במסגרת החמרת ההגבלות על הציבור על מנת להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, החליטה הממשלה להטיל סנקציות על אלה שיפרו את ההוראות והם עלולים להיענש בקנס כספי או אף בחצי שנת מאסר בפועל. 

מה משמעות האיום בהפעלת המשפט הפלילי נגד אזרחים שאינם מצייתים לצווים המגבילים ולהסגר החלקי המוטל כיום?לרשותן של רשויות אכיפת החוק עומדים שני כלים: התקנות החדשות הנקבעות כיום ספציפית לעניין ההגנה על הציבור מפני נגיף הקורונה והמשפט הפלילי הכללי שבו עבירות רלוונטיות נוספות וחמורות בהרבה.

תאורטית, העונש בגין עבירה על המגבלות המוטלות כיום יהיה עד שישה חודשי מאסר או קנס עד 14,400 שקל. ואולם, כדי להקל על האזרחים ועל רשויות האכיפה, וכדי לבטא גישה סלחנית יותר, נקבע כי עבירות אלה יהיו מינהליות. כלומר, הפרת המגבלות תוביל להטלת קנס קבוע באמצעות שוטר, עובד מוסמך של רשות מקומית או פקח מוסמך. במקרים חמורים ויוצאי דופן, התביעה שומרת בידיה את הכוח להגיש כתב אישום ולנהל הליך פלילי, שעונש חמור יותר בצדו. 

הקנס שנקבע בתקנות משתנה על פי המגבלה שהפר האזרח: חולה שיצא מהבידוד שלא בתנאים הקבועים בחוק – 5,000 שקל. אדם בבידוד שאינו מדווח למשרד הבריאות על  קיום הוראות הצו – 3,000 שקל. סירוב להוראות שוטר להתפזרות – 5,000 שקל. הפעלת מקום או עסק בניגוד להנחיות – 5,000 שקל. במקרה של עבירה חוזרת או נמשכת (אדם שנמצא בחוץ ונתפס יותר מפעם אחת או עסק שנשאר פתוח גם לאחר שהגיע אליו פקח), גובה הקנס יעלה

במקרים החמורים ממש קיימות אפשרויות נוספות להפעלת המשפט הפלילי להגנה מפני הפצת הנגיף. חוק העונשין קובע בסעיף 218 עבירה חמורה של "מעשה העלול להפיץ מחלה שעונשה עד שבע שנות מאסר. לצורך הרשעה אין הכרח להוכיח שאדם כלשהו נדבק במחלה. כל שנדרש הוא להוכיח שהאדם העומד לדין עשה מעשה כלשהו שעלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות. כך אדם המאובחן כנשא ואינו שומר על בידוד, לא בהכרח ידביק את כל מי שבא עמו במגע אבל הוא מסכן את כל מי שמתקרב אליו. לעבירה זו עשויות להתווסף עבירות נוספות, דוגמת הפרת הוראה חוקית (בעצם הפרת הצווים) או הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו.

האם האיום בשימוש במשפט הפלילי הוא האמצעי הטוב ביותר הקיים בידי המדינה כדי להגן על התושבים מפני הפצת מחלה? ספק גדול. ייתכן מאוד שאמצעי שכנוע חיוביים יהיו יעילים לא פחות ואולי אף יותר. אולם כלי זה מתווסף לכלים האחרים כדי להעניק מעטפת כוללת, ועצם חקיקת התקנות והצווים מעידה על הצורך והרצון להשתמש במשפט הפלילי, כפי שנעשה גם במדינות אחרות. 

הכותבת היא מומחית למשפט פלילי מהקריה האקדמית אונו