בעקבות משבר הקורונה חלה עלייה הדרגתית ומתונה במפלס החרדה בציבור, אולם אין פאניקה או היסטריה. כך עולה מממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב במשך שבעה שבועות, ובמהלכו עקבו החוקרים אחר רמת החרדה של הציבור היהודי־ישראלי בצל המשבר.
את המחקר ערכו רופאים וצוות מדענים הכולל מומחים בפסיכולוגיה ובבריאות הציבור, והוא נעשה במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ.
הצוות ערך דגימה בקרב אלף מבוגרים ושאל אותם מדי שבוע מהי רמת החרדה הכללית שהם חווים מהמשבר. המחקר התחיל לפני הגעת הנגיף לארץ, בעת שידיעות עליו החלו להתפרסם, ונמשך כשחדר גם לארץ והשפיע על אורחות חייהם.
לפני חדירת הנגיף לישראל, ממוצע רמת החרדה עמד על 2.17 מתוך 5 בסולם החרדה. כיום הממוצע עומד על 3.14. לפי החוקרים, זוהי עלייה מתונה ביותר, ורמת החשש נמצאת עדיין בתחום החרדה ורחוקה מתחום הפאניקה. מדידות נוספות ממשיכות להיערך.
עוד גילו החוקרים כי נבדקים שסבלו מרמות גבוהות יותר של חרדה תרגמו אותה לחרדה גבוהה יותר בגלל הנגיף. ההשפעה של הקורונה על החרדה הכללית הייתה נמוכה יותר בשאר האוכלוסייה, שלא סבלה מחרדה קודם לכן. "המשמעות היא שהמסרים של משרד הבריאות והמנהיגות הנבחרת צריכים להביא בחשבון את קיומם של אזרחים חרדים, ללא קשר לאיום. עבורם במיוחד - ולציבור כולו - מסרים מרגיעים הם חשובים ביותר", אמר פרופ' גולן שחר, ראש צוות המחקר.
מהמחקר עולה עוד כי נבדקים שתפסו את משרד הבריאות באופן חיובי כדואג, בטוח ומיומן, חוו רמות נמוכות של חרדה. ממצא זה מעיד על כך שהדרך שבה המשרד מציג את עצמו משפיעה על מורל הציבור ועל מפלס החרדה. עורכי המחקר מפצירים בגורמים הרלוונטיים להפגין עמדה מרגיעה, תומכת ולא מבוהלת, כדי לשמור על שלוות הציבור בתקופה מאתגרת זו.