בשנת 2003 פתחתי עסק משפחתי קטן. כיום אני מעסיק את ילדיי, את החתן שלי ו־20 עובדים נוספים. אני מוצא את עצמי מאוד מתוסכל כי עד היום לא מצאתי את שיטת התשלום הנכונה לבני משפחתי. כולם מקבלים את אותה משכורת, אבל עובדים בצורה אחרת, וחלקם עובדים הרבה פחות שעות. מה לדעתך כדאי לעשות בכדי לא לגרום לסכסוך משפחתי חלילה?
“אני מציע שתעניק להם את זכות הבחירה, זאת אומרת שתיקח אותם לשיחה ותסביר להם שאתה לא רוצה לעשות טעויות ולפגוע בהם כלכלית. תבהיר להם שיש לך שתי אפשרויות, והם ייאלצו לבחור מביניהן מה הכי מתאים להם; תשלום שעתי אחיד לכולם, וכל אחד יקבל משכורת לפי שעות העבודה שלו, או שאתה תחליט מה תהיה המשכורת של כל אחד לפי התפקיד שלו, ומידת האפקטיביות שלו לעסק. ככה או ככה, הדבר הכי חשוב ברגעים כאלה הוא לשמור על שקיפות. אתה לא יכול לקחת את אחד הילדים ולתת לו משכורת שונה מכל השאר. ברגע שתשמור על שקיפות מולם אתה לא תייצר סכסוך משפחתי. תעמוד מאחורי האידיאלים שלך, ותיתן להם את האפשרות להחליט לבד איך להתמודד עם הסוגיה הזו”.
אני ובן זוגי נמצאים בשנות ה־70 לחיינו ומתגוררים בבית גדול ומרווח. הילדים שלנו עזבו את הקן, ובכדי לסייע להם כלכלית הקמנו יחידת דיור שאותה אנחנו משכירים. יש לנו חיסכון בגובה של 250 אלף שקלים, ואני מעוניינת להשתמש בו בכדי לבנות יחידה נוספת בבית. בעלי מתנגד לעניין בטענה שלא נצליח להחזיר את ההשקעה וגם ככה בעוד חמש שנים נמכור את הבית. מה דעתך?
“בחיים שלנו אין נכון או לא נכון, ובכדי להגיע לפתרון אמיתי של בעיה אנחנו קודם כל צריכים לדעת להקשיב לאדם שמולנו, לקרוא מה הוא מנסה להגיד לנו בין השורות. שימי לב שבעלך מאוד מוטרד, הוא אינו מעוניין להשתמש בכסף שחסכתם בטענה שהוא לא יצליח לראות את הרווחים, הוא משתמש בפחדים שלו כמניע פסיכולוגי שלא מניע אותו לשום מקום, ולא עוזר לו לבצע את השינוי המיוחל. לתפיסתי, חשוב שתדעי לתווך לו את המידע, ולהסביר לו שקיימות עוד אפשרויות. לצורך העניין תוכלו לקחת את הכסף שלכם ולהשקיע אותו במקום אחר, ואז לבקש לעשות משכנתה הפוכה שאותה לא תצטרכו להחזיר בכלל – זה רווח נקי שלכם. אם תרצו גם לא תהיו חייבים לשלם את הריבית על המשכנתה והיורשים שלכם יהיו אלה שיעשו את זה בעתיד הרחוק. אל לך להיות עקשנית מולו, תני לו להרגיש בנוח ולהימנע מדאגות מיותרות, וביחד תוכלו לבנות את יחידת הדיור הנוספת שאת רוצה”.
מה דעתך על השקעה בקופות גמל, והאם היא נכונה בכל מצב?
“היתרון של קופות הגמל להשקעה הוא שאפשר לשים בקופות עד 70 אלף שקלים. מעבר לזה חשוב לזכור שאם תצליח להחזיק את סכום הכסף עד לפנסיה, הוא יהיה פטור ממס. בו זמנית חשוב לי להדגיש שלפעולה זו יש גם יתרונות וגם חסרונות; החיסרון הוא שקופת גמל להשקעה לא מנוהלת באופן יומיומי על ידי מנהל השקעות שעושה עבודה ובודק, זה יותר כללי ופחות אישי. הרי חשוב שתזכור שבית השקעות רציני לא מחזיק תיק של 50 אלף שקלים ובאמת משקיע בו. אני באופן אישי חושב שקופת גמל להשקעה בסכומים של עד 70 אלף שקלים לשנה זה מבנה חכם שעושה עבודה טובה. באשר לסכום הכסף, תוכל להוציא אותו מקופת הגמל מתי שתרצה”.
אני מתגורר עם אשתי בבית שהוא בבעלות המשפחה, שעליו אנו לא צריכים לשלם שכירות. הצבנו לעצמנו יעד כי בעוד שנתיים נעבור לבית משלנו, בעדיפות במושב, אך כרגע יש לנו הון עצמי של 300 אלף שקלים בלבד, מה שהופך את חלום הבית, ששוויו מוערך בכמיליון וחצי שקלים, לרחוק מיום יום. האם כדאי לנו לקנות דירה להשקעה בינתיים עם ההון העצמי שברשותנו, ולחפש דירה מהכסף שנרוויח?
"אתה מדבר על פערים מאוד גדולים שלא מתאימים לכם כרגע. אם תקנה דירה להשקעה זה יהיה בסכום של 600 אלף שקלים מינימום. אני חושש שאתה לא תראה את הרווחים אותם אתה רוצה, ולכן במקרה שלך הייתי מציע שתפנה לבית השקעות, תבנה תיק מסודר, תיהנה מהתשואות, ותוכל בהדרגה להגדיל את ההון העצמי".
מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב-8:00 ב-103FM. עריכה: מיכל קדוש ועדן בן ארי