מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התראיין הבוקר (רביעי) בגל"צ והתייחס להצהרה המיוחדת שהעניק לצד ראש הממשלה אמש, בה פירט את ההנחיות החדשות והמחמירות של משרד הבריאות בצעדים להכלת נגיף הקורונה. כמו כן, האשים בר סימן טוב את הציבור בשאננות ואמר כי "אנשים חשבו שהם קיבלו חופשה, יצאו לפארקים ולחופים. אם אנחנו נעשה את הפגיעה הכלכלית הזו במשק ואנשים לא יקשיבו להוראות, נפסיד גם וגם". 

עלול לקרות כאן מה שקורה באיטליה?
"אני מקווה שלא, צריך לזכור שאיטליה גדולה בהרבה מישראל. הציבור צריך לדעת שאנחנו ניצבים בפני תקופה שתהיה לא קלה. גם בתרחישים הנשלטים, אנחנו מדברים על מספר רב מאוד של חולים, ומספר לא מבוטל של מתים. זה יקרה בכל העולם, אף מדינה לא תהיה חסינה. החשש הוא מעומס כזה שלא יאפשר לנו להגיע לכל המטופלים. אנחנו מדברים על אלפים רבים של חולים, כי זו מגפה מאוד מדבקת. נגיע למספרי חולים גבוהים". 

"אנחנו אומרים כבר תקופה ארוכה שנגיע למצב של 100 חולים נוספים ביום", הוסיף מנכ"ל משרד הבריאות. "גדלנו גם במספר הבדיקות ואנחנו רוצים לחשוב שמספר הנדבקים החדשים הוא תוצאה של מספר הבדיקות שגדל, אבל בסוף נראה קפיצה גדולה במספר החולים. ייקח לנו הרבה מאוד זמן להשתלט על המחלה הזו, זה לא יהיה פשוט". 

משה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
משה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אנשים שהחלימו מחוסנים?
"זו הנחת העבודה שלנו ושל ארגוני הבריאות בעולם. יש הופעה של נוגדנים שמופיעים אצל אנשים שהחלימו, ולכן אנחנו משחררים אותם הביתה. ברגע שאנחנו רואים שהנוכחות של הווירוס ירדה, אנחנו משחררים אותם בחזרה לביתם". 

את דבריו חתם באומרו: "ההחלטות מתקבלות לאחר דיונים מאוד מורכבים, ולאחר התייעצויות עם אנשי המקצוע הטובים בעולם. לא נקטנו במדיניות חריגה, זה קורה בצרפת, ארה"ב ועוד. זו הדרך להתמודד עם מגיפה. היכולת שלנו להצליח טמונה באמון הציבור בהחלטות שלנו. אנחנו עובדים עבורכם כדי שנעבור בשלום, ככל הניתן, את המשבר הקשה הזה. זה אחד הזמנים המורכבים שהיה לאנושות".

גם פרופ' גבי ברבש, ששימש בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות, התראיין הבוקר בתכניתו של גולן יוכפז 103FM והתייחס למידת השליטה בהתפשטות הקורונה במדינה, ואמר כי "אני לא חושב שאנחנו קרובים לאיבוד שליטה, אבל אנחנו יכולים להיות שם אם נמשיך להתנהג כפי שהתנהגנו עד היום". 

איזה קריטריונים יש כדי להימנע מלהגיע לאובדן שליטה?
"זה לא עניין של קריטריונים, יש לנו מול העיניים עקומה ואני חושב שכל אזרח צריך להסתכל על העקומה הזאת ולייחל שהיא תעצור. היא מראה שאנחנו מכפילים את מספר החולים במדינת ישראל כל שלושה ימים בערך. כל אחד שיעשה את החשבון.  אם היום אנחנו על 300 ומשהו חולים, בעוד שלושה ימים נהיה על 600 וכן הלאה.

זה גדל בעקומה גיאומטרית וברגע שאתה מגיע למספרים גדולים כאלה, אנחנו מדברים על סדר גודל של עשרת אלפים חולים בסוף החודש. זה אומר שקודם כל אנחנו על עשרת אלפים חולים וזה אומר שיש בתוך האוכלוסייה שלנו, מעבר לחולים שאנחנו יודעים עליהם ,יש פי ארבע כאלה. החולים האלו מסתובבים, אנחנו לא יודעים מי הם, אי אפשר לראות את זה עליהם, רובם לא מרגישים כלום ומדביקים את כל מי שנמצא סביבם. זו בדיוק הסיבה שביקשו מכולם לבודד את עצמם".

אתה מעריך שמדובר בעשרת אלפים חולים מאומתים עד סוף החודש ופי ארבע חולים נוספים שאנחנו לא יודעים עליהם?
"נכון מאוד, אנשים צריכים להבין שאין דרך אחרת. אף מדינה בעולם לא הצליחה להשתלט על הדבר הזה אלא על ידי בידוד, גם אנגליה עושה רוורס בימים אלו ממש. אין דרך אחרת ובשביל זה חייבים שיתוף פעולה, לא משטרה ולא אף אחד. המשטרה לא יכולה לכסות את הדברים האלה. אנשים צריכים להבין שבידיים שלנו אם אנחנו הולכים בכיוון של איטליה, או שנעצור את זה ברגע האחרון ממש".

כמעט כל הגורמים מציינים שאין ערכות בדיקה, למה גם עכשיו זה לא מטופל?
"אני לא מייצג את משרד הבריאות, אני אגיד לזכותם דבר אחד, הנושא גם של ערכות הבדיקה וגם של ציוד המגן שחסר, העולם כולו רץ אחרי הדבר הזה, קשה להשיג אותו וגם כשאתה מצליח להשיג משהו - בסוף זה בורח למקומות אחרים.  יחד עם זאת, אני חושב שיש דרכים לעשות את מה שצריך לעשות כדי שהעסק הזה יעבוד. אני יודע שעושים יותר מאלף בדיקות ליום".

כשנתניהו מודיע שהוא מצפה ל-5,000 בדיקות ליום - האם זה מבוסס ואפשרי?
"זו הערכה שייקח זמן לממש אותה. לבדיקות האלה יש כמה מטרות אפשריות, מטרה אחת היא לזהות את האנשים החולים ולזהות את המגעים שלהם. יש מטרה נוספת שהיא לא פחות חשובה, בוודאי לא בשלב שאנחנו נכנסים אליו כרגע, שאנחנו מדברים על מחלה שהרבה מאוד אנשים בישראל חולים, והיא לזהות באוכלוסייה איפה יש אזורים של מחלה, ידועים או לא ידועים, שאנחנו רוצים לשים עליהם את היד.

למטרה הזאת יש דרכים נוספות לאסוף מידע, שלא תלויות בערכות האלה. יש כמה מקומות שעובדים על שיטה, כמו מכון ויצמן, שיהיה אפשר ללכת בפיזור של מאות מרפאות בקופות החולים, לדגום אותם פעם ביומיים, ולקבל תשובה מאוד אמינה שנותנת למקבלי ההחלטות תמונה מה קורה מבחינת מפת הקורונה במדינת ישראל מתחת לפני השטח, לא רק האנשים שאנחנו יודעים שחולים".

כלומר לא בדיקות פרטניות אלא מדגמיות במטרה לאבחן גיאוגרפית את מוקדי ההתפרצות?
"המטרה היא פעמיים בשבוע לקבל דגימה מ-100 מרפאות במדינת ישראל שמפוזרות על כל המדינה, ולהסתכל ולראות איפה מתחילים להידלק אורות אדומים, או איפה יורדים אורות אדומים".

תחנת דרייב אין קורונה (צילום: אבשלום ששוני)
תחנת דרייב אין קורונה (צילום: אבשלום ששוני)

לדעתך, שינוי דרך המחשבה נובע מתוך הבנה שלא ישיגו מספיק ערכות בדיקה?
"לא, זה נובע מתוך זה שעברנו שלב. עברנו משלב ההכלה לשלב ההתמודדות עם מחלה מפושטת. אתה כבר לא מדבר על 'פלסטרים' של חולים שסביבם יש הידבקות, אתה עובר למחלה הרבה יותר מפושטת, ואתה חייב להסתכל על ישראל כי אתה לא יודע מה קורה בשטח".

רק 11 החלימו נכון לרגע זה מתוך מאות חולים, למה לדעתך ההחלמה איטית?
"אני חושב שאנחנו לא בודקים את המחלימים, בוודאי לא מספיק. יש הרבה אנשים שחולים בבית, יש הרבה אנשים שנמצאים סביב המערכת הזאת ונמצאים עכשיו במלונות. אין להם מספיק יכולת לבדוק את המחלימים ולראות אם החלימו ואם יש וירוס או לא.

לוקחים בחשבון שהאדם עבר את המחלה. כשמדברים על מאות חולים, ללכת לבדוק כל אחד מתי הוא גמר עם הווירוס - זה קשה. לכן, אני חושב שהמספרים של המחלימים פחות מטרידים אותי. אותי מטריד המספרים של האנשים שמצטרפים, ומהם האנשים שמגיעים לאשפוז כחולים בינוניים או קשים - אלה מטרידים אותי. מי ששורד את זה, וכבר נמצא במצב שהוא במלונית או בבית בבידוד, הוא יהיה בריא כי 80% מהאנשים מבריאים".

שאלות ותשובות בנושא הקורונה