ליאור נרקיס, עומר אדם ומשה פרץ איחדו כוחות לביצוע משותף ל"שירו של שפשף" המיתולוגי של מאיר בנאי ויאיר ניצני כניסיון להעלאת המוראל בימים טרופים אלה של קורונה.
האמת? זה אחד הביצועים הפחות טובים (בלשון המעטה) ששמעתי לשיר כזה קלאסי. כמובן, היוזמה מבורכת ואיחוד הכוחות והמטרה של להעלות את המוראל של עם ישראל בימים אלו היא חשובה ומעוררת התפעלות, אך אם נתמקד בביצוע עצמו, זהו ביצוע חלש ביותר שגובל בגימיקיות משוועת.
השלושה, שידועים כזמרים מרגשים, לא מצליחים הפעם לרגש ומגישים ביצוע טכני ומונוטוני שנשמע חסר רגש, חסר נשמה וחסר כוונה כשלאורך כל השיר ניכר כי מלבד קאבר שנשמע כחלטורה של מכונת קריוקי, אין בו יותר מדי עניין.
בסופו של השיר השלושה מכניסים אלמנט דתי של אמונה בקדוש ברוך הוא שזה נחמד ועוד איכשהוא מצליח להביא גיוון ורגש, אך נשמע תלוש ולא קשור כל כך לשיר, למשמעותו ולנסיבות שהולידו אותו. אם אתם מדוכאים מהסגר ביתי – זה לא הביצוע שיעודד אתכם. לכול מקור או אפילו לקאבר יותר מקורי ומלא רגש כמו זה שהזמר אבי פרץ הקליט בעבר.
חבל, הייתי מצפה שאיחוד כוחות כזה גדול של שלושה זמרים שהביאו לנו בשילובים שונים את "מהפכה של שמחה" ו"היא רק רוצה לרקוד", יוליד לא פחות מלהיט או שיר "סביל" ולא תוצאה גרועה שכזו (לטעמי).