משבר הקורונה שובר מדי יום שיאים חדשים: השבתת מערכת החינוך, סגירת הגבולות לכניסת אזרחים זרים, איסור על קיום אירועים גדולים. המשבר הזה, ברבור שחור שכמוהו לא חווינו מעולם ולא ציפינו לו, רחוק מסיומו וקשה לדעת איך העולם ייראה בסיומו.
המשבר, שאחת התוצאות המידיות שלו הייתה מניעה של כניסת אזרחים זרים למדינות רבות, הביא לפגיעה קשה מאוד בתעשיית התיירות – חברות תעופה, מלונות, מדריכים, ולעסקים בתחומים משיקים, כמו מסעדות. המגבלות שנכפו על הציבור, במטרה למנוע הידבקויות נוספות, הביא לפגיעה בתעשיית הבידור והמסחר. וכמו אבני דומינו, עסקים רבים עלולים לקרוס ולהפיל איתם עסקים נוספים.
מסיבה זו, בעלי עסקים חייבים להיערך למצב משברי שלא היה כמוהו ולעצירת הכנסות למשך תקופה ארוכה. הדבר הראשון שעל כל בעל עסק לעשות הוא לברר את היכולת התזרימית שלו. משבר הקורונה הוא סערה שממנה כולם נרטבים, אבל לא בצורה שווה. חלק מהלקוחות של העסק, שנפגעו קשה יותר מהמשבר, יתקשו לשלם את חובותיהם. לכן, צריך לברר מי מהלקוחות הוא בעל איתנות לשלם חובות, איזה צ'ק שהתקבל ניתן לפרוע ואיזה צ'ק עלול לחזור. בעל העסק צריך לבדוק את רמת הסיכון של כל לקוח, ולכלול בתזרים רק את ההכנסות מהלקוחות עם האיתנות הכלכלית.
במקביל, בעל העסק צריך לפנות לספקים שלו, ולראות למי ניתן לדחות את התשלומים. אם יש ספק חזק, שיוכל להסתדר ללא תשלום החוב, יש לפנות אליו ולבקש ממנו דחיית תשלום. כך צריך לעשות גם עם הבנקים, רשות המסים והתשלומים הסוציאליים, ולבקש מהם לדחות את התשלום. כך בעל העסק יוכל לאמוד בצורה יעילה יותר את הוצאותיו, ולחשב אם יש חוסר או עודף בהכנסות.
בנוסף, בעלי העסקים צריכים להבין באיזה מעגל פגיעות הם. לא כל העסקים חשופים באותה מידה לפגיעה, וניתן להבחין במספר מעגלים של עסקים: במעגל הראשון, נמצאים העסקים שנפגעו באופן מידי מהמשבר. עסקים בתחום התיירות, בידור ועוד, שפעילותם הופסקה כמעט לחלוטין. במעגל הרחב יותר יש עסקים שעשויים להיפגע מהרעידות המשניות, כמו חנויות שתלויות בקבלת סחורה מסין, ויש להם מלאי מוגבל שלא צפוי להתחדש. אז בשלב הראשון, על בעלי העסקים לוודא באיזה מעגל הם נמצאים. ההבנה הזאת תסייע להם להתמודד בצורה יעילה יותר עם המשבר ותבהיר להם כמה אוויר לנשימה יש להם.
אם בעלי העסקים הם במעגל הראשון של הפגיעה, הדבר הראשון שעליהם הוא ליצור תקשורת מידית עם הבנקים, ולבקש דחייה בתשלום הלוואות. דבר שני הוא ליצור קשר עם פקידי השומה והביטוח הלאומי, כדי לדחות תשלומי מע"מ ותשלום סוציאליים לעובדים. במקביל, הם צריכים להוציא את העובדים לחופשה – בין אם חל"ת או בין אם חופשת מחלה.
עסקים הנמצאים במעגל השני של הפגיעה, צריכים לדעת איך להיערך נכון ולהקטין את הפגיעה בהם. אם מדובר בחנויות או רשתות התלויות ביבוא סחורה מסין, שהיא הספקית העיקרית של רוב הסחורות אבל גם מוקד הקורונה, הרי שבתוך פחות מחודש הם יוותרו ללא מלאי. לכן על בעלי העסקים למצוא מקור חדש לסחורה, בין אם מטורקיה או מהודו.
אחת הסוגיות הקשות ביותר היא הוצאת העובדים לחל"ת. כל עוד העובדים נמצאים בעבודה, חייבים לשלם את שכרם, אך אם בעל העסק רוצה לשרוד, הוא צריך לחתוך בהוצאות. הוצאות עובדים לחל"ת הוא עניין קשה למעסיקים, לעובדים ולחברה כולה. אלפי אנשים צפויים לאבד את מטה לחמם, ובעוד שבועות ספורים, ב-8 באפריל, יחול חג הפסח, החג החשוב ביותר למשפחות בישראל. המדינה חייבת להיערך כבר עכשיו, כדי להעביר תשלומים לעובדים שיצאו לחל"ת, כדי שהם יוכלו לפחות לחגוג את הסדר. אך אם המדינה לא תצליח להעביר את התשלום עד לחג, המעסיקים צריכים להשתדל ולשמור כסף בצד, כדי לתת לעובדיהם לקראת החג.
אנחנו לא מנותקים מהעולם, ומושפעים מהמשבר הזה כמו כל מדינה אחרת. אבל ניתן, כמובן, להיערך בצורה יעילה. זה תלוי בהיערכות נכונה של בעלי העסקים.
הכותב הוא שותף במשרד ליאון אורליצקי ושות' – Moore Israel