גופתה של ד"ר מגדה גרייף, ניצולת שואה ערירית בת 89, נמצאה אתמול (שני) בלילה, בערב יום השואה, בדירתה במגדלי גילת בבאר שבע. היא נפטרה ככל הנראה בערב הפסח, ומאז, בשל היותה ללא משפחה וחברים קרובים, איש לא התקשר לבדוק לשלומה.
צוות זק"א שאיתר אותה ללא רוח חיים מצא מכתב שהשאירה אחריה, שבו כתבה: "אין סיבת מוות פלילית - אני חולה מאוד", וגם כתבה את שמה של הרופאה שמטפלת בה. לבסוף, ביקשה האישה "להציל את חייהן של הציפורים", ונימקה מיהו הרב בו היא מעוניינת שיערוך לה את טקס ההלוויה.
"ככל הנראה היא החליקה, נחבלה בראשה ומתה מוות אכזרי כי לא היה מי שיגיש לה עזרה", אמר שמעון זגורי, מתנדב זק"א, והוסיף: "כואב הלב למצוא ככה בן אנוש".
אנשים שהכירו אותה מספרים כי מגדה גרייף היתה אישה ערירית מבחירה. היא חיה לבדה, לא היו לה ילדים ואימה שעלתה עימה לארץ נפטרה לפני שנים. היא היתה מרצה לסטודנטים לרפואה, פתולוגית בבית החולים סורוקה וחברת סגל באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
עם זאת, הם מספרים על האישה החמה שהיתה הסבתא של כולם. אסתר רחל, אשתו של הרב אברהם יוסף: "אבא שלי הכיר אותה וסיפר לאמא שלי שהיא לבדה ומשנת 1975 התחיל הקשר בין המשפחה לד"ר מגדה גרייס. היא אף פעם לא התחתנה. היא גם לא סיפרה על תקופת השואה. היא הגיעה לארץ עם אימה שלה אבל אנחנו לא יודעים יותר מדי על התקופה הזו. בעלי כל שבוע שבועיים היה מרים אליה טלפון. היא היתה עצמאית מאוד ולא היתה מוכנה ללכת לבית אבות. לפי מה שאמרו לנו מצאו בדירה פתק שבו היא ביקשה שבעלי ידאג לכל ענייני הלוויה. היא היתה אישה מדהימה".
ליאת אליספוב, תושבת באר שבע, התגוררה בילדותה בשכנות לד"ר מגדה גרייף והיא מספרת שהם גם היו בקשר מתמיד, לפחות פעם בשבוע היו מבקרים אותה. בפעם האחרונה שדיברו היה בערב פסח. "היא היתה ממש סבתא שלי לכל דבר. קראנו לה סבתא. הביאה מתנות בימי הולדת, היתה מתקשרת כל יום הולדת. קראנו לאחיינית שלי על שמה- מגי. למרות שעברנו לבניין אחר עדיין שמרנו איתה על קשר. היא היתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו במשך 40 שנה. היא היתה אישה בריאה. בערב החג מסרה לנו חג שמח ומאז לא שמעו ממנה. היא לא אהבה שיעזרו לה, אהבה להיות לבד".
יהודה משי זהב, יו"ר זק"א, אמר: "כמה אירוני וכואב, לטפל בערב יום הזיכרון לשואה והגבורה, בגופת אישה ניצולת שואה ששרדה את התופת, וכשלא נותר לה מי שיזכור, מצאה את מותה בצורה טראגית לבד. אנחנו מתחננים אליכם, קחו אחריות כל אחד בבניין המגורים שלכם, כדי להציל את שכנינו הגלמודים ממוות אכזרי ומיותר".