שבוע הבא נציין 72 שנים לעצמאות מדינת ישראל. שאיפה לעצמאות שהתממשה. אבל באופן פרדוקסלי את העצמאות הלאומית נחגוג בבידוד. בשבועות האחרונים נדמה כי הבידוד הביתי פגע בחירות שלנו, בעצמאות וביכולת לתכנן תוכניות. אך אפשר לבחור להביט על הדברים גם מזווית אחרת. בתקופה האחרונה אזרחי המדינה ואולי אף העולם זכו לעצמאות. עצמאות אחרת. לא צפויה. עצמאות שהגיעה בהפוך על הפוך, לפעמים אפילו בלי להיות מודעים לכך, והיא העצמאות לנהל את חיינו לבד. משפחות ויחידים נאלצו לתפקד ללא העזרה או התמיכה שלה היו רגילים.
במהלך החודש האחרון נדרשנו לעוד מספר משימות שלהן לא היינו מורגלים (מי יותר ומי פחות): ללמוד להיעזר בטכנולוגיה שבעזרתה ניתן לעבוד וללמוד מרחוק; לסייע בחינוך הילדים כתחליף להוראת בית הספר; להחליף את הצהרונים בארוחות מבושלות לילדים; לנקות (גם לפסח) את הבית לבד ללא עזרה של מנקה; לעסוק בספורט ללא קבוצה, מאמן או אפשרות לצאת החוצה ולהתרחק יותר מ־100 מטר מהבית.
זאת ועוד: לטפח את הגוף באופן עצמאי (תספורת, צביעת השיער, מניקור ופדיקור, למשל); לדאוג לבילויים ולהעשרה, ללא חוגים, אירועים וחגיגות, ולבלות בצפייה במסכים, בהרכבת פאזלים או במשחקי קופסה; לנהל שיחות עם בני המשפחה, להקשיב ולתמוך. מטבע הדברים, בחרנו להתמקד בשני תחומים עיקריים שהקורונה הביאה לפתחנו. הבישול הביתי ומלאכת הניקיון.
לבשל את הרגע
בתקופה האחרונה מבשלים יותר בבית. אין אפשרות לשבת במסעדות (אם כי יש שנעזרים במשלוחים הביתה או באוכל מוכן ואולטרה־מעובד שקנו בסופרמרקט), אין צהרונים לילדים, לא אוכלים בחדרי האוכל במקומות העבודה, ואין כרטיס “תן ביס" או “סיבוס", או אוכל בקופסאות מהסבתא.
רבות כתבנו בשבח הבישול הביתי ויתרונותיו התזונתיים. הוא מעלה את הסיכוי לתפריט איכותי יותר, בהשוואה למזון מתועש ואולטרה־מעובד, הוא מופחת בנתרן, בסוכר ובתוספי מזון לא רצויים כמו צבעי מאכל מלאכותיים או אחרים שתורמים לחיי מדף ארוכים יותר. שימוש בחומרי גלם טריים ועונתיים ובכלל בישול ביתי מסייעים להפחתה בצריכת מזונות לא בריאים, ועשויים לתרום לצמצום הסיכון לעודף משקל.
השף הבריטי ג'יימי אוליבר מכונה “השף העירום" לא משום שהוא מסתובב עירום אלא בשל מתכונים “עירומים", פשוטים וקלים. אוליבר מפורסם בזכות הביצועים הקולינריים שלו, וגם לאור פעילותו לחינוך לתזונה נכונה באמצעות בישול עם ילדי בריטניה - ובהמשך גם ילדים בארצות נוספות. השף הידוע טוען כי צריכה של אוכל מזין, טוב וטרי היא זכותו של כל ילד, והוא פועל במספר מישורים: חינוך לתזונה נכונה, זמינות מזון בריא גם בקרב אוכלוסיות חלשות, צמצום בזבוז מזון וחינוך לבישול בריא.
אוליבר טען כי בישול הוא מיומנות חיים שיש ללמד ולטפח. ידע, לדבריו, מביא להגברת המודעות, לקבלת החלטות ולקנייה מושכלת יותר, וכל זאת תוך שמירה על כדור הארץ, כדי שיהיה לאוכלוסיית העולם מזון מזין בהווה ובעתיד. ואכן הפעילויות שלו הוכחו כטובות ומיטיבות עם ילדים ובכלל.
לבישול עם ילדים יש גם נקודות זכות נוספות. הם לומדים צרכנות נבונה, סדר וארגון, החל מבחירת המתכון, המצרכים והכלים הנדרשים, סדר הפעולות הנכון ועד הניקיון בסיום העבודה. במהלך הבישול והאפייה משתפרת המוטוריקה העדינה בפעולות כמו חיתוך וקילוף, פתיחת מכסים ופקקים או לישת בצק ורידודו. ויש שיוסיפו שמתרגלים גם קצת חשבון.
זה טוב לניקיון
לצד הבישול נוספו מלאכות בית כמו הדחת כלים, ניקוי ללא עזרה (גם לא לפני פסח), החלפת מצעים, כביסה, גיהוץ, טיפוח הגינה, שטיפת המכונית. אלה הן פעילויות גופניות מבורכות, גם אם הן לא נתפסות ככאלה. אנחנו לא נוהגות להתייחס לקלוריות, אבל על מנת להדגים, הנה מספר עבודות בית ומספר הקלוריות לחצי שעת עבודה. המספרים תלויים בגיל, במגדר, במשקל הגוף ובכושר הגופני, אבל הבאנו אותם לצורך המחשה.
הדחת כלים: כ־120 קלוריות; טאטוא הבית: כ־130 קלוריות; קרצוף המקלחת והחרסינות - כ־180 קלוריות; ניקוי חלונות - כ־100 קלוריות; גיהוץ - כ־80 קלוריות; כיסוח דשא במכסחת דחיפה (לא ישיבה) - כ־160 קלוריות; שטיפת מכונית - כ־140 קלוריות.
חלק מהנתונים קרובים לחצי שעה של פעילות גופנית, כמו הליכה - כ־200 קלוריות, יוגה או פילאטיס - כ־100 קלוריות. אם נעבוד בבית ובגינה כשעה שלמה ויותר, הנתונים יתקרבו לחצי שעה של רכיבה על אופנים - כ־270 קלוריות או חצי שעת ריצה - כ־320 קלוריות.
השורה התחתונה
אומנם החופש לבחור להיכן לצאת ועם מי לחגוג את יום העצמאות נשלל מאיתנו, אך הרווחנו כמה מיומנויות חדשות או רִעננו מיומנויות ישנות עם היכולת להתנהל באופן עצמאי בבית, כשבתקופת הבידוד חווינו אותה בעוצמות גבוהות במיוחד. כדאי לנסות לאמץ חלק מהעצמאות שהתנסינו בה גם כשנחזור לשגרת חיים נורמלית. במיוחד אלו הרלוונטיות לבישול ביתי ופעילות גופנית בד' אמות.
ולפני פיזור יש עוד דפוס התנהגות אחד שהשתנה: החובה לשמור מרחק. להמתין במרחק זה מזה בתור בסופרמרקט, בבית המרקחת, באוטובוס, בכספומט. כבר לא צפופים ולא דוחפים. בואו נמשיך להמתין בסבלנות ולכבד את המרחב הפרטי.