בסוף השבוע הלך לעולמו אריה אבן ז"ל, הקורבן הראשון של נגיף הקורונה בישראל. הבוקר (ראשון) התראיין חתנו, מיכאל קרמון, לגולן יוכפז ב-103FM, וסיפר על תחושותיו. כמו כן עלה לשידור גם רפי פולק, מנהל בית האבות "נופים" בירושלים בו הצגורר אבן, ובו התרחשה התפרצות של הנגיף.

מיכאל, אנחנו משתתפים מעומק הלב בצער המשפחה.
"תודה רבה, אריה היה איש יקר וחזק. עוד היה לו כמה חודשים או שנים להיות סבא ל-18 נכדים ולנין".

הייתם משוכנעים שהוא ייצא מזה למרות הקשיים?
"קיווינו, למרות שידענו שהוא מועמד לא לצאת מהמחלקה, אבל קיווינו. כשמסתכלים אחורה על הסיטואציה, האסוציאציה הראשונה שלי היא של מלחמת יום כיפור, אנחנו במלחמה, אנשים בשטח, וזה כולל גם את האנשים במחלקה בשערי צדק, אנשים בקו האש לוחמים ועושים כל מה שהם יכולים והרבה מעבר לזה - אבל ההיערכות והמחשבה קדימה של המערכת לא הייתה. אם הייתה, שמרו אותה לעצמם".

אריה הוא קורבן של חוסר היערכות?
"חוסר היערכות. מינואר יודעים שהקורונה מתפשטת, יודעים שהיא פוגעת בראש ובראשונה בזקנים ובאנשים עם מחלות רקע. יודעים את זה חודשיים. אני משוכנע שאם הנהלת נופים הייתה מקבלת הנחיה ברורה 'אל תביאו נכדים לביקורים', 'תגבירו את אמצעי האבטחה, הניקיון, המיגון' - הסיכוי שהינו מדברים היום היה נמוך בהרבה".

ממה זה נובע? 
"אני מכיר את האנשים, אני מכיר את העובדת הסוציאלית, אם הייתה מקבלת הנחיה מדויקת 'אל תלכי לאירועים' היא הייתה מצייתת לפרוטוקול שהייתה מקבלת, שהיה מונע את ההדבקה. מדברים על אנשים מסורים ואנשים שעובדים, ואם היו מקבלים את ההנחיות הנכונות בזמן - לא היינו מדברים הבוקר. חד משמעית".

ספר לנו קצת על אריה. בן 88, ניצול שואה, איפה עבר את המלחמה?
"אריה עבר את המלחמה בהונגריה, הוא מהניצולים של ראול ולנברג. אחרי שההורים והמשפחה שלו נרצחו ונזרקו לדנובה, הם הצליחו להימלט לכל מיני בתי מחסה שראול ולנברג, חסיד אומות העולם, דאג להכין בבודפשט. הוא עלה אחרי המלחמה ב-1949 פחות או יותר עם החולצה על הגב, והוא בנה את עצמו לאט-לאט, לא התייאש. הוא איש אופטימי, אוהב חיים, הוא התחתן פה בארץ עם מישהי משבט ריבלין קרובת משפחה- רחוקה של הנשיא שלנו מישהי שהיא בעצמה משפחה שכולה פעמיים ממלחמת השחרור מהמצור על ירושלים, מהקרבות עם הצבא העיראקי והירדני בצפון. שני אחיה נפלו במלחמת השחרור, הם בנו ארבע ילדים, אחת מהם אשתי ו-18 נכדים".

איך נפרדתם ממנו?
"זה אחד הדברים, ההרגשה שלא הייתה מחשבה. אחד הדברים שאני עוסק בהם זה המשכיות עסקית – מה קורה אם. אף אחד לא חשב על זה". 

ישבתם? דיברתם?
"אנחנו דיברנו בימים האחרונים. ביום שני האחרון הוא קיבל דום לב, הוא התאושש ממנו, אחרי שהתאושש חזר להיות צלול לפני כן. דיברנו איתו מספר פעמים בשיחות וידאו שהחולים האחרים במחלקה, מדובר באדם זקן בן 88ם אחרי דום לבם הוא צריך טיפול צמוד. אנשי הסגל המסורים והיקרים והאכפתיים עד אין קץ יש להם מגבלה להיכנס כשהם לא ממוגנים. הוא מכביד עליהם ולכן משתדלים להימנע מכניסה. מי שעשה את הטיפול של להחזיק לו את הטלפון, הטיפול הסיעודי הצמוד עשו אנשים אחרים במחלקה, אנשים נהדרים שבעצמם חולים".

חולה במחלקה החזיק את הטלפון כדי שתוכלו לדבר איתו? ככה התקיימו השיחות האחרונות שלכם איתו?
"כן, השיחות האחרונות התקיימו. העובדת הסוציאלית שהייתה אחראית על ההדבקה, ושוב היא הדביקה כי לא קיבלה הנחיות אחרות , החזיקה את הטלפון. היה צריך לכסות אותו, להאכיל אותו, לתת לו מים. חולים אחרים, שחלקם במצב לא טוב, עזרו לו כי אנשי הסגל קיבלו את ההנחיות שלהם להימנע מחשיפה לאנשים. יוצא שיש שם מעין מושבה שמחזיקה את עצמה, שזה מחזיר אותי לטענה הבסיסית שאף אחד בצמרת הממשלה לא אמרו  אנחנו צריכים את המשאבים האלה'.

"לא היה תכלול, לא היה תכנון ולא היה ניהול לעומק של המשבר. מטושים הם רק חלק קטן של הבעיה, וכמו שנראה כרגע אין ניהול מתכלל של המשבר הזה מבחינת מערכת הבריאות ומערכת הרווחה שתומכת באנשים מסביב. אנשים שיצאו הביתה ייתכן שיהיו במצב יותר קשה או פחות קשה. כל השאלות האלה נראה על פניו שלא נשאלו. אם נשאלו - לא קיבלו מענה והשאירו אותם בצד".

רפי פולק, מה שלומכם בבית האבות?
"שלומנו טוב, בסך הכול הדיירים בסדר, בימים האחרונים לא היו לנו עוד מקרים, אז נקווה שהגענו לבלימת ההתפשטות. המצב רוח בסדר".

אתה נמצא במקום?
"לא, אני בבידוד בית, וכך רבים אחרים מחברי הצוות".

כמה דיירים יש במקום?
"כ-170".

וכולם נמצאים בבידוד?
"כן, בבידוד בדירות".

צריך לזכור, ההדבקה התחילה כשעובדת סוציאלית הגיעה לעבוד כשלא ידעה שהיא חולה ובאה במגע עם הצוות והדיירים.
"אכן כך, לפני כשבועיים הכול התחיל".

ואז אתם מתחילים דיאלוג עם משרד הבריאות?
"נכון, משרד הבריאות ברגע שמגלה שיצאו תוצאות חיוביות אצל אותה עובדת, מורים לצוות ולכעשרה דיירים להיות בבידוד. בהמשך, גילו שגם מטפלת נדבקה, אז החלטנו להכניס את כל הדיירים לבידוד וזה המצב כרגע. אנחנו בסוף השבוע כנראה מסיימים את הבידוד של הדיירים, ואז ננסח התנהלות במצב של שגרה, אך שגרה מאיימת".

ביקשתם לבדוק את הדיירים לקורונה?
"כן, זאת אחת הבדיקות שביקשתי בהתחלה, והתשובה הייתה שבדיקה ללא תסמינים לא אפקטיבית".

אף אחד מהדיירים לא עבר בדיקה?
"לא מדויק , אלו שפיתחו תסמינים כן עברו בדיקה".

יושבים קשישים שנחשפו לנגיף, אין להם תסמינים, הם בחרדה?
"הם לא נמצאים בחרדה עמוקה, ממש לא. בטח שהזמן שעבר נותן תחושת ביטחון כרגע, אבל לא צריך להגזים. אנחנו כן דרשנו פעם אחר פעם בדיקות, אם ישנן כאלה, שאפשר לתת לדיירים, אבל כפי שאמרתי קודם תשובת משרד הבריאות הייתה שהבדיקות לא אפקטיביות. אני לא יודע אם מאז השתנה משהו".