מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, 65, החליף לפני שנה ושלושה חודשים את בועז הירש, לאחר שמילא מספר תפקידים בכירים במוסד לביטוח לאומי. לפני השירות הציבורי שימש כמנהל משאבי אנוש בתעשייה האווירית.
הוא חי ונושם משאבי אנוש. בעוד שנתיים ייצא לפנסיה, ויחסית לקהל הלקוחות שלו הוא מסודר בחיים. למרות זאת, הוא מגלה אמפתיה למצבם של יותר ממיליון איש שאיבדו את מקומות העבודה ובימים אלה נערך במלוא הכוח למצוא להם פתרונות. תסריט בלהות של מספר מפוטרים כזה לא הופיע גם בחלומותיו השחורים.
כניסתו לתפקיד בתחילת 2019 הייתה רגועה יותר. הוא יישם תוכנית מקיפה לטיפול במובטלים הכרוניים, המקבלים קצבת הבטחת הכנסה. התוכנית שגובשה, "מעגלי תעסוקה", הורידה את מספרם בעשרות אלפים.
גראור: "מספר המובטלים הכרוניים, שעמד ב־2014 על 120 אלף, ירד בזכות הפעלה יעילה של התוכנית והגיע בסוף 2019 ל־60 אלף. הקצבה המשולמת להם עומדת על 1,400־2,500 שקל לחודש, על פי מצבם המשפחתי".
"בין מקבלי הבטחת הכנסה כאלה שלא עובדים יותר מעשר שנים בגלל היעדר מיומנות. אחרים עבדו בעבודות פשוטות במגזרים השונים ללא הכשרה מקצועית ותרבות העבודה לא הייתה מקובלת עליהם. הם קיבלו הבטחת הכנסה לכל החיים, אלא אם הצלחנו למצוא להם עבודה", אומר לי מנכ"ל שירות התעסוקה בראיון מקיף לחג.
גראור ממשיך: "בדקנו אפשרויות למיצוי זכויותיהם גם בביטוח הלאומי, כשמדובר בבעיות רפואיות, נכות כללית ועוד. לצערי, חגגנו מוקדם מדי והכל כבר היסטוריה. אחרי שהתקדמנו והצלחנו להחזיר עשרות אלפים מתוכם למעגל העבודה, הגיע צונאמי הקורונה וטרף הכל. הם פוטרו והסיכוי שיחזרו אי פעם לעבודה הוא אפסי. כללי המשחק השתנו. אני מודה שעל תסריט כזה לא חשבתי מעולם".
התקציב יזנק
מספר מילים על שירות התעסוקה. אם עד תחילת 2020 הוא היה מוכר לרובנו המוחלט דרך מסכי הטלוויזיה, היום הוא מהווה כתובת שנייה ליותר ממיליון מחוסרי עבודה. 12% מתוכם מובטלים ו־88% שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
השירות, המונה כיום 400 עובדים, מתמקד בטיפול בחסרי עבודה באמצעות 71 לשכות תעסוקה הפרוסות בכל רחבי הארץ. תקציב השירות עמד בשנה האחרונה על 270 מיליון שקל, אולם בעקבות משבר הקורונה התקציב הזה הפך ללא רלוונטי. בקרוב הוא יזנק בעשרות מיליוני שקלים, כפוף לאישור האוצר.
אתה ודאי מכיר אישית כאלה שהוצאו לחל"ת או שפוטרו בעקבות הקורונה. מה תגובתם לסיטואציה?
"ברגע שכל מועסק רביעי במשק נמצא במצב הזה אז ברור שאני מכיר. במצב הזה יש כאלה הנמצאים במעגלים הקרובים אליי. הם אומרים לי שלהיות מובטל זה לא פשוט, וקשה מאוד במיוחד בימים שלעניין הכלכלי גם נכנס המשבר הבריאותי.
"אנחנו צריכים לסייע ליותר ממיליון איש בהרבה מאוד רגישות, משום שמדובר במשבר התעסוקתי הגדול ביותר אי פעם. אף אחד לא חזה או ציפה לתרחיש כזה, אבל אנחנו חזקים מספיק כדי לטפל במשבר. נעשית עבודת מטה טובה ולא נאכזב את דורשי העבודה והמעסיקים. אני בטוח שצריך להביא בשורה ותקווה, אף שזה אתגר ענק".
מהי תמונת המצב, נכון ערב החג, מבחינת מספר דורשי העבודה?
"המספרים הם אכן דמיוניים. בימים הראשונים של אפריל הגענו ל־65 אלף מובטלים חדשים בתוך יום. היום המספר ירד ל־5,500 מובטלים ולפעמים 6,000 ביממה. בעקבות ההחלטה לאפשר למעסיקים להוציא את עובדיהם לחל"ת, גדל שיעור דורשי העבודה ב־6,000%, העלייה החדה ביותר שנרשמה מקום המדינה.
"בלשכות התעסוקה נרשמו בחודשים מרץ ואפריל 972,900 דורשי עבודה, לעומת 162,200 בפברואר. למרות המשבר, הושמו במרץ בסיוע שירות התעסוקה 3,268 עובדים. המשבר החל לתת את אותותיו בשבוע השני של מרץ, אבל הגל הגדול הגיע באמצע מרץ, ומאז נרשמו מדי יום אלפי דורשי עבודה חדשים".
האם יש רגיעה מסוימת בזרם הפונים?
"בימים האחרונים אנחנו רואים ירידה בפניות והמספר יורד לאלפים בודדים ביום לעומת 5,500־6,000 פניות בשעה בימי השיא. מספר המובטלים בישראל היום עומד על כ־1.086 מיליון בני אדם. לפני שבועיים שיעורם של אלה שיצאו לחל"ת עמד על 80.6% מהסך הכולל של המובטלים והיתר היו מפוטרים. היום המגמה היא של גידול במספר המפוטרים וירידה בהיקף החל"ת".
מהם תנאי הזכאות לאבטלה?
"דמי האבטלה ניתנים לתקופה של החל מ־50 יום ועד 178 יום. דמי האבטלה המרביים עומדים על 10,500 שקל לחודש או על 70% מהשכר הממוצע. מי שסיים את החל"ת ולא מצא עבודה הוא בבעיה, משום שאין מקור לתשלום נוסף למעט דמי הבטחת הכנסה. אנחנו יוזמים תיקון של ההוראות, כדי לספק פתרונות גם לאלה שסיימו את החל"ת וטרם מצאו עבודה".
מהו אחוז הנשים בקרב המובטלים?
"יש גידול במספר המובטלות והן עומדות על 60% מסך מבקשי העבודה. לפני המשבר היה איזון בין שני המינים. הסיבה לכך היא שהסגר שהוטל כפה על יותר נשים מגברים להישאר בבית. בעיקר משום שבבתי הספר יש מספר גדול יותר של עובדות הוראה. סיבה נוספת היא שמספר המועסקות בקמעונאות שהופסקה היה גבוה יחסית".
ומהו המצב באוכלוסייה החרדית ובקרב המיעוטים?
"יש זינוק משמעותי בקרב מבקשי העבודה באוכלוסיות אלה וגם עלייה בקרב מבקשי הבטחת ההכנסה. חלק גדול מהם נמנה עוד קודם למשבר עם מקבלי הבטחת הכנסה. הם הגיעו לעבודות זמניות, אבל נפלטו ועכשיו אני לא רואה איך מצליחים להחזיר אותם למעגל העבודה".
מהו חתך הגילאים?
"45.4% מהמובטלים במרץ היו צעירים בני 20־34. יש כאלה שסיימו לימודים ואין להם ניסיון או שעבדו בעבודות זמניות. אנחנו עובדים על מציאת פתרונות, שיקנו להם מיומנויות חדשות כדי שיחזרו למעגל העבודה. את הגילאים המתקדמים עם בעיות רפואיות או עם הגבלות אחרות יהיה קשה להחזיר לשוק העבודה. ככל שהגיל עולה משך הזמן שלוקח לבצע התאמה בעבודה הולך וגדל".
מאילו ענפים הגיעו מחוסרי העבודה ומאילו אזורים בארץ?
"מרבית הנרשמים בלשכות התעסוקה הגיעו מתחום ההוראה, החינוך וההדרכה. חלק ניכר מהם שימשו כעובדי מכירות או שהגיעו מתחום האבטחה. ויש זינוק במובטלים מענף המסעדות, המלונאות, התיירות והתעופה. העלייה מוסברת בסגירת מקומות בילוי ומסגרות חינוך ועצירת התיירות עקב ההגבלות של משרד הבריאות. 18.3% ממבקשי העבודה הגיעו מתל אביב ו־15.4% מירושלים. הערים שבהן שיעור דורשי העבודה היה הגבוה ביותר היו אילת (69.3%), ביתר עילית (52.1%) ונצרת (46.6%).
"באילת הסיבה היא שכלכלת העיר מבוססת על התיירות. מדובר בפיגוע כלכלי בכל תושבי העיר הדרומית, כי התיירות נפגעה אנושות. המלונות נסגרו ויש מעגלי עבודה נוספים התלויים במלונאות. בביתר עילית הסיבה לזינוק היא שמפוטרים רבים הן עובדות הוראה במגזר החרדי, שמוסדות החינוך התורני אצלם נסגרו".
מחוץ לקופסה
למרות עומק המשבר, בשירות התעסוקה לא מרימים ידיים ומנסים לאתר פתרונות מחוץ לקופסה. זאת, תוך הידברות עם אלפי מעסיקים מתחומי המשק השונים. בשירות פותחים מוקדים נוספים לייעוץ תעסוקתי, הכולל אימון אישי ובמידת הצורך גם ייעוץ פסיכולוגי. אלא שהקורונה מקשה על מגע אנושי, החיוני במצבי משבר, והפתרונות בשלב זה עדיין חלקיים. בשירות מתמקדים עדיין בקליטת זרם המובטלים לצורך מיצוי הזכויות. כמו כן הם עובדים על טיוב הנתונים כדי להגיע לפתרונות ממוקדים עבור מאות אלפי הפונים.
גראור: "למרות המשבר, קיימים עדיין מגזרים במשק שפועלים הרבה יותר חזק בהשוואה לתקופה שלפני המשבר. אנחנו יוזמים פניות, כמו לרשתות מזון ולסקטורים נוספים, כדי לסייע בקליטת חסרי העבודה. יש ביקוש גדול לעובדים סיעודיים בבתי אבות וכמובן גם בתחום החקלאות. כרגע אנחנו לא רואים את המובטלים בלשכות, כי הן סגורות", הוא ממשיך, "יצרנו קשר טלפוני עם מרבית האנשים שכבר נרשמו באתר. את חלקם נשלב בעבודות הנדרשות. בהמשך נידרש לבצע תוכנית כוללת כדי לקלוט את אנשי החל"ת".
כמה זמן להערכתך יימשך תהליך היציאה מהמשבר ומתי אתה צופה את חזרת המשק לפעילות מלאה?
"כדי להחזיר את המשק לפעילות הדרגתית נדרשת עבודה רחבה ולא פשוטה, שתיקח זמן שהוא מעבר לתחזיות האוצר. החזרה למעגל העבודה תהיה מאוד הדרגתית ותוגבל לסקטורים מסוימים, עם מגבלות. נדרשת תוכנית כוללת לסייע למעסיקים להחזיר את רובם למעגל העבודה וזה ייקח חודשים. לפי המחקרים במחלקת המחקר של שירות התעסוקה, כ־20% מתוך ה־1.086 מיליון חסרי התעסוקה יישארו מובטלים גם אחרי סיום המשבר. בסך הכל מדובר בתרחיש האופטימי על 400 אלף מחוסרי עבודה (כולל מספר המובטלים שהיו ערב המשבר), שהם 8% אבטלה, לעומת 3.4% בלבד שהיו ערב המשבר.
"לפני התרחיש הפסימי, שבו היציאה מהמשבר תהיה ארוכה יותר, 450 אלף עד חצי מיליון יישארו ללא תעסוקה. הטיפול בהם הוא אתגר לא פשוט. החזרה לעבודה תהיה בהדרגה וזה לא יקרה בשבוע ואפילו לא בחודש. תעבור תקופה של מספר חודשים שבהם תיעשה העבודה תחת מגבלות".
אם חלק קטן בלבד יחזרו לעבודתם המקורית, מה תעשו עם השאר?
"בקרב המובטלים יש בעלי ידע ואיכות מקצועית, שיהיה להם קל יותר להשתלב מחדש. עם סיום השלב הראשון של חזרת העובדים מחל"ת, וזה יקרה אחרי ההקלות בסגר, נתפור לכל אחד מהם חליפת סיוע ממוקדת. נזמן שולחן עגול, בשיתוף המעסיקים ונציגי העובדים, כדי להחזיר את האנשים לעבודה מתאימה ככל שניתן. ננצל את הזמן שבו הם מובטלים כדי להכשיר אותם לעבודות חלופיות, על מנת שלא יצטרפו למעגל המובטלים הכרוניים".
אילו עובדים ייאלצו לבצע הסבה מקצועית?
"בעיקר עובדים שהידע שלהם הפך ללא רלוונטי. מדובר בעובדי תעשייה, שהטכנולוגיה שהופעלה בעקבות המשבר החליפה ידיים עובדות. אני מעריך שיהיו מקצועות לא מעטים שייעלמו. כל סגנון המכירה ישתנה. חברת סופר־פארם סגרה סניפים ומשנעת עד הבית את ההזמנות. לעומת זאת, כל עבודה שמחייבת חשיבה ויצירתיות - תישאר. זה תהליך ארוך".
אילו סוגי משרות נותרו פנויים נכון להיום?
"אני לא יודע לומר באופן מעודכן, ואנחנו בעיצומו של הכנת סקר מול מעסיקים כדי לדעת את הסוג וההיקף של המשרות הללו. לפני המשבר המספר עמד על 97 אלף, חלק גדול מתוכם בהייטק ובמדעים המדויקים וגם בעבודות המחייבות מיומנות טכנית. המשבר שינה את הכל, ואני משער שהנתונים שנפרסם בקרוב יראו שהמשרות הפנויות יהיו בעלות אופי שונה. העבודה מרחוק התרחבה ושינתה מאוד את תהליכי העבודה. איך ספק שמגמה זו תתפוס תאוצה בעתיד, כי יש כאן פוטנציאל אדיר. אפילו בקופות החולים מעודדים בזמן האחרון טיפולים ללא הצורך להגיע לרופא".
בכל זאת, מה יהיה עם אותם עובדים שהחל"ת שלהם הסתיים ועדיין לא נמצאה להם עבודה? האם הם ימשיכו לקבל דמי אבטלה?
"התשובה היא לא, כי בפועל הם ניצלו את הזכאות של דמי אבטלה. נצטרך לדון בקרוב האם לשנות את התקנות ולהמשיך לשלם להם דמי אבטלה או דמי קיום עד לשילובם במעגל העבודה, או למצוא פתרון אחר. עקרונית הם רשאים לקבל דמי הבטחת הכנסה אם אין להם מקור אחר, אבל סכום התשלום נמוך מאוד".
מצד שני, יש כאלה שהוצאו לחל"ת ולמרות האיסור ממשיכים לעבוד חלקית באותה עבודה?
"אני באמת נשאל על העניין, אבל לא יודע את ממדי התופעה ואין לי הוכחות שהיא קיימת. אני גם נשאל לא אחת אם יש מעסיקים שניצלו את האופציה להוצאת העובדים לחל"ת אף שזה לא היה הכרחי. גם על התופעה הזאת אין לנו הוכחה. אני יוצא מהנחה שבמרבית המקרים המעסיקים נפגעו כלכלית ונאלצו להוציא עובדים לחל"ת משום שלא הייתה להם אפשרות לממן את ההוצאות".
האם הכנתם תוכנית ליום שאחרי החזרה לעבודה ולהתמודדות עם היקפי האבטלה העצומים? מהי התחזית שלך להמשך 2020?
"לגבי הצפוי בחודשים הקרובים, הכל תלוי כמובן באיך שייראה גרף התחלואה. בהתאם לכך תוכתב מציאות החזרה לשגרה חלקית תחת מגבלות הקורונה. ככל שגרף התחלואה לא יתאפס במהירות המשבר לצערי יימשך. אני מקווה שמיד אחרי חול המועד פסח תהיה תזוזה ותתחיל חזרה הדרגתית של עובדים, אבל אני לא יכול להבטיח את זה. רק בעוד מספר חודשים נתחיל לדעת איך נראה תמהיל דורשי העבודה ונפעל בהתאם. הגשנו בקשה לקבלת תקציבים נוספים.
"בכל מקרה, אני צופה שאחוז האבטלה יהיה גבוה משמעותית מזה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות. גם אנשי המקצוע ב־OECD מעריכים שההתאוששות והחזרה לשגרה חלקית יימשכו לפחות מספר חודשים, וגם אז לא ברור איך השגרה תיראה בעתיד. אסטרטגיית היציאה מהמשבר בנויה על שלוש הנחות: חזרת מרבית העובדים מחל"ת למעגל לעבודה; הכשרות גישור במפעלים עצמם כדי לסייע למעסיקים המתקשים במציאת עובדים; ונוסף לכך, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהדיגיטציה תגבר ולאור זאת נוציא אל הפועל הכשרות וסדנאות מיוחדות בניסיון לסייע".
אתה בן 65, עם עשרות שנות ניסיון בתחומי כוח האדם והתעסוקה. מה מניע אותך שנתיים לפני הפרישה לגמלאות לעסוק במשבר מאתגר כל כך?
"אכן, לא התכוננתי למשבר חריג כזה ולא האמנתי שדבר כזה יקרה. בכל מקרה, שירות התעסוקה מדבר אליי מאוד. בעיניי, להיות בתפקיד ציבורי במצב הנוכחי זה לא פחות משליחות. אני מחדיר את זה לכלל העובדים. אנחנו עובדים בתקופה המאתגרת ביותר".
[email protected]