קצב העברת המסרים בין ישראל לחמאס, בנושא עסקה אפשרית בנוגע לשבויים והנעדרים הוא חריג ומהיר, במיוחד לאור הקיפאון בנושא זה בשנים האחרונות. אבל עדיין, רוב המסרים עוברים דרך התקשורת, ולא דרך המתווכים המוכרים, ועדיין רחוקים מלבשר על פריצת דרך של ממש.
אל מול המתווך המצרי, כך נראה, שני הצדדים, ישראל וחמאס, עדיין מסתירים את הקלפים, מחכים שהצד השני יניח את ההצעה הרשמית הראשונה על השולחן, ותוהים מי ימצמץ ראשון.
כפי שפרסמנו ב״מעריב״, כבר לפני יותר משבועיים, בכירים בישראל מזהים חלון הזדמנויות קצר להתקדמות לעסקה מול החמאס, אותו צריך למהר ולנצל. הרעיון המסדר כולל שילוב של פעולות הומניטריות ברצועת עזה לשם התמודדות עם מגפת הקורונה, יחד עם מחוות נוספות.
באופן מסורתי, כאשר ישראל ניגשת לביצוע הסכם שבויים ונעדרים, היא בדרך כלל רוצה את החבילה המלאה. כלומר, לסגור את העסקה ולא להשאיר שאריות להמשך. לעומת זאת, חמאס, כך נראה על פי הפרסומים הזרים, מכוון לעסקה חלקית. מבחינת המחירים שנדרשים ממנו הוא מעדיף לעסוק קודם כל באזרחים הישראלים המוחזקים לכאורה ברצועת עזה, אברה מנגיסטו והישאם אבו סייד.
כל האיתותים שמגיעים בשלב הזה מרצועת עזה מצביעים לכאורה כי בפרק הזה במגעים, נושא השבת חללי צה"ל, סגן הדר גולדין וסמל ראשון אורון שאול ז"ל, לקבורה בקבר ישראל אינו על הפרק, לפחות לא כרגע. התקדמות מבחינתם וגמישות שלה כוללת מבחינתם וויתורים על דרישות מהעבר הנוגעים לעסקה החלקית ולא למלאה.
אז מה בעצם יש לנו כאן? ביממה האחרונה התפרסם כי משלחת חמאס הגיעה למצרים לדון, בין השאר, גם בנושא הזה. עד עכשיו לפחות, כל צד אותת על מוכנות להתגמש ולוותר תמורת התקדמות, אבל בפועל מול המתווכים לא נראה שמתקיים משא ומתן של ממש. למעשה, לא נעשו על ידי המצרים הצלבות בין תכנית ישראלית רשמית אל מול הצעה קונקרטית של חמאס, וכל צד, כך נראה, מתקדם בשיח הפנימי בצד שלו, אם כי הצעות קונקרטיות עדיין לא עברו. כלומר, כל צד מעכב את שליחת המתווה למתווך, כל אחד מסיבותיו הוא.
להשלכות והשפעות מגיפת הקורונה תפקיד חשוב בעיצוב העסקה. עסקה כזו עשויה לעורר ביקורת ציבורית והכרעה בנושא הזה נתונה בידי הדרג המדיני וראש הממשלה.
מי שמחפש להבין את ההתנהלות של המתווך המצרי יכול להתרשם ממנה בפרסומים ב"אל-ערבי אל-ג'דיד" המתפרסם בלונדון. לעומת פרסומים רבים מוטעים ולא נכונים שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת הערבית, המתווך המצרי מרבה להשתמש בערוץ התקשורת הזה על מנת להעביר את מסריו.
מניתוח המסרים המועברים בעיתון ניתן להתרשם כי המצרים בשלב הזה מנסים לכייל את הצדדים למסגרת ההסכם, להוריד את הציפיות והדרישות ולנסות להמשיך להתקדם, למרות שעדיין המשא ומתן האמיתי לא החל. במשחק כדורגל נהוג לכנות את הזמן הזה כדקות הגישושים. בשבועות האחרונים כפי שפורסם במעריב יש התקדמות, בעיקר בנוכחות הצדדים לעסוק בנושא זה. מכאן ועד אישור של ראש הממשלה והקבינט להתקדמות המרחק אדיר, בינתיים למרות המסרים מחמאס עד שישראל אישרה הוצאת הודעה קצר מטעם מתאם השבויים והנעדרים ירון בלום עבר זמן רב.
באופן מסורתי, כאשר ישראל ניגשת לביצוע הסכם שבויים ונעדרים, היא בדרך כלל רוצה את החבילה המלאה. כלומר, לסגור את העסקה ולא להשאיר שאריות להמשך. לעומת זאת, חמאס, כך נראה על פי הפרסומים הזרים, מכוון לעסקה חלקית. מבחינת המחירים שנדרשים ממנו הוא מעדיף לעסוק קודם כל באזרחים הישראלים, מנגיסטו ואבו סייד, המוחזקים לכאורה ברצועת עזה.