מקור השם וירוס הוא "רעל" בלטינית. נגיף הקורונה שסין ייצאה הוא כמו פצצת אטום ביולוגית. הוא אינו יצור חי, אלא חומר גנטי עם מעטפה חלבונית. אם תרצו, הוא כמו רעיון שטרם יושם בפועל. הנגיף - המכוסה במעין פומפות זעירות שנקראות בעברית "קוצנים", מחפש גוף חי שאליו הוא שולח את קוצניו, כדי שיתחברו לקולטנים בתא החי וינצלו אותו לשם התרבות. ההתרבות שלו מתאפשרת רק לאחר שהוא הורס את גרעין התא החי ומשכפל עצמו בטור הנדסי. אם התא החי, כמו בגוף האדם, עבר מתקפות דומות מווירוס מוכר, הוא כבר פיתח חיסון טבעי נגד הנגיף, ועל כן הוא מצליח להדוף אותו באמצעות כדוריות הדם הלבנות.

אם הזן חדש, כמו נגיף הקורונה, שגוף האדם עדיין לא פיתח נגדו חיסון טבעי ואף טרם פותח חיסון אפקטיבי לטובת האוכלוסייה, הוא יפגע בנתקף. גוף האדם מצליח לפתח חיסון טבעי, ואם הפרט הוא חזק, צעיר וללא מחלות רקע, הנגיף מתקשה לפגוע בו קשות ולהכריעו.

אם הנתקף חלש, זקן וסובל ממחלות רקע, הוא אינו מצליח להדוף את הנגיף, שיורד מטה אל מערכת הנשימה, שם ספיקת הריאות פוחתת בשל קריסת התאים והדבר מוביל לחנק ולמוות.

כמו בגוף האדם, כך גם כך במערכת המשקית והכלכלית. ברגע שהממשלה נתפסה לפאניקה - ובטעות מרה אפשרה לקוצנים של הנגיף התוקף להתחבר לכיס הקולטנים של המערכת הכספית הציבורית של המדינה שגילתה חולשה ולהתחיל במלאכת הפגיעה בתא החי של המשק - מתחילה ההידרדרות. המדינה הודיעה, תחת מתקפת הווירוס, כי מי שיצא לחל"ת - חופשה ללא תשלום - יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה מתחילת מועד החל"ת, גם ללא ניצול ימי החופשה שעמדו לרשותו. המדינה רצתה, בכוונה טובה, למנוע ירידה בכושר ההכנסה של ציבור שחלקו היה ניצב בפני פיטורים בשל עצירה פתאומית של הפעילות במשק.

הנגיפים העסקיים זיהו את נקודת החולשה של המדינה, שפתחה לרווחה את קולטניה לפומפות שהחלו לשאוב ולתקוף. משרדי עו"ד, רו"ח, אדריכלים, שמאים, תעשיית הבידור וכל חברה אחרת במשק - ולא מדובר על חברות יצרניות החיוניות למשק בשעת חירום - אמרו לעצמן כי במקום לפטר אחוז קטן של העובדים, שהיו זכאים לפי החוק לדמי אבטלה, אפשר להוציא את מרבית העובדים לחל"ת, הרי המדינה הפראיירית מוכנה לשלם.

מפה לאוזן התפשטה חולשתה של הממשלה, ומספר הנגיפים התוקפים עם קוצניהם המתחדדים עלה והוביל לתקיפת התאים החיים והבריאים של הקופה הציבורית. כך הגיע מספר הנרשמים בשירות התעסוקה אל יותר מ־800,000. שימו לב לכזב: יותר מ־90% מהם בחל"ת, לא ממש מפוטרים. מכאן, אין יהיה זה נכון להסיק כי שיעור האבטלה עלה פלאים, מה שעלה הוא שעור הנכלוליות של המוציאים עובדיהם לחל"ת. לא חלילה של היוצאים לחל"ת, אלא של בעלי חברות אגואיסטים, חלקם החזקים ביותר במשק, שהרוויחו הון תועפות בשני העשורים האחרונים בשל הצמיחה האדירה של המשק, ועתה אינם מתביישים לנצל בציניות את משאבי המדינה המבולבלת.

לא זאת בלבד, העסקים שהוציאו עובדים לחל"ת עדיין שומרים עם עובדים על יחסי עובד־מעביד, כך שהם גם לא נאלצים לשלם פיצויי פיטורים כבדים לעובדים וכך חוסכים הון. העובדים מצדם מקווים כי יחזירו אותם לעבודה לאחר המשבר. נציין שמי שאינו מאמין בכך שיחזירו אותו לעבודה, עדיף שיפטרו אותו רשמית: הוא לא צריך להסכים לקבל חל"ת, בלאו הכי יקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, אבל לפחות יהיה לו כסף למחיה מהפיצויים שידרוש ויקבל לפי החוק. בכל מקרה, נזכיר כי עדיף כסף אצלו בכיס מאשר בכיסו של המעביד.

הביטוח הלאומי ישלם לצעירים עד גיל 28 בין 2,880 שקלים לחודש לבעלי שכר של 5,000 שקלים לחודש, ועד 10,551 שקלים לחודש לבעלי שכר של 33,850 שקלים לחודש. מעל גיל זה ועד לגיל 67 ישולמו בין 3,820 ועד 10,551 שקלים בהתאמה. בעלי שכר גבוה בני 35 עד 45, שפוטרו, למשל, ממשרדי עורכי הדין הגדולים במרכז הארץ, יהיו זכאים ל־138־175 ימי אבטלה בתשלום מהביטוח הלאומי. המשמעות היא כי המדינה, במקום לעזור לצעירים בתחילת דרכם או לשכירים שפוטרו, תעזור למעשה לעסקים השבעים ותזרים מיליארדי שקלים לקופותיהם. כאשר מוסיפים לכך את העובדה כי בני 25־35 זכאים לדמי אבטלה למשך 67־138 ימים, אפשר לומר בזהירות כי המדינה זורקת עבור החל"ת כ־2־2.5 מיליארד שקלים.

יש עצמאים ויש עצמאים

נגיף החל"ת עבר בשקט וללא רעשים, עד שהעליתי אותו בשידור בערוץ 11. נקווה כי האוצר והממשלה יבהירו כי יש בכוונתם לחזור בהם מההודעה הגורפת של חל"ת ולעבור לטיפול פרטני וממוקד בחברות חלשות שבאמת לא הייתה להן ברירה אלא להוציא לחל"ת ושבאמת היו זקוקות לחבל הצלה זה. אחרת נגלה שבמסווה של עזרה לעובדים שנאלצו לעזוב את מקומות העבודה שלהם, מחלצת הממשלה דווקא עסקים שמנים, בכסף שבו הייתה אמורה לסייע לעסקים רזים, רק משום שלא נקבע קריטריון ברור שיוודא שהכסף יגיע למקומות הנכונים.

בכסף שייחסך משינוי נדיבות הממשלה בנושא החל"ת, יתפנו מקורות לעזור לעצמאים, שנפגעו יותר מהחברות עם הכיס העמוק. גם העצמאים, כחצי מיליון מספרם, מנסים לשפר תנאים כדי לחדור לתאים הבריאים של כיס הממשלה, אולם לפי שעה, ללא הצלחה רבה. לחלק מהם הממשלה מבטיחה, בתנאים מסוימים, סכום חד־פעמי של עד 6,000 שקלים וכן דחיית תשלומים לרשויות ולחברות ממשלתיות, ממע"מ וארנונה ועד חשבונות מים וחשמל. למעשה מרבית הסיוע של הממשלה לחצי מיליון העסקים הקטנים הוא בדחיית תשלומים או במתן הלוואות בערבות המדינה (ורק 10% בערבות מבקש ההלוואה) מסכום של חצי מיליון שקלים ועד ל־8% מהמחזור השנתי (עד לגבול מסוים). אבל אליה וקוץ בה - ההלוואות הן יקרות, בריבית פריים (כיום: 1.75%) ועוד 2.5%־3%. העצמאים שייכים ברובם לקבוצה חלשה יותר במשק לעומת הגורמים החזקים שציינו לעיל. גם פה היה מקום להבחין בין סוגי העסקים העצמאיים, לעזור לעסקים קטנים של צעירים שטרם הצליחו לצבור הון לאורך שנים או לעסקים עם מחזור קטן ורווחיות נמוכה. לאלו היה צריך לעזור באמצעות הפחתת מס הכנסה, לא דחייה, פשוט הפחתה מסיבית, אפילו מענקים לשנת המס 2020 (רק לאלה שהגישו דוחות לשלטונות המס במועד). לעצמאים עם ותק של שנים, שצברו הון, העזרה המוצעת כרגע מהממשלה היא סבירה, עד שישתפר המצב.

לאחר שהנגיף מצליח, באמצעות מעטפת החלבונים שלו, להחליש את הגוף הנתקף וחודר פנימה לגרעין התאים הבריאים - במקרה זה, הקופה הציבורית - הוא מתחיל לשכפל עצמו ולשלוח באמצעות המטען הגנטי (DNA או mRNA) את הקוצנים. הוא משתמש במנגנונים הטבעיים של התא הבריא כדי לייצר שליחים (messengers RNA), ויכול לשנות את אופיו עם קוצנים חדשים שהנתקף אינו מכיר ואף קשה לו להתכונן אליהם, כלומר להתחסן.

בהמולת המשבר מבקשות חברות התעופה הפרטיות עזרה מהקופה הציבורית שלכם. עזרה להצלה. החברות הפרטיות, בכל התחומים - ולא רק תיירות ותעופה - שאתם לא הייתם שותפים שלהם בשנות הפעילות הרווחיות, מבקשות עתה כי תהיו שותפים בזמן המשבר. הן טוענות לחיוניות למשק, כלומר שותפים אד הוק. העניין הוא שחברה שאינה יכולה להחזיק מעמד אפשר להלאים בנזיד עדשים, הלאמה שמשמעה הזרמה לחברה ולא לבעלי המניות שלה. במקום להלאים, הממשלה המבוהלת מגמגמת על החיוניות שבשמירת קווי התעופה.

שידור מתקפת הנגיפים הגיע לאוזנן של חברות הדלק, שמבקשות אף הן לתקוף את הגוף המוחלש של הקופה האזרחית, כלומר אותנו, הציבור. מחירי הבנזין אמורים לרדת בתחילת אפריל על פי הנוסחה הקיימת כבר שנים ארוכות, בכ־80 אגורות לליטר. אבל למה שהאזרחים הכלואים בבתיהם, שמאות אלפים מהם איבדו את מקום עבודתם, ייהנו מהירידה במחירי האנרגיה? כך לפחות אומרות חברות הנפט הישראליות. בואו נותיר המחיר על כנו ובכך נגדיל רווחיותנו, כך הן טוענות ומתבכיינות. נקווה ששר האנרגיה יובל שטייניץ ידחה אפילו את הבקשה לקיים פגישה בנושא. הנגיפים אינם נחים לרגע, הם משדרים לעוד נגיפים להצטרף למתקפה. איגוד לשכות המסחר דורש מהממשלה רשת ביטחון מפני עלייה במחירי ההובלה. זה עדיין לא קרה, אבל היי, אם המערכת החיסונית של הקופה הציבורית חלשה, למה לא לבקש?

הטעות של בנק ישראל

הבנק המרכזי, שהיה אמור לשמור על הגוף המותקף, עשה שגיאה פטאלית שלא ראיתי כמוה מעולם. הוא הודיע כי ירכוש אג"ח ממשלתי כדי למנוע עלייה במחיר ההון במשק ומחסור בנזילות. ההודעה הראשונה של הבנק הייתה בלי לציין מה יהיה היקף הרכישות. מעולם לא ראיתי הודעה סתמית כזאת, אבל אולי לבנק ישראל הפתרונים. ההודעה של השבעים בבנק ישראל, שנהנים ממשכורות עתק, הביאה להתרסקות בשערי האג"ח. התרסקות פטאלית. שערי האג"ח ירדו בשיעור ניכר, צללו ממש. כך גם האג"ח הממשלתיות וגם הקונצרניות, כלומר האג"ח של החברות. ההתרסקות הייתה במקביל להתרסקות שערי המניות.

התאים הבריאים של קבוצת האוכלוסייה החלשה בחברה הישראלית מיהרו לפדות קופות גמל, קרנות השתלמות ושאר חסכונות. צבר ההון ירד לטמיון עבור החוסכים הפריפריאלים והחלשים. רק לאחר שאלה נפגעו, בנק ישראל הבין את גודל השגיאה האיומה שעשה והכריז כי ירכוש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 50 מיליארד שקלים, מה שהביא לרגיעה ולעלייה בשערי האג"ח. אבל הרקמות החלשות של החברה הישראלית, המשפחות החלשות, נפגעו ללא יכולת שיקום. הן מדממות בגלל בנק שבראשו עומד נגיד מיובא, כזה שאינו בקיא, בלשון המעטה, ברזי התחום המוניטרי.

מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אמר השבוע כי הגירעון הממשלתי יעלה השנה לכ־7% וכי הממשלה תצטרך לחזור בשנת 2021 למתווה של כינוס הוצאותיה וצמצום הגירעון. המשמעות תהיה חיתוך חד בתקציב המדינה לשנת 2021, מה שיפגע בשרותים החיוניים לחינוך, לשיכון, לבריאות, לרווחה ולתשתיות הנושאות על גבן את המשק.

הפעם, אותה קופה ציבורית, שנפגעת כיום בגלל מתקפת הנגיפים המתוחכמים הדואגים לחזקים בחברה, תשכפל את הנגיף בעצמה כדי לפגוע בחלשים. מאחר שהממשלה הנוכחית נתנה לנגיף של השכבות החזקות לחדור לתוך הקופה הציבורית, ללא הבחנה, ולעתים בצורה גורפת (כמו החל"ת), לא תהיה ברירה אלא להעלות מסים כגון מס הכנסה על שכבות הביניים, להפחית קצבאות, להעלות מע"מ (שהוא מס רגרסיבי), להכביד את נטל המכס ויבוא פריטים מחו"ל באמצעות חברות השילוח - והכל בטענה כי הממשלה סובלת מחסרון כיס. מי יזכור אז שאת הכיס של הממשלה, כלומר שלנו - משלמי המסים, העמלים, העובדים, החלשים, רוקנו קבוצות חזקות ופריבילגיות, בעיקר ממרכז הארץ, על חשבון הפריפריה, אזורי הספר, העולים, חלק מהמיעוטים, חלק מהחרדים ועוד מגזרים משולי החברה?

לקראת שבת ישנה גם נחמה פורתא, לאלו שיצליחו לשרוד את מתקפת הנגיפים, הן הטבעיים והן את אלו שהם מעשה ידיהם של בעלי השררה בישראל, יוכלו לרכוש סוף־סוף דירה, בעקבות הירידה החדה הצפויה במחירי הדירות - באין כסף בידי מאות אלפי המובטלים. מובן שזה יתאפשר רק לאלה שתהיה פרוטה בידם, לצד אפשרות לשלם משכנתה, שעלותה נסקה בשבועיים האחרונים.