חוק חופש המידע שנחקק בשנת 1998 (ונכנס לתוקף בשנת 1999) הוא, לדעתי, אחד החוקים החשובים ביותר במערכת היחסים שבין האזרח לרשויות. החוק מבוסס על היסוד שעליו בנוי המשפט המנהלי כולו: הרשות הציבורית היא נאמן של האזרח ואין לה דבר משל עצמה.
גם המידע המצוי בידי הרשות מוחזק על ידה בנאמנות עבור האזרחים – ומכאן זכותם לקבל מידע זה, בסייגים המנויים בחוק. היתרון המעשי הגדול שאני מוצאת בחוק זה הוא שמלבד מתן האפשרות לאזרח לקבל מידע - בין מידע אישי ובין מידע אחר - שמצוי ברשות, עצם בקשת המידע גורמת לרשות לבחון את עצמה ואת פעולותיה. לעתים די בעצם הפניה לרשות בבקשת מידע כדי להביא לתוצאה הרצויה, או לפחות לקדם אותה.
חוק חופש המידע קובע כי לכל אזרח או תושב זכות לקבל מידע מרשות ציבורית. החוק חל על כל מידע שמצוי ברשות ציבורית והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב. רשימת הרשויות הציבוריות כוללת בין היתר את משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות עירוניות ותאגידים שהוקמו בחוק.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ד"ר רותי קמיני לחץ/י כאן.
זכותו של כל אזרח לקבל מהרשויות מידע ציבורי ואישי כאחד
חוק זה מבוסס על העיקרון שמצוי ביסוד המשפט המנהלי כולו: הרשות היא נאמן של האזרח ואין לה דבר משל עצמה. כך גם המידע שנוצר, נאסף ומצוי בידי הרשות מוחזק על ידה בנאמנות לטובת האזרח. מכאן זכותו של כל אזרח לקבל מידע – ציבורי ואישי גם יחד.
לדעתי, מדובר באחד החוקים החשובים ביותר במארג היחסים שבין הפרט לרשות, ובמסגרת טיפולי בתיקים שונים אני נחשפת פעם אחר פעם ליתרונותיו.
כאשר לקוח פונה לטיפולי בעניין שבו הוא סבור כי הרשות נהגה עימו לא כדין, בשלב הראשון אני מבקשת לאסוף את מלוא המידע הרלוונטי. לא תמיד המידע מצוי בידי הלקוח - מה שמצריך פנייה לרשות בבקשה לפי חוק חופש המידע.
חוק חופש המידע מחייב רשויות ציבוריות לענות לבקשה תוך זמן קצוב, והן אינן רשאיות לסרב לבקשת המידע אלא אם מתקיימים תנאים הנקובים בחוק. גם אז עליהן לבצע איזון בין השיקולים השונים ולבחון אם ניתן בכל זאת להעביר את המידע או חלקו.
הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע מהווה כלי חשוב בארגז הכלים של עורך הדין
כאשר יש בסיס למחשבה שהרשות פעלה במקרה מסוים שלא כדין, הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע מהווה כלי חשוב בארגז הכלים של עורך הדין, ויש לה יתרון כפול: מחד גיסא, היא מאפשרת ללקוח לקבל את מלוא המידע הרלוונטי לשם גיבוש העתירה המנהלית או התביעה הכספית, לפי העניין. מאידך גיסא, היא גורמת לרשות הציבורית לבחון את עצמה שעה שהיא אוספת את המידע ולראות אם אכן פעלה כדין מול הלקוח.
במקרים מסוימים התנהלות מול הרשות בבקשה לקבלת מידע כשלעצמה מביאה לתוצאה הרצויה ללקוח. כאשר הרשות מבינה שאין באפשרותה להציג הליך מנהלי תקין לעתים היא תעדיף להימנע מהליך משפטי על מלוא ההשלכות הכרוכות בו.
במקרים אחרים אנו מגלים בעזרת הבקשה כי אין באפשרות הרשות להצדיק את פעולותיה, למשל בהיעדר תיעוד להליך מנהלי נכון - מה שמאפשר עריכה מיטבית של ההליך המשפטי.
מכאן החשיבות בהגשת בקשה לקבלת מידע שהיא ערוכה היטב, מפורטת וצופה את המהלכים העתידיים של ההליך המשפטי.
משרד עו"ד ד"ר רותי קמיני עוסק במשפט מנהלי, נזקי גוף ותאונות, משפט מסחרי ועסקים ורישום פלילי. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט מנהלי ועתירות LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.