הזמרת והשחקנית מירי מסיקה השיקה בשבוע שעבר את שירה החדש "חוה" ששאב השראה מהסיפור התנ"כי של אדם וחוה. בשיחה עם איריס קול ב-103FM סיפרה הזמרת על הטיפול הנפשי שהוביל אותה לכתוב את השיר, משמעות המונח 'תלדי בעצב' וצילומי הקליפ המיוחד לסינגל.

השיר החדש שלך 'חוה' , את כתבת את המילים, ספרי לי מה הניע אותך?
"האמת שזה טיפול שאני עושה שהוא כמו לימוד כזה, הוא קבלי וגם פסיכולוגי מתוך התנ"ך".

איזה סוג של טיפול? איך קוראים לזה?
"כמו טיפול פסיכולוגי, לא יודעת. קוראים לה אורלי לסרי והיא אישה מאוד מיוחדת, את כל הדימויים וכל התיקונים היא עושה דרך דמויות בתנ"ך והסיפור שחזרנו אליו כל הזמן זה אדם וחוה שמתחילים מגן העדן, מהתיקון הראשון, מהחטא הראשון וכל המשמעויות של זה, של ידיעה, של דחיית סיפוקים. אם הייתי שם בגן עדן והיו אומרים לי אסור לך לגעת רק בעץ הזה, רק לא בזה...".

את הפרי היית אוכלת.
"ברור".

למה זה חטא, הרי את רוצה לדעת בסך הכול, לא?
"זאת השאלה, אם מסתכלים על אדם וחוה כמשל - אם אתה אלוהים לא רוצה שיאכלו מהעץ אז למה הוא שם? זאת שאלה עמוקה".

בשיר את אומרת "את רוצה לדעת" ואז את צועקת בעצם – "מה יש לדעת" ואת ממשיכה ואומרת "מה יש לדעת, חוה"? 
"ואז היא כאילו עונה 'לדעת מה יש'".

לא היינו יכולות להתקיים בלי ידיעה, לא?
"אני לא יודעת אולי היינו מתקיימות יותר טוב".

ידע הוא כוח וכו', לא?
"כן אבל מה יותר חזק, ידע או אמונה? מה מניע את העולם? זאת שאלה. אני שואלת את עצמי את השאלות האלה והמשפט הכי טוב זה 'לדעת מספיק להאמין'. יש שם כל מיני דמויות זה כמו מונולוג כזה – 'מספיק להאמין' ופתאום אנחנו חסרי אמונה אז אני לא יודעת. לפעמים אני אומרת 'פשוט להאמין, בלי לחשוב יותר מידי, בלי הבנה יותר מידי עמוקה'. מצד שני אני אומרת 'מה זה שווה'"?

אני לא יכולה, את יכולה?
"לא, אבל אני מקנאה באלה שיכולים".

ואז את אומרת – 'תלכי למכולת ותלדי בעצב תפסת את הקצב', את מתארת חיי שגרה מאוד שוחקים.
"אני זוכרת את הדבר של היום-יום, האפור, חזרתי לעונש שלה והייתי בהלם ש'אל אישך תשוקתך' זה חלק מהעונש, חשבתי שזו ברכה אבל לא, זה חלק מהעונש הראשוני של ללדת בעצב בנים. התשוקה שלך תמשול בך והוא ימשול בך, כלומר הגברים שישלטו על העולם, זה ממש מנבא את הכול".

אנחנו עושות שינוי
"נכון, אבל עדיין את צריכה ללכת למכולת, עדיין לא הכול מוגש לך וצריך לעבוד קשה. ללדת בעצב זה לא רק ההורמונים, מצד שני זו שמחה הכי גדולה. זה מהמם. זה שאלות קיומיות, האם זה שווה? אני חושבת שכן. ללדת גם לסבול את הכאב הזה להרגיש אותו, להביא ילד זה דבר גדול, תארי לך שהוא היה פשוט יוצא?"

מסכימה איתך למרות שילדתי בקיסרי אבל אחרי זה כאב מאוד.
"אין קיצורי דרך, יש מחיר".

יש לשיר קליפ יפהפה, ספרי עליו
"נמרוד פלג הוא הבמאי. ראיתי את 'פאוץ'' של נועה קירל ואת 'הזוג הזה' של מרגי וחיפשתי במאי שיודע לצלם רקדנים, כי צריך לדעת לצלם ריקוד וראיתי שיש רקדנים בשיר שלי. הוא במאי מדהים, הכול נורא נורא יפה, גם כשזה מכוער זה יפה. דיברנו על קליפ של מדונה, שיר לא כל כך מוכר שלה וישר הוא הבין למה אני מתכוונת, שנינו כנראה מעריצים של אותם דברים ומיד הבנו אחד את השנייה. זה היה כמו חיבור משמיים".

ותפקיד הרקדנים בקליפ?
"האישה היא גם חזקה וגם חלשה, היא גם שולטת וגם נשלטת ויש שם גם מיניות, כאב ומאבק והתעקשתי על זה כי בהתחלה ב'דראפט' הראשון של הקליפ הכול היה יפה וסקסי ואמרתי – איפה המאבק? חיפשנו הרבה רגעים של מאבק ואז הקליפ יצא שלם בעיני. דווקא רגעים מכוערים הפכו אותו ליותר יפה".