פסח 2020. מצב משוגע בעולם. הארץ בהסגר כבד, משפחות על משפחות בעצבים ובדיכאון על איזה סדר יהיה להם ובצדק. זה מעצבן זה מדכא. אין משפחה גדולה, אין שולחן מלא באורחים.
נכון, הכל טוב, אבל עכשיו תעצרו רגע ותחשבו טוב. יש בינינו ויש המון גרושות וגרושים שהילדים שלהם נמצאים בחג אצל החצי השני והם פשוט הולכים לשבת בסדר עם עצמם לבד! לבד!
חג... סדר... שאמור להיות זמן כל כך יפה והופך לזמן כל כך עצוב. אין איך ליפות את זה.
כששאלתי אתמול חברה 'מה תעשי?', היא ענתה: "יהיה בסדר. מה לעשות, זה המצב. אכין לי שולחן עם מרור, או שלא אצטרך השנה לאכול כי גם ככה זה מרור. אבל יהיה בסדר. אשיר לי שירים ואשן ואבכה ואצחק לעצמי ואהנה מהשקט ובעיקר אזכור שהילדים שלי חוו סדר יחסית יפה. אל תדאגי לי מותק יהיה בסדר".
זהו. שלא יהיה בסדר.
אז כנסו לפרופורציות. תכניסו חג בשמחה, שבו עם ילדיכם אפילו שזה קטן, אפילו שזה אחרת. תיהנו מהחוויה הקטנה והמדהימה שלכם. כן, גם אתם, הזוגות שרבים רצח עכשיו בתוך הבית. תנוחו לכמה ימים. אתם ילדים גדולים. תנו לילדיכם הרגשה של חג שמח גם בתוך כל הכאוס הזה.
כי יש הורים שישבו לעשות סדר עם שולחן ריק ולב כואב.
פרופורציות.