בתחילת השבוע שעבר הודיע השר סמוטריץ' על החזרת שיעורי הנהיגה והמבחנים המעשיים (טסטים), במהלך שהותיר את המורים עם סימני שאלה רבים לנוכח ההתנגדות של משרד הבריאות לכך. המורים התקשו להבין, בין היתר, כיצד מצופה מהם לשמור על מרחק של שני מטרים מתלמידיהם, כפי שנדרש בצו בריאות העם, והביעו דאגה שמא ייאלצו לחזור לעבודה ולסכן את בריאותם לנוכח ההחלטה, שמשמעותה המסתמנת היא עצירת מענק הסיוע שלו הם זכאים.

במשרד הבריאות הבינו את התסכול של המורים ואף הביעו התנגדות לתכנית של משרד התחבורה, אך בסופו של דבר החליטו להתקפל ולאמץ מתווה משותף הכולל תנאים מגוחכים להפעלת המערך. 

אחד כזה, למשל, הוא זה שהציע להציב בין המורה לבין התלמיד מחיצת ניילון הנמתחת מקדמת הרכב ועד למושב האחורי, בעוד שבסעיף אחר נדרשו המורים לקיים את השיעור כאשר שני חלונות הרכב האחוריים פתוחים. לא צריך להיות מומחה לנהיגה כדי להבין שמחיצת הניילון לא תחזיק מעמד מול הרוחות בזמן הנסיעה בתנאים הללו. במקרה הזה, רק לאחר פניות רבות של מורים ובוחנים, החליטו במשרד הבריאות להציע שימוש במסכת וויזור במקום מחיצת הניילון הרעועה. 

שר התחבורה סמוטריץ'. (צילום: אבשלום ששוני)
שר התחבורה סמוטריץ'. (צילום: אבשלום ששוני)

בסעיף נוסף שמוזכר בתכנית צוין כי "התלמיד יהיה חייב למסור הצהרה למורה כי בשעה האחרונה טרם הגעתו לשיעור/לבחינה המעשית, הוא מדד חום לעצמו וכי חום גופו לא עלה על 38 מעלות צלזיוס במהלך השבוע האחרון, וכי הוא לא היה במגע עם חולה קורונה מאומת במהלך השבועיים שקדמו למועד השיעור, וכי אין לו אף אחד מן התסמינים - שיעול וקשיי נשימה". 

במילים אחרות, מקבלי ההחלטות מטילים את האחריות לבריאותם של אנשי המקצוע על כתפיהם הצנומות של התלמידים, רובם ככולם נערים בגילאי 18-16, אשר מעוניינים להשלים את התהליך ולזכות ברישיון הנהיגה המיוחל בהקדם האפשרי. האם מוגזם להניח שיש ביניהם כאלו שלא יפעלו על פי ההוראות, ואולי אף יסתירו את האמת מהמורים מחשש להפסיד שיעורים? מה שבטוח הוא שהפתרון החדש לא מבהיר מי יוכל לאמת את המידע שיספקו התלמידים ולערוב לבריאותם של המורים. 

בעיה אקוטית לא פחות שעולה מן המסמך היא העובדה שהתכנית אמנם מעניקה היתר להוראת נהיגה לביצוע בחינה מעשית רק לאלו שטרם מלאו להם 67 שנים, אך מתעלמת ממורים ובוחנים צעירים יותר הסובלים ממחלות רקע. בכך, למעשה, הם ניצבים בפני בחירה בין שתי אפשרויות גרועות שקשה להעלות על הדעת - לשוב לעבודה ולסכן את חייהם או להישאר בבתיהם ללא יכולת להתפרנס ובלי אפשרות לקבל סיוע כלכלי מהמדינה. חשוב לזכור שאם יבחרו באופציה השנייה, רבים מהם יתקשו לחזור לשוק העבודה אחרי הפסקה כה ארוכה.

על מנת להבטיח את ביטחונם הכלכלי והבריאותי של ציבור המורים והבוחנים, יש לנסח מתווה חדש שייקח בחשבון את הסוגיות שהוזכרו, ויאפשר להם לעבור את התקופה הקשה הזו בשלום.