לא כולם במערכת הרפואית ובמשרד הבריאות תומכים בסדרת הצעדים הדרקוניים שננקטו בימים האחרונים על ידי הממשלה, שפירושם, לדברי כמה מהמבקרים, הוא "חיסול ממוקד המשק והכלכלה הישראלית". ביומיים האחרונים שוחחתי עם כמה בכירים בענף - מדובר בגורמים מתוך משרד הבריאות, לצד גם בגורמים בכירים במערכת הבריאות, אנשים הניצבים בעמדות מפתח בולטות ועוסקים בתחום במשך עשרות שנים. כל השמות מוכרים, אך למרבה הצער הם ביקשו לשמור על עילום שם.
להלן ריכוז הציטוטים העיקריים: "נעשו כאן טעויות הסטוריות והיסטריות. סוגרים את הכלכלה הישראלית כדי להרוויח שלושה שבועות לפני שנגיע למצב של מרכז אירופה. מרוויחים מעט ומפסידים הכל. זו תהיה בכיה לדורות, אבל אחר-כך הם יטענו שאם לא היו נוקטים באמצעים הללו, היה הרבה יותר גרוע. זה לא נכון. הם מחפשים את המטבע מתחת לפנס ועושים את כל השגיאות, במקום לעשות את הדברים החשובים באמת. כל מה שצריך זה ללמוד מהמדינות המפותחות והחכמות שהצליחו. לחקות את מה שעשו ביפן, טייוואן ודרום קוריאה, זה הכל".
"כל ההישג שלנו", הסביר אחד הגורמים, "הוא לקבל דחיה של 3 שבועות בהגעה למצב של אוסטריה או גרמניה. במקרו, אנחנו על אותו הגרף. לא מנענו את ההגעה למצב הזה, אלא דחינו אותו במעט. זה הכל". הוא הוסיף: "מה כן עשינו? הרסנו את הכלכלה. תבדוק מה קורה בגרמניה, הכל פתוח וכמעט אין הגבלות. הם מבינים שלסגור את הכלכלה הגרמנית זה להתאבד. אמרנו שנסגור את התחבורה האווירית כדי לא להגיע לסגירת בתי ספר. אז מה? הגענו לסגירת בתי ספר. אמרנו שנעשה את זה ואת זה כדי לא להגיע למאה אלף מבודדים. אז מה? הגענו למאה אלף מבודדים".
אחד מהם ציין עוד: "אמרנו שננקוט בצעדים כאלה וכאלה כדי לא להגיע למעלה ממאה חולים. אבל הגענו. והגענו גם לעליה אקספוננציאלית. הכל קרה בסוף, בעיכוב קל. אז במבחן הרווח וההפסד, ההפסד כולו שלנו". הוא הגדיר את המצב כ"הפסד עצום, בכיה לדורות. הרסנו את המשק, הרסנו את הכלכלה, לא טיפלנו בבעיה עצמה, פספסנו את העניין, הלכנו עם קונספציה שגויה".
הגורם טען כי מדובר במחדל בסדר גודל של מלחמת יום הכיפורים. "זה מחדל בסדר גודל של יום כיפור. הגיעו לכאן 60-70 חולים מחו"ל? אם לא היינו סוגרים את הגבולות היו מגיעים 160-170? אז מה. זה מספר זניח בכל מקרה. אפשר להתמודד איתו. עכשיו הם רוצים שבתי החולים ירוקנו את המחלקות. בשביל מה? כדי להרוג את כל החולים האחרים?", הסביר, "הרי אם יהיו כאן אלפי ועשרות אלפי נדבקים עוד 500 מיטות יעזרו למישהו? שיכינו אתרי אשפוז נפרדים. שיחשבו רגע מחוץ לקופסה".
חובה לציין כי מרבית הדרג המקצועי והמומחים תומכים בצעדי הממשלה ומשוכנעים שזה הדבר היחיד שיכול לעצור את ישראל מלהפוך לאיטליה. המיעוט חושב אחרת. על פי לא מעט מומחים ובכירים, את המאמץ האמיתי צריך להשקיע בהגדלה דרמטית של מספר הבדיקות, בדרך שנוכל לבודד את אלה שבאמת צריכים להיות בבידוד, ולא את כולם.
"לא אנחנו המצאנו את הקורונה. למה לא לבדוק איך התגברו על זה המדינות החכמות והמפותחות? ואני לא מדבר על סין, הם יכולים לעשות דברים שאנחנו לא. קח את דרום קוריאה שהיתה מספר שתיים בהדבקה אחרי סין. מה עשו שם? בדיקות. ועוד בדיקות. בהיקף אדיר. זה מה שמכיל את המגיפה. לסמן כמה שיותר חולים ואז לבודד אותם", ציין עוד הגורם, "לנו יש בארץ ארבע מעבדות שיכולות לעשות בדיקות. המעבדה הלאומית לנגיפים בשיבא מסוגלת לבצע 400 בדיקות ביום, וגם זה רק אחרי שצרחנו וטלטלנו את משרד הבריאות. ברמב"ם עושים 60-70, בהדסה עוד 100 ובעוד מעבדה בסביבות 60 ביום. זה הכל. וזה טיפה בים".
"אתה מבין שהחולה ההוא הסתובב באיכילוב עשרה ימים והתחנן לבדיקה אבל במשרד הבריאות לא אישרו לו? אתה מבין מה עוד ייצא מאיכילוב בהמשך? איך אפשר להגדיל משמעותית את מספר הבדיקות? על כך הדעות חלוקות", הסביר עוד. אחד המומחים איתו שוחחתי טוען שאפשר להפעיל את המעבדה הגנטית במכון ויצמן.
על פי הגורמים הללו, המעבדה למיפוי גנטי במכון ויצמן יכולה לעבור התאמות ולהתגייס לבדיקות הקורונה וכך יגדל הספק עריכת הבדיקות בצורה דרמטית. במכון ויצמן מביעים הסתייגות זהירה מהדרמטיזציה, אבל בדיקה מעלה שאפשר לגייס גם את המעבדות הגנטיות לטובת מערך בדיקות הקורונה המצומצם בארץ. "צריך להפעיל כאן מכסימום עוצמה בכל מחיר וכמה שיותר מהר", אומר גורם רפואי בכיר, "זה ורק זה יעשה את ההבדל".
ועדיין, יש מומחים שמתעקשים: אפשר לבצע התאמות. אנחנו במצב מלחמה. יש כאן יכולות, במכון ויצמן ובמקומות נוספים. יש כאן מעבדות פרטיות. מדוע לא גייסו את כולן, מיד, למבצע המוני של בדיקות? על פי אחד המומחים, "בהתחלה במשרד הבריאות לא נתנו לאף אחד לעשות בדיקות, רק למעבדה הלאומית המרכזית בשיבא. זה סיפור פשוט של אגו. רצו לנהל את האירוע ולשלוט. אמרו שיעשו בדיקות רק למי שחזר מחו"ל ויש לו סימפטומים. טעות פטאלית. הם בעצם רצו בלעדיות וזה היה מחדל ענק. עכשיו יש סיפור של אקרדיטציה של משרד הבריאות. ענייני אגו. אז ביום ראשון נוכל לבצע כבר 2000 בדיקות ביום. זה לא יעזור. צריך עשרת אלפים ביום, לפחות".
מספר גדול של רופאים בכירים ובעלי תפקידים סבורים שסיפור הבדיקות הוא-הוא המחדל הגדול. פרופ' זאב רוטשטיין מהדסה לא ממתין, כהרגלו, לפקידים. הוא כבר גייס כמה רופאים והחל לתכנן מבצע בדיקות המוניות. הוא אפילו מנסה להשיג מימון. הכוונה להציב סטודנטים לרפואה שנה שישית או סטודנטים לסיעוד שנה רביעית, שנמצאים בכל מקרה בהשבתה, במרכזי קהל וקניונים עם ערכות בדיקה. להחתים את האזרח על הסכמה ולקחת ממנו מטוש בדיקה. "זה יהיה קל, זול, יעיל ומהיר", הוא אומר, "זה בדיוק מה שעשו בדרום קוריאה ובמדינות אחרות, זה בדיוק מה שצריך לעשות כדי לסמן את הנבדקים, להכיל את המגיפה, לבלום אותה ולייצר מאגר של אנשים שהם כבר מחוסנים ומייצרים אפקט חיסון לקרובים אליהם".
רוטשטיין לא לבד. במערכת מסתובבים לא מעט בכירים שסבורים שהסיפור זה כמות גדולה של מטושים ומבול של בדיקות. "זה הטיפול הנכון", הם אומרים, "זה מה שעושים במדינות שהצליחו לבלום את הוירוס. בגרמניה לא סגרו את המדינה. להיפך. אבל אצלנו כן. צריך לפחד פחות ולעשות יותר. ולהציף את בתי החולים בצוותים רפואיים מתוך הסטודנטים לרפואה וסיעוד".