לפתרון משבר הקורונה יש לרתום את מיטב המוחות מהקהילות היהודיות בחו"ל
ישראל מחוייבת גם ליהודי התפוצות, לא פחות משהם מחויבים לישראל. שילוב שלהם בצוות החשיבה הלאומי ליום שאחרי הקורונה הוא המשך ישיר של מחויבות זו, ואינטרס של כולם
באחרונה קרא ראש הממשלה נתניהו לכינון צוות חשיבה ליום שאחרי משבר הקורונה. מדובר ביוזמה מבורכת, העשויה להתניע תהליך אסטרטגי שיכין את ישראל להתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר על הכלכלה, החברה ומערכות הבריאות והחינוך. אך כדי שזה יקרה, התהליך חייב להתבצע לפי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר, ולייצר ערך מוסף אמיתי. לשם כך, יש לרתום לתהליך לא רק את מיטב המוחות הישראלים, אלא גם מומחים מובילים מקרב הקהילות היהודיות בחו"ל – אנשים עם רקורד מוכח של פתרון בעיות בעולם ובישראל.
הדוגמה הבולטת מכולן היא כמובן פרופ' סטנלי פישר, אשר ב־1985 צורף על ידי ממשלת ישראל לצוות שהוביל את תוכנית החירום הכלכלית. פישר, לצד מומחים נוספים, תרם תרומה מכרעת להורדת האינפלציה ולשיקום המשק הישראלי. מעבר לכך, רק בעשור החולף זכו שישה יהודים אמריקאים בפרס נובל בתחום הכלכלה, וחמישה אחרים (ארבעה אמריקאים וקנדי אחד) זכו בנובל בתחום חקר הרפואה והפסיכולוגיה. אך לא מדובר רק בזוכי נובל. מכל העולם יש יהודים שהובילו מדיניות ציבורית מקיפה, כגון מזכיר האוצר לשעבר של ארצות הברית ג'ק לאו, והשר להגנת הסביבה ולפיתוח בינלאומי של בריטניה זאק גולדסמית'.
בשנים האחרונות ישראל ידעה לפתח קשרים חדשים בזירה הבינלאומית, בין היתר באמצעות מינוף חכם של ידע ויכולות בתחומים של חקלאות, רפואה וטכנולוגיות הייטק שונות. צירוף של יהודים מובילים מהעולם יהפוך את צוות החשיבה לגוף שמאגד מומחים עולמיים, וההמלצות או הרעיונות שיצאו משם יוכלו להיות נכס עבור כל העולם, שכן כולם יצטרכו לפתח תוכניות התאוששות. ישראל יכולה, אם היא תפעל נכון, להיות אור לעולם ולייצא רעיונות שישפרו את החיים של האנושות כולה. מהלך אסטרטגי כזה של שילוב מומחים מהקהילות היהודיות בחו"ל במשימה הנ"ל יחזק את הקשר בין ישראל לבין העם היהודי בתפוצות.
לא מכבר פרסם הנשיא ריבלין סרטון ליהודי התפוצות, ובו הדגיש כי ישראל זוכרת את יהודי העולם, וחושבת עליהם. דווקא בשעה הזו, שבה כולנו מתבוננים פנימה, זאת אמירה חשובה במיוחד. מעטים הרגעים שנמצא את עצמנו במצבים דומים ללא מתח אידיאולוגי, דתי ואמוני. נכון, קשה לחשוב על הזדמנויות בעת משבר, זה נראה ומרגיש לא רלוונטי, אך זה הכרחי יותר ממה שנדמה.
בעת היעדר תחושת הקהילה ורשת הביטחון הרגילה, הצורך בניסיון במצבי משבר הוא הזדמנות יקרה מפז לבניית שיח איתן ומגוון של ישראל עם הקהילות בתפוצות, שנשען על אחריות מוסרית הדדית ומאפשר להבין את הפוטנציאל של שיתוף פעולה. כמדינת הלאום של העם היהודי, ישראל מחויבת גם ליהודי התפוצות, לא פחות משהם מחויבים לישראל. שילוב שלהם בצוות החשיבה הלאומי ליום שאחרי הקורונה הוא המשך ישיר של מחויבות זו, ואינטרס של כולם.
