ההחלטה של הממשלה להשבית את המשק (אם כי עדיין לא במתכונת מלאה) ולמנוע את פתיחתם של עשרות אלפי עסקים כמו מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע, גני ילדים והפעלת תחבורה ציבורית באופן חלקי, היא פיגוע כלכלי חסר תקדים. עשרות אלפי העסקים מצטרפים לאלה שכבר הופלו לקרשים ולא ברור אם יצליחו להתרומם משם. מדובר בחברות להפקת אירועים, משרדי נסיעות, חברות תעופה ובראשם אל-על ועוד. טוב שהממשלה החליטה שלא להשבית בשלב זה את המערכת הבנקאית ואת הבורסה. לו הייתה מתקבלת החלטה כזאת, זה היה אירוע חסר תקדים ברמה העולמית. שבוע המסחר בבורסה יחל היום ויש להניח שהמגמה תהיה של עליות שערים.
ברור שבריאות האזרחים היא בעלת חשיבות עליונה ובנושא זה ניתן לקבל את שיקולי משרד הבריאות. למרות זאת, המטוטלת שבין הדאגה בריאות לבין החיים הכלכליים הופרה בצורה משמעותית לטובת הבריאות עד כדי פגיעה בזכויות האזרח. לאלה שכבר נפגעו מהמצב לא מוצעים שום פתרונות כלכליים, וזה פוגע בעסקים (מצוקת נזילות חמורה), בעובדים (המפוטרים והיוצאים לחופשה ללא תשלום) ובמשק עצמו (ירידה חדה בגביית המיסים).
עד כה הממשלה לא הכניסה במישרין את היד לכיס, למרות שמדובר באירוע רב נפגעים. אפשר רק לקנא בצעדי הסיוע הכלכליים שעליהם הכריז הנשיא האמריקאי דונלד טרמפ - החל מהפחתת ריבית ומיסים וכלה על הכרזת מצב חירום שיאפשר הזרמת 50 מיליארד דולר להתמודדות בקורונה.
ואצלנו כלום. אפילו הרשויות הפועלות באחריות הממשלה, ובראשם רשות המיסים, נקלעו לאדישות ולא הציעו שום תרופה. שם עדיין לא נפל האסימון. הדבר המתבקש מרשויות המיסים הוא דחייה בתשלומי המע"מ והמקדמות שאמורות להיות היום. מאידך, דווקא הרשויות המקומיות, שהסכימו לדחות את תשלומי הארנונה, והבנקים הושיטו יד. בהסכמת הפיקוח על הבנקים הם יסכימו לדחות תשלומי משכנתה לתקופה של שלושה חודשים, לדחות אשראי עסקי לתקופה דומה וללכת בדרכים נוספות לקראת הלקוחות.
הפתרונות שהוצעו עד כה לטיפול השורש היו ברמה של שיננית. הממשלה ממשיכה לפעול בצורה שבלונית ומציעה פתרונות כמו אשראי מוזל לעסקים קטנים. זה פתרון חלקי לא מספיק. כדי לפתור ממש את הבעיה, הממשלה חייבת להזרים כספים ולתת מענקי הישרדות. מה ניתן לומר לבעל מסעדה או בית קפה שנאלץ לסגור אותה? האם הוא יוכל לשרוד שבוע, שבועיים חודש או חודשיים? נכון שזה לא "עסק חיוני" אבל אלה החיים עצמם. כנ"ל לגבי עסקים קטנים כמו מספרות, נגרים, בתי קולנוע, תעשייה ועוד. הצרה הגדולה היא שגם אם כחלון או נתניהו היו מעוניינים לקחת הליקופטר להתחיל בפיזור שקלים, הם אינם מסוגלים כי אין תקציב מדינה.
עכשיו מתברר עד כמה הייתה חסרת אחריות העובדה שהפוליטיקאים גררו אותנו לשלוש מערכות בחירות מיותרות. כשאין תקציב - הידיים הפיננסיות קשורות ולא ניתן להוציא אפילו אגורה עבור מקרי חירום. לכן בהנהלת האוצר מנסים ככל יכולתם לאתר פתרונות כמו הקדמת תשלומים וכד'. הדבר הראשון והמיידי שצריך לאשר עם כינוס הכנסת הוא אישור תקציב חירום חריג לטיפול בקורונה (המכונה בעגה המקצועית "קופסה"), גם אם יביא להגדלה חד פעמית של הגרעון. הממשלה חייבת להזרים לעסקים מיליארדי שקלים "כמענקי הישרדות" כדי להבטיח את קיומם.