות להיות תקלות, זה יכול לקרות. אבל עדיין, אנחנו עובדים גם באוף־ליין וגם באון־ליין, כך שיש גיבוי, ואחוז ההתנתקויות מאוד נמוך".

בשנת 2020, היכן עוד צריכה החדשנות העירונית להשתפר?
"בראש ובראשונה בעניין של חניה, כמו כן, זמינות תורים. זה פיתוח נוסף שאנחנו עובדים עליו. במקום להזמין תור בדרך הקלאסית, אנחנו מפתחים אופציה של הזמנת תורים מהמסך האינטראקטיבי. חדשנות עירונית באופן כללי צריכה להשתפר קודם כל בכל הנוגע לחיסכון בזמן. חוץ מזה, אנחנו חיים בעולם שכולו דיגיטלי וגם הבניינים צריכים לקחת את הצעד הזה קדימה".

בימים אלה נמצאת החברה בשלבי גיוס המונים, אחרי הפיילוט המוצלח שלהם ב־200 בניינים נבחרים ברחבי הארץ, והם מוצעים להשקעה באתר "פיפלביז", אתר שבדומה ל"הד־סטארט" מגייס כסף מהציבור הרחב ומציע לו ליהנות מרווחים עתידיים, בהנחה שיהיו כאלה, תמורת השקעתו בפיתוח החברה.

"זה אומנם לא קשור להתחדשות עירונית, אבל הפלטפורמה של גיוס המונים לסטארט־אפים היא גם משהו חדשני שהיה לנו חשוב לקחת בו חלק. אם בעבר השקעות היו רק נחלת הגדולים, כמו איינג'לים, קרנות וכיוצא באלה, היום מי שמשקיע כסף אומנם לא מקבל מוצר כמו בהד־סטארט, אבל הוא מקבל מניות בחברה, וברגע שיש דיבידנדים, הנפקה לציבור או אקזיט, הוא שותף לעסק".

לצורך העניין, גם שרה מחדרה יכולה להיות שותפה.
"גם הגברת שרה מחדרה יכולה להשקיע את ה־500 שקלים ומעלה. וכשהחברה תעשה פי עשרה, היא תקבל על זה כסף - אופציה שהיית שמורה עד כה רק למשקיעים הגדולים. התכנון הוא להגיע, בסופו של דבר, לחשיפה של יותר ממיליון צרכנים ביום ב־5,000 עמדות ברחבי ישראל".

נדמה שהדאגה האחרונה היא לבני הדור המבוגר יותר' שגם היום מתקשים בטכנולוגיה מתקדמת (ע"ע מערכת התשלום באוטובוסים), אבל גם לכך, מתברר, יש פתרון. רוזנצוויג מסביר שבדומה לאפליקציות בטלפונים החכמים שמאפשרים נגישות הן לבעלי מוגבלויות והן לאוכלוסייה מבוגרת, כך גם במסכים החכמים. "אנחנו מקפידים להעביר חוברת מסודרת ומקצועית שגם מראה כיצד מעלים תוכן למסך, כיצד אפשר לכתוב הודעות ואיך לתפעל בקלות". קבוצות הווטסאפ של הבניין הן פתרון ביניים, עד שלכולם יהיו מסכי מגע חכמים עם יכולת תפעול מרחוק. אבל גם כאן, מדובר בתיק לא פשוט, בעשרות הודעות מדי יום שהולכות ברוב המקרים לאיבוד. "המטרה היא ליצור בידול בין התכנים שיש בווטסאפ לבין התכנים במסך. המטרה היא לגרום לדיירים להגיע יותר למסך וליצור איתו פעילות אינטראקטיבית אישית. כמובן שיש מערכת שליטה ובקרה, ומסננים שלא יהיה פרסום פוגעני, ועוד".

מה קורה בתחום במקומות אחרים בעולם?
"קודם כל, יש לנו משקיע אמריקאי שכבר רוצה לצאת עם הטכנולוגיה שפיתחנו לחו"ל. אין כרגע בעולם שום חברה שיכולה להתעסק עם מסכי מגע. כן יש מסכים רגילים, וגם אנחנו היינו שם. אבל העולם מתקדם, וכמו שהיום את לא יכולה לחזור יותר לטלפון מקשים, אותו הדבר גם כאן".

בקניונים זה משהו יותר נפוץ, מה השלב הבא במרכזים המסחריים?
"בדיוק כמו שאנחנו יודעים לשלוח מהמערכת שלנו מסרים היישר לטלפון האישי של כל אחד, ולהוריד קופונים, תחשבי מה קורה במרכז מסחרי ועד כמה השדרוג מייעל את הפרסום. מסך ליד חנות מסוימת יכול להתאים את מה שיש בחנות. בתוך המסכים ישנו שבב שיודע לזהות את הדייר או לצורך העניין את הלקוח, ולהתאים לו את מה שהוא רוצה או צריך. כמו כן, השדרוג במערכות הללו הוא משהו שיכול בעתיד לעזור בכל תחום אבטחת המידע: לעזור למניעת פריצות סייבר, גניבות ועוד הרבה דברים שדרך מרכז השליטה של המסך והפונקציות שאתה מכניס לכל עמדה, יכולים לייעל את החיים שלנו".