מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג הבוקר (רביעי) לראשונה, בדיון של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס, נתונים שהופקו במשטרת ישראל וכוללים מידע על חשודים ועל קורבנות משתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים ולא-יהודים), בהתייחס לתיקים שנפתחו במשטרה בין השנים 2019-2015. מקורות הנתונים בדו"ח לא מתייחסים לאוכלוסייה הערבית, אלא לכלל האוכלוסייה הלא-יהודית. עם זאת, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוב מוחלט של מי שאינם יהודים ומתגוררים בארץ הם ערבים.

במסמך, שנכתב על ידי אורלי אלמגור לוטן וד"ר נורית יכימוביץ כהן, מוצגים נתונים לפי סוגי עבירות בין השנים 2019-2015 בפילוח לפי קבוצות אוכלוסיה בהתאם למאפייני העבירות, וכן נתוני החשודים שנרשמו בתיקים אלו. החוקרות מזכירות, כי נכון לסוף שנת 2018, שיעור הלא-יהודים בקרב בני 15 ומעלה עומד על כ-24%. כאמור, חלקו הראשון של הדו"ח מתייחס לעבירות כלפי אדם הכוללות איום ברצח, הריגה, ניסיון לרצח, רצח וכו'. מהנתונים עולה כי "בשנים 2019-2015, כ-56 אחוזים מהקורבנות עבירות כלפי אדם (מדובר ב-1,499 קורבנות) היו יהודים ו-1,198 קורבנות היו לא-יהודים. 

עוד עולה כי מספר הקורבנות היהודים בעבירות כלפי אדם קטן בשנים המדוברות, בעוד שמספר הקורבנות הלא-יהודים גדל. למעשה, בשנת שעברה היה מספר דומה של קורבנות לעבירות נגד אדם בשתי קבוצות האוכלוסייה, אף שחלקה של האוכלוסייה הלא-יהודית בכלל האוכלוסייה בישראל קטן משמעותית מזה של האוכלוסייה היהודית.

כמו כן, בהמשך המחקר הוצגו נתוני עבירות הגוף הכוללות תקיפה השלכת בקבוק תבערה, חבלה גופנית חמורה, חטיפה כפייה ומאסר שווא וכו'. לדברי החוקרות, במהלך השנים לא חל שינוי ניכר בהתפלגות החשודים בין יהודים (שמספרם נע בין 27,000 ל-30,000) ולא-יהודים (שמספרם נעם בין 11,000 ל-12,000) בעבירות אלו. שיעורם של הלא-יהודים בקרב החשודים בכלל השנים 2019-2015 היה 28%, והתפלגות היהודים והלא-יהודים בקרב קורבנות העבירה זהה להתפלגות החשודים. 

הדו"ח חושף גם את נתוני עבירות האלימות במשפחה כך שבשנים 2019-2015 נרשמו במשטרה 16,700 ל-17,400 תיקי אלימות במשפחה בכל שנה, בין שבהם החשוד היה יהודי ובין 4,200 ל-5,300 תיקים בהם החשוד היה לא יהודי. כמו כן, מספר תיקי האלימות במשפחה בהם היה חשוד לא-יהודי גדל לאורך התקופה ב-26%, בעוד מספר התיקים בהם היה חשוד יהודי גדל ב-2.6%. מדובר בפחות משיעור הגידול המצטבר של האוכלוסייה לאורך תקופה זו. 

חלקו של המסמך שעוסק בעבירות נשק, מגלה כי 80% מהחשודים הם לא-יהודים. מדובר בכ-9,219 תיקים של לא יהודים בשנים המדוברות. עוד עולה מנתוני המשטרה, שבשנים האחרונות גדל מספר התיקים שנפתחו לחשודים לא-יהודים - כך שבעוד שמספר עבירות הנשק בקרב יהודים נשאר קבוע בשנים האחרונות, מספרם של תיקים אלו בקרב לא-יהודים גדל מ-1,645 תיקים בשנת 2015 ל-2,205 תיקים בשנת 2019.

בסוגיית עבירות הרכוש בשנים המדוברות, נרשמו במשטרה כ-94 אלף קורבנות לא יהודים וכ-71 אלף חשודים לא יהודים בתיקי עבירות רכוש. מהתרשימים המוצגים בדו"ח עולה, כי בעוד שמספר הקורבנות של עבירות הרכוש בקרב יהודים נמצא בירידה, מספר הקורבנות הלא-יהודים גדל בכ-10% בין 2015 ל-2019. 

המסמך בחן גם עבירות של הצתות, תת-קבוצה של עבירות רכוש, וגילה כי בשנים 2019-2015 נרשמו במשטרה 10,900 קורבנות וכ-4,600 חשודים בעבירת הצתות. בארבעת השנים חלה עליה במספר הקורבנות שנרשמו בתיקים שנפתחו בעבירת הצתות, ובעיקר בקרב לא-יהודים - מספר קורבנות ההצתות הלא-יהודים שנרשמו במשטרה עלה תוך ארבע שנים ב-57%.

ניידת מד''א וכיבוי אש, ארכיון (צילום: דוברות מד''א כרמל)
ניידת מד''א וכיבוי אש, ארכיון (צילום: דוברות מד''א כרמל)

עוד נבחנה בדוח סוגיית סחר הסמים ומהנתונים עולה כי 28% מהחשודים ב-52 אלף התיקים שנפתחו - הם לא יהודים. עם זאת, על פי הנתונים, הגידול המצטבר בשנים הללו באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הלא-יהודית חל גידול של 34%-33%.

יו"ר הוועדה חבר הכנסת מנסור עבאס יוזם הדו"ח אמר: "לצערנו, רשויות החוק לא הצליחו לבלום את העליה המתמדת בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט. תוכניות ספציפיות שקבעה הממשלה בהחלטתה 1402 משנת 2016 לא מומשו והיעדים לא הושגו ואף גילינו כי קוצץ התקציב השנתי שיועד למטרה זו". הוא הוסיף כי "צריך לגבש ולהפעיל תוכנית רב שנתית מקיפה מתוקצבת בבסיס תקציב המדינה ולא תקציב חד פעמי. הדו"ח מציג נתונים שונים הן בחברה היהודית והלא יהודית ממנו לומדים כי אין שיפור בנתוני החברה היהודית ויש העליה כללית כמעט בכל הפרמטרים לאור העליה המתמדת בחברה הערבית בכל הפרמטרים".

המשרד לביטחון פנים התייחס לפנייה בנושא החלטת הממשלה משנת 2016, וטען כי "במהלך שנות יישום התוכנית קוצץ תקציב משטרת ישראל באופן משמעותי ומסיבה זו נוצרו פערים בין התוכנית לביצוע, הן בתחום הקמת תחנות המשטרה, והן בתחום כוח האדם".

כאמור, בדו"ח מוצג כי שבע מעשר תחנות המשטרה המתוכננות וארבע מתוך שמונה נקודות המשטרה המתוכננות אכן הוקמו או חוזקו, וכי עיקר הפער בהקמה ובחיזוק נוצר באיזור הדרום. לא הוקמו תחנות המשטרה שתוכננו בשפרעם, אום אל פחם ורהט, ונקודות המשטרה שתוכננו באיכסאל, טירה, חורה-לקיה ושגב שלום.