ההסכם בין הליכוד לכחול לבן הוא אחד המופרכים, האטומים והרקובים שנחתמו כאן

1. טיפול האנטי־דוט: ביום שני בבוקר הגיע בני גנץ לבלפור בפעם המי יודע כמה. הוא ובנימין נתניהו צברו בשבועות האחרונים עשרות שעות שיחה. הם נפגשו יותר פעמים מכפי שדווח וחפרו זה לזה גם בטלפון. גנץ החזיק בטן עמוסה על נתניהו. בשנה האחרונה הוא קיבל ממנו טיפול השמור לצוררים עוכרי ישראל ואויבי המין האנושי (כלומר אנשים שמעיזים להתמודד מול ביבי). לו רק טיפל נתניהו בחמאס כפי שטיפל בגנץ, יחיא סנוואר כבר היה מתנדב במד"א (ואיסמעיל הנייה באיחוד הצלה, לשם האיזון).

השיחה הראשונה ביניהם הייתה קשה. גנץ הטיח בביבי את כל מה שנצבר בו. ביבי רגיל לזה. מדי פעם, במחזוריות קבועה, מגיע הקורבן התורן להטיח בו. מוטח מאוחר. נתניהו לא מתרגש. אין לו בעיה, אין לו בושה, אין לו דם בגוף. יש את זה שמבטיח ויש את ההוא שמטיח. נתניהו הוא אדם ענייני להחריד ולא לוקח שום דבר באופן אישי. הוא בטוח שגם שאר העולם כזה. אבל שאר העולם לא כזה.

כך או אחרת, אחרי שהועבר את כל מדורי הגיהינום זכה גנץ עכשיו לטיפול ההפוך. כח'אלד משעל בשעתו, גם הוא קיבל את האנטי־דוט. כמו שהוא יודע לטנף, כך נתניהו גם יודע לחזר. הוא מחזר לטיני. מסוגל לשבת עם המנדולינה תחת מרפסתו של המחוזר, כרומיאו על סטרואידים, עד אור הבוקר. אז גנץ קיבל חבילת VIP פלטינום, והיחסים התחממו במהירות. הקרח בינו לבין נתניהו נשבר (גנץ יגלה בעתיד ששבירת הקרח מבשרת את הנפילה אל מתחת לקרחון, למצולות הים הצפוני).

יש לזה, כמו תמיד, גם צד שני: בני גנץ הוא אחד מבני האנוש הבודדים שעבר קדנציה שלמה עם ביבי ויצא בשלום יחסי. הכוונה לכהונתו כרמטכ"ל. אף על פי שלא היה אופציית המינוי הראשונה (וגם לא השנייה), בסופו של דבר ארבע השנים תחת נתניהו היו סבירות פלוס. הם ניהלו זוגיות נוחה, וגנץ קיבל הארכה ומחמאות, גם אחרי צוק איתן. זה לא דבר של מה בכך. אם יש מישהו שמסוגל לצלוח את הגועל נפש הכרוך בהתנהלות מול משפחת נתניהו, זה רק הוא. יהודי רגוע מטבעו.

ביום ראשון בערב, בשיחה פרטית, אמר גנץ שזה סגור. נשאר רק לעשות קווץ' אחרון ולחתום. אבל אז, בשני בבוקר בבלפור, התברר לו שעושים קווץ' ממנו. נתניהו צץ עם הדרישה החדשה שהוועדה למינוי שופטים תיבחר עוד לפני חקיקת חוקי הרוטציה השונים. אה כן, ועוד משהו פעוט: שח"כ מאי גולן תהיה אחת הנציגות שיבחרו את שופטי ישראל. גנץ, דג קר בדרך כלל, כמעט התפוצץ. Here we go again. אז הוא קם והלך. מהדרך, התקשר לאשכנזי ואמר לו גבי, אני מעריך שזה לא יקרה.

ואילו אני מעריך שהיסטוריונים עתידיים ינסו לחקור את הדרך שעשה בנימין נתניהו ממאיר שמגר למאי גולן. מדן מרידור לאמיר אוחנה. מבני בגין למירי רגב. האיש שמבין מצוין את חשיבותה של מערכת המשפט הישראלית המפוארת (אך הזקוקה לרפורמות דחופות) לא מתבייש להתניע את ה־D9 שאמור לרסקה. כך או אחרת, גנץ פוצץ את המו"מ דקה לפני השלמתו. החלה התרוצצות. שליחי נתניהו חיפשו בנרות את גנץ, אבל לא מצאו אותו. הוא היה ב"הכנה לחידון התנ"ך". גנץ, כזכור, הוא גם יו"ר הכנסת, נותן החסות הרשמי של החידון השנתי. הוא גם צירף אליו את מרים פרץ, שתשתתף השנה באירוע, ושניהם ישבו יחד בחזרה של האירוע המסורתי, שאין יום עצמאות בלעדיו. עד שהחזרה נגמרה, כבר ירד נתניהו מהעץ במהירות גדולה יותר מזו שטיפס עליו.

בתמורה, הסכימה כחול לבן שצבי האוזר יהיה אחד הנציגים בוועדה למינוי שופטים. זו הייתה דרישה של נתניהו. אותו האוזר שגורש בקלשונים ומצ'טות מחצרו של נתניהו רק כי מילא את חובתו החוקית לחשוף את מעלליו של צלם החצאיות ולהגן על נתניהו הפך פתאום, בצוק העתים, ליקיר הבלפורייה. אגב, כל מי שחושב שהאוזר ייתן את ידו לריסוק העליון, טועה. האוזר הוא איש ימין, אבל גם ז'בוטינסקאי גאה, השייך לאסכולה של מרידור, סער ובגין. העליון יכול להיות שקט כשהוא שם.

מה שנותר לפתור זה מי ישאל את "שאלת ראש הממשלה" בחידון התנ"ך. ראש הממשלה המכהן, או ראש הממשלה החלופי? עדיף ששניהם. מעתה אִמרו, "שאלות ראשי הממשלה". כל מה שחסר הוא אורי זוהר, שישאל "מה הוא קופץ?".

2. כגודל הציפיות. גילוי נאות: הסכם האחדות בין הליכוד לכחול לבן הוא אחד המופרכים, האטומים והרקובים שנחתמו כאן מאז ומעולם. לא רק מספר השרים. לא רק חלוקת השלל. לא רק הלגיטימציה לנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים לכהן כראש ממשלה. לא רק הקמת המערך המטורלל שיאפשר ל"גברת" להמשיך להעמיס על המדינה את כל הוצאותיה, מעונותיה, בקבוקיה, חומרי ניקוייה ושיגיונותיה. ולא רק זכות הווטו שניתנה לנאשם על מינוי שופטיו, חוקריו, מפכ"ליו ותובעיו. זה הכל ביחד. המכלול. כגודל הציפיות, כך עוצמת האכזבה.

זאת ועוד: אף על פי שכבר 17 חודשים לא מצליח נתניהו לזכות ברוב ולהרכיב ממשלה, טירופה של המשפחה הגרעינית (תרתי משמע) שלו לא נרגע, אלא הולך ומתעצם. מהקונטיינרים של אמצעי המיגון והחיטוי דרך המשך ההתעמרות בכל מי שמתקרב למעון המלכותי (האמת היא שכעת קשה לחדור לשם יותר מאי־פעם) והמשך ההשתוללות הלא תיאמן של יורש העצר ברשתות החברתיות. את כל הטוב הזה ההסכם שנחתם לא רק לא יפסיק, אלא ינציח. הם יישארו ב"מעון מלכותי" כזה או אחר, גם אחרי שייצאו.

בהקשר הזה, להלן ציטוט של אחד מחברי הקוקפיט ז"ל של כחול לבן (שאינו גנץ או אשכנזי), שהציע פתרון למבוי הסתום המשפטי־פוליטי שנקלענו אליו: "מה הבעיה? הם לא רוצים לצאת מבלפור? שלא ייצאו. גם אם הוא יורשע בדין ויישלח למאסר בפועל. כל מה שצריך זה להקיף את בלפור בגדר קונצרטינה ולהחליף את אנשי השב"כ באנשי השב"ס ושלום על ישראל".

ועכשיו, אחרי שאמרתי את כל זה, לצד השני של המטבע. אני מקנא קנאה עזה באלה שיודעים. אלה שמשוכנעים שההסכם הזה הוא תועבה והיה צריך לעשות ככה וככה כדי להעיף את ביבי. אלה שנשבעים שאם רק גנץ היה ממשיך עוד יומיים או דקתיים, ביבי היה היסטוריה. אני מודה שאני לא יודע. אם זה היה תלוי בי, היה צריך לתת את המפתחות לאביגדור ליברמן. הוא כבר היה מוצא דרך לחלוץ את הפקק הרקוב מבקבוק השמפניה הוורודה שלנו. אם אתם שואלים אותי, הנאום שנשא לפיד במוצאי יום השואה היה הנאום הטוב ביותר שנשא מימיו, ולפיד יצא ממנו כמועמד אלטרנטיבי לגיטימי לראשות הממשלה או, לפחות, כיו"ר אופוזיציה ראוי ולוחמני.

בימים האחרונים דיברתי כמעט עם כולם. יועצי כל הצדדים, הצדדים עצמם. המנהיגים (חוץ מביבי), עוזריהם, הנושאים ונותנים, המומחים והיועצים. אני לוקח את כל זה ומאחד להוויה אחת. להלן ראיון עם דמות דמיונית שמייצגת את כל מה ששמעתי ומאגדת את החומר כולו לטיעון סדור אחד. המילים שלי. הטיעונים שלהם.

יכולתם להשיג הרבה יותר. הייתם צריכים לתת למאיר כהן להיבחר ליו"ר הכנסת, להניח את חוקי נתניהו, להתחיל בחקיקה. ביבי היה בא על ארבע.
"לא נכון. אתה בעצמך חשפת השבוע שאם גנץ לא היה מציג את מועמדותו ליו"ר ונשאר עם מאיר כהן, ח"כ צבי האוזר היה מציג את מועמדותו. זה היה כבר מוכן ונצור. מי שהיה נבחר זה האוזר, בתמיכת בלוק הימין. וזה היה סוף הסיפור וסוף החלום. מה שאתה לא יודע זה שבכלל לא בטוח שהאוזר והנדל היו תומכים במה שמכונה חוקי נתניהו אלמלא הוכיח גנץ את רצינותו במאמץ להגיע לממשלת אחדות. בדקנו את זה כל יום, כל היום. ולכן, לא הייתה אופציה אמיתית. זה היה או בחירות רביעיות בקורונה, או אחדות. זו ההחלטה שגנץ היה צריך לקבל, והוא קיבל".

בוגי הביא את הנדל והאוזר, ובוגי אמר לכם בקוקפיט שצריך ללכת על כל הקופה, צריך להציג ממשלת מיעוט וללכת להצבעה, הוא כבר יביא אותם. הם לא יעזו לא להצביע.
"נכון, זה מה שבוגי אמר, וזה טירוף הדעת. כי אנחנו דיברנו עם האוזר והנדל כל חמש דקות. דבר איתם גם אתה. אין סיכוי בעולם שהם היו מצביעים בעד. בוגי יודע את זה, אבל מתכחש למציאות. בני היה הולך על ממשלת מיעוט אם הייתה לו אופציה מציאותית לעשות את זה. אבל לא הייתה אופציה כזו. זו האמת הברורה והיחידה. כל השאר משאלות לב".

אפשר היה להביא את האוזר והנדל להצביע בעד חוקי נתניהו. דעתם על נתניהו לא שונה במהות מדעתי. הם יודעים את האמת. אפשר היה לשכנע אותם שזה יביא אותו למו"מ אחדות במצב מיטבי.
"אם אתה חושב ככה, חבל שלא דאגת לזה. אנחנו הבטחנו להאוזר והנדל שריון ברשימה שלנו אם לא יערקו סופית לליכוד. ביבי בדק את האפשרות שיצטרפו אליו דרך יריב לוין וגדעון סער, ונדחה. אבל הם לא היו הולכים על החוקים בלי להשתכנע שבני רציני בעניין האחדות. וגם אם כן: הרי אתה יודע שהחוק שמדברים עליו הוא חוק פרסונלי. אתה יודע שיש סיכוי גבוה שבג"ץ היה פוסל אותו. אתה יודע שגם אם לא, ביבי היה רץ למרות החוק ומשנה אותו אחר כך, ברוב הגדול שהיה משיג משום שהבייס שלו היה נטרף מעצם המאמץ לפסול אותו בחוק. כל הדברים האלה הם סיכון אדיר. לא עבורנו. עבור המדינה".

אז למה לא ללכת על מתווה לפיד? לתת לביבי לעמוד בראש הממשלה הנוכחית כממשלת חירום לחצי שנה, ואז לחזור למצב הנוכחי? שיתבשל עם הקורונה לבד.
"יש כאן גם מדינה. אז בעוד חצי שנה נחזור לאותו מבוי סתום, אבל המדינה תהיה משותקת והכלכלה מפורקת. ואז יתחיל שוב מו"מ ולא נגיע לשום מקום ונקבע תאריך לבחירות בתוך הכאוס, ומתי הבחירות יהיו? בעוד שנה פלוס־מינוס, נכון? אז אתה נותן לנתניהו מינימום שנה של שלטון יחיד ומפקיר בידיו את המדינה. ומי יודע מה הוא מסוגל לעולל כאן בחסות הקורונה. אז במקום זה אנחנו מניחים שתי ידיים על ההגה כבר עכשיו. השלטון הופך להיות שלטון משותף כבר עכשיו. אתם רואים את זכות הווטו שיש לנתניהו על ההחלטות של גנץ אבל לא רואים את זה שלגנץ יש זכות וטו על כל החלטותיו של נתניהו. לא ימונה רמטכ"ל או מפכ"ל או שום דבר אחר בלי קונצנזוס. וגנץ יהיה ראש הממשלה בעוד שנה וחצי. זה הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבה".

ביבי בא עם 59 מנדטים. אתם עם 17. ביבי מנוסה ויקרקס את בני. יטחן אותו לאבק.
"נחיה ונראה. ביבי לא הצליח להרכיב ממשלה מול בני כבר שלוש פעמים. פעם שאלתי את ביבי מהו מקור הכוח של ראש הממשלה. ביבי אמר לי דבר פשוט: היכולת שלו למנות שרים, לפטר שרים ולקבוע את סדר היום של הממשלה. עכשיו תראה מה קרה: בממשלת האחדות ביבי יוכל למנות ולפטר רק את השרים שלו, וסדר היום של הממשלה ייקבע רק בהסכמה בינו לבין בני. נטלנו ממנו את מקור הכוח וקיבלנו זכות וטו על הכל. אתם מזלזלים בזה כאילו זה מובן מאליו. זו הפעם הראשונה שזה קורה".

הפקרתם את הוועדה למינוי שופטים. נתתם לנתניהו זכות לבחור את שופטיו.
"לא נכון. הגוף היחיד שיש לו זכות וטו בוועדה למינוי שופטים הוא שופטי העליון. יש להם שלושה נציגים. לממשלה שניים, לכנסת שניים, ללשכת עורכי הדין שניים. כדי לבחור שופט עליון צריך שבעה תומכים. אם שלושת העליונים מתנגדים, אין בחירה. טוב שכך. את נציגי הכנסת בוחרת הכנסת בהצבעה חשאית. לא הסכמנו שזה יקרה לפני ההסכם, כפי שביבי דרש. בסופו של דבר הושג איזון. נכון שלא נוכל למנות את מי שנרצה, אבל גם ביבי לא יוכל. נצטרך לקיים הידברות ולהגיע להסכמות. מה רע בזה?".

מה עם הסיפוח? הסכמתם לסיפוח. אתם רמטכ"לים לשעבר. אתם מכירים מקרוב את סכנות המהלך החד־צדדי הזה.
"הפוך, גוטה. בדיוק הפוך. אתה יודע שביבי יכול להעביר סיפוח בעוד חצי דקה בכנסת, ברוב מוחץ. ליברמן בעד, בוגי בעד, האוזר והנדל בעד ויש עוד. אז במקום לקטר ולתת לזה לקרות, נכנסנו פנימה. בני יהיה שר הביטחון, גבי יהיה שר החוץ. אנחנו נהיה בקבינט ונציג את כל הסכנות והאזהרות ונילחם על זה. גם ראשי זרועות הביטחון יגידו את דברם. הפרוצדורה הרגילה של ביבי, להכריז על אירועים כאלה תוך כדי קמפיין בחירות בשליפה, לא תקרה. יהיה דיון מקיף, נדבר גם עם האמריקאים והאירופים ונשמיע קול ברור. אפשר להגיד על ביבי הכל, אבל הוא איש מנוסה ונבון. הוא מבין את ההשלכות של זה. וזה עדיף על האלטרנטיבה".

הוא יעשה מכם פורפרה. הוא יחתים אתכם על הסיפוח וישתמש בכם כדי לקבל לגיטימציה.
"אל תהיה בטוח. רוצה דוגמה? בבקשה. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשותו של גבי אשכנזי, עשתה השבוע דיון ארוך, עמוק ורציני על סיפור האיכונים הדיגיטליים של השב"כ על אנשים הנמצאים בבידוד. המדינה ביקשה אמצעים נוספים ופיקוח נוסף, ואנחנו צללנו לעומק של זה, והבאנו את כל המומחים וניהלנו דיון מקיף ובסוף מה קרה? המדינה חזרה בה. הדרישה לפיקוח נוסף בוטלה. ככה זה כשיש פיקוח פרלמנטרי וככה זה כשאת ההגה מחזיקות עוד כמה ידיים אחראיות".

בניתם הסכם מטורף, אתם משנים שני חוקי יסוד ומנסים לעשות את זה בשבוע ימים. אתם מפרקים ומרכיבים את שיטת הממשל, רומסים את האופוזיציה. לא ברור לכם שבג"ץ לא ייתן לזה לקרות?
"לא. כל מה שבג"ץ יפסוק, נכבד. אנחנו סומכים על אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ"ש, ובמהלך המו"מ התייעצנו עם פרופסורים למשפט חוקתי כמו סוזי נבות. קיבלנו הערות והשגות ותיקנו מה שנראה לנו בעייתי. אם יהיה צורך, נתקן עוד".

ברחתם מהמונח "פסקת התגברות" כמו מאש. במקום זה, אתם מאפשרים לנתניהו לכהן כ"ראש ממשלה חלופי" גם אם יורשע בשוחד. לא עדיף כבר פסקת התגברות? הרי לא מדובר במילה גסה. גם השופט ברק לא פסל את העיקרון. פסקת התגברות שפויה היא צורך השעה. חוץ מזה שאומרים לי האומרים, שאם בג"ץ יפסול את ליבת ההסכם, אז תסכימו לפסקת התגברות.
"תאפשר לי לא להתייחס לאפשרות הזו. אם בג"ץ יפסול את ליבת ההסכם, נדע מה לעשות כדי למנוע מהמדינה בכל זאת ללכת לבחירות רביעיות. כי ישראל לפני הכל".

אתם לא חושדים שכל זה הוא מזימה של נתניהו לבזבז על החקיקה הזו ואז ברגע האחרון ללכת לבחירות? כך הוא מגיע לבחירות בלי שחוקקתם את חוקי נתניהו ואתם נשארים עם הזפת על הפרצוף.
"לא נראה לנו. ביבי לא רוצה ללכת לבחירות. הוא מבין את המצב הכלכלי יותר טוב מכולם. הוא יודע שהסקרים שמנבאים לו 40 מנדטים לא שווים את הנייר שעליו הם מודפסים. הוא יודע שמאות אלפי מצביעים שאיבדו את פרנסתם הם חיה שאי אפשר לנבא. הוא יודע שהבייס שלו פגיע יותר לפגעי המשבר הכלכלי. הוא מבין את זה. יריב לוין ואבי ניסנקורן עובדים על החקיקה כמו משוגעים. אנחנו לא חושבים שזה תרגיל הונאה. המצב הוא מצב אמיתי. נתניהו חצה את הרוביקון. הוא יודע שהמים התחילו להציף לו את הסלון. הוא התלבט, הוא התחבט, הוא נעמד על הספה, המים המשיכו לעלות, הוא הוריד נעליים, הוריד גרביים ובסוף קפץ".

אצל נתניהו הכל הפיך. קפץ, יכול לקפוץ חזרה.
"לא במקרה הזה. את הצונאמי של הקורונה אף אחד לא יכול לעצור כרגע. יש כאן מדינה, יש כאן יותר ממיליון מובטלים".

בסופו של דבר, אתם מנציחים את שלטון נתניהו. אתם יושבים עם אדם שהוגש נגדו כתב אישום על שוחד. אתם לא מתביישים?
"אנחנו מתביישים, אבל אנחנו מציאותיים. קודם כל, חשוב שתדע שלא נמנה 18 שרים. בחיים לא. גם לא סגני שרים. יש מנגנון פריטטי שיאפשר לנו פריטטיות גם בלי מספר שרים מופקע. גם נלך על קיצוץ שכר לשרים שלנו. זה מעט, אבל זה מה שיש. אנחנו שירתנו את המדינה הזו עשרות שנים. אנחנו לא מחפשים תפקיד או משכורת. בכל פעם שאפשר היה לקחת את הסיכון על עצמנו ולא על המדינה, זה מה שעשינו. גם עכשיו. יכול להיות שבעוד חצי שנה נהיה גרוטאות וגופות פוליטיות. אז ככה זה בחיים. אבל לפחות ניסינו ועשינו את זה בלב שלם ובידיים נקיות. עכשיו תגיד, אתה רק שואל, או מוכן גם לענות לשאלה שלנו?".

מוכן לענות.
"מצוין. אז תגיד, אתה כותב על נתניהו שנות דור. חשפת את מעלליו, ביקרת אותו, שילמת מחיר אישי כבד, עשית את כל זה בתחושת שליחות פטריוטית, נכון?".

אמת.
"אז אם לפני שנה וחצי, עוד בטרם קמה כחול לבן, בטרם בני הקים את חוסן, בטרם גבי הצטרף, בטרם האיחוד עם בוגי לפיד, היינו באים אליך ואומרים לך: שמע, אתה יכול ללחוץ עכשיו על כפתור ולצרף לצד נתניהו את בני גנץ וגבי אשכנזי כשותפים מלאים בשלטון. יש להם זכות וטו על כל החלטותיו. על כל מינוייו. הם גם מקבלים את תיק המשפטים והתקשורת. מעתה והלאה, הטירוף נגמר. ההסתערות המשיחית על הדמוקרטיה מסתיימת. את כל זה היינו מציעים לך עוד כשהיה ברור שאין בכלל אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו. אז היית מסכים?".

האמת? החלטה קשה. מצב מורכב. ברור שהעמדה המוסרית חד־משמעית: נתניהו לא ראוי למאכל אדם, אסור להכשיר אותו, אסור לתת לו לגיטימציה. אבל עם עמדה מוסרית אי אפשר ללכת למכולת. אמרו שהוא ייחלש, והוא מתחזק. אמרו שעם שלושה כתבי אישום הוא יובס, והוא לא הובס. מקמפיין לקמפיין המצב לא השתפר, אלא הוחמר. אז זה לא שחור או לבן, וזה לא משחק סכום אפס. בקיצור, לא יודע. באמת שלא יודע מה הייתי עושה. מזל שההחלטה לא תלויה בי.

עד כאן הראיון שלא היה. מכאן, המציאות שעוד תהיה. אין לדעת לאן מוביל אותנו הטירוף הזה. נוסח הצעת החוק שהושלם רק אתמול מוגדר על ידי מומחים למשפט חוקתי כבעייתי מאוד. בג"ץ עלול להתערב. אם ההתערבות תהיה מהותית, הכל יקרוס. שום דבר טוב לא מאיים עלינו. המשחק הזה ייגמר רק כשהוא ייגמר, וגם זה לא בטוח. בשורה התחתונה, היחידה שתוכל לשפוט את מה שקרה כאן היא ההיסטוריה. בדיעבד. וגם זה לא בטוח, כי אף פעם אין לדעת מה היה קורה אילולא קרה מה שקרה.

3. זירת קורונה: ישראל נהנית, בינתיים, ממספרי קורונה סבירים. בניגוד לפייק שמפיץ ראש הממשלה, ישראל אינה המדינה הבטוחה בעולם מקורונה. היא ממוקמת במקום לא רע באמצע, יחסית לגודל האוכלוסייה. נתניהו דיבר על מיליון חולים ועשרת אלפים מונשמים בערך היום. נו, טוב. האלרמיסט הידוע. יש לנו בסביבות מאה מונשמים. אחוז מנבואת נתניהו. עוד מעט 200 מתים. כל אחד מהם עולם ומלואו, אבל מספר זניח.
הסיבות רבות ומגוונות: ההחלטה לסגור את השמיים ואת הגבולות מוקדם הייתה מצויינת (הקרדיט למשרד הבריאות ונתניהו). העובדה שישראל מדינה צעירה, הגיל החציוני נמוך, והאוכלוסייה פגיעה הרבה פחות מהאוכלוסייה האירופית. האקלים החם: הקורונה משגשגת באקלים קר ולא ממש במדינות חמות. העובדה שישראל מדינה סגורה עם פתח כניסה משמעותי אחד (נתב"ג) ניתנת לניהול ולוויסות, בניגוד לאירופה שהיא תחנת רכבת אחת גדולה וטיילת כאוטית.

אבל יש עוד סיבה: ישראל היא מדינה המורגלת במצבי חירום. היא יכולה לעבור משגרה לחירום בחמש דקות. מערכות החירום שלה משומנות ומאומנות. האוכלוסייה מתורגלת. ועוד משהו: למצוינות של ישראל בכל הקשור לטכנולוגיה, מודיעין ויצירתיות אין אח ורע בעולם הזה, או ביקומים המקבילים. במלחמות, באסונות, במשברים ובסכנות, תמיד יימצא המוח היהודי שימציא לנו פטנטים ותהיה ההיחלצות הישראלית הגורפת למצוד ואיתור פתרונות, סביב העולם כולו, שתחלץ אותנו מצרה.

לפני קצת פחות מחודשיים ישב אל"ם נ', ראש הזירה הטכנולוגית באמ"ן, לפגישה עם המפקד שלו, ראש אמ"ן אלוף תמיר היימן, על עתידו באמ"ן ובצה"ל. מדובר בשיחה גורלית להמשך הקריירה של הקצין במדים, אבל היימן הרגיש שראשו של אל"ם נ' נמצא במקום אחר. הוא היה מוטרד. מה הסיפור, שאל האלוף. זה הקורונה, ענה הקצין. אנחנו בדרך להיות איטליה. איך אתה יודע, שאל היימן. אני עוקב ומדבר עם חברים בעולם. זה מדיר שינה מעיניי. אם לא נעשה משהו, אנחנו עלולים להיות איטליה.

השיחה התקיימה כשבישראל היו רק חולים בודדים. ראש הזירה הטכנית הבהיר למפקדו שהראש שלו כבר עמוק בקורונה. האלוף היימן זרם. היום עומד אל"ם נ' בראש כוח משימה של 400 אנליסטים ומומחים של אמ"ן, שסורקים כל פיסת מידע שמתפרסמת בעולם על המגיפה. הם מנתחים את כל המידע, סורקים ומצליבים אותו ומייצרים מסמכי אסטרטגיה מקיפים. הם יושבים במרכז גרטנר שבבית החולים שיבא אבל שולחים זרועות לכל פינות הגלובוס. בשיבא יושבים בסביבות 20 מהם. כל השאר מפוזרים ב"קפסולות" מבודדות ובעיקר בבתים.

כן, גם אמ"ן עבר לעבודה חלקית מהבית, כדי לא לסכן את היכולות המודיעיניות של ישראל. המשך עבודה מרוכזת בבסיסים היה מסכן את החיל בהידבקות מאסיבית, אז היימן חילק את פקודיו לקבוצות ובכל רגע נתון יש קבוצות שעובדות מהבית וקבוצות שנמצאות בבסיס. אמ"ן ממשיך לתפקד לרוחב כל הזירה ולעמוד בכל משימות המודיעין הסבוכות שלו, כשאגרוף של מצוינות שהוקם בתנועה מסתער במקביל על הקורונה.

זה לא נגמר עם תכלול מידע וניתוחו. בעוד הזירה הטכנולוגית של אמ"ן עוסקת בזה, יחידת 8200 עוסקת במאמץ לא פחות חשוב: הקמת מערכת תקשורת וסנסורים משוכללת, שתעביר בזמן אמת את כל מה שמתרחש בשטח בתחום בדיקות הקורונה. לפני יומיים קיבלה פרופ' סיגל סדצקי "דשבורד" שליטה מיוחד שהוקם על ידי המוחות המבריקים של 8200, שאליו מתנקזים כל פריטי המידע האינסופיים על כל הבדיקות מכל הזירות: קופות החולים, מד"א, המעבדות, המכונים, בתי החולים. סדצקי אמרה לאלוף היימן שאין לה מושג מה הייתה עושה בלי הסיוע הזה. 

מאמץ שלישי מבוצע על ידי סיירת מטכ"ל. הוא ממוקד בצד הפיזי של הבדיקות. התהליך כולו זוכה לסיוע של יחידת העילית של צה"ל, על כל יכולותיה. כשצריך לשנע ציוד שמגיע באמצע הלילה לנתב"ג, כשצריך לחלוץ פקק שתוקע את המערכת, כשצריך להגיב במהירות, לאתר תקלות, לייצר פתרונות. זה הדנ"א של מטכ"ל, והוא מנוצל עכשיו לטובת הקורונה.

ויש עוד: אמ"ן התגייס גם לצד הטכנולוגי. כל מי שמכיר את החיל הזה מכיר את היכולות האגדיות של היחידות הטכנולוגיות שלו, כולל היחידה שנחשפה לאחרונה "לכבוד" הקורונה. אז היכולות הללו משועבדות עכשיו לקורונה במלוא יצירתיותן. 250 מכונות הנשמה ראשונות כבר סופקו למשרד הבריאות, אלף נוספות בדרך. תוצרת ישראל, בעלות של 2,000 דולר למכונה במקום 25 אלף למכונה רפואית רגילה. היכולת: טובה.

המכונות אושרו על ידי משרד הבריאות ועברו את כל הפיילוטים הנדרשים. הן מצוידות בקיט מיוחד שהופכות את המפוח הטיפש למכונה חכמה ומהוות את החיבור המשוכלל לריאות של החולה. הקיט הזה הוא המפתח, בלעדיו אין למכונת ההנשמה יכולת רפואית אמיתית. אז במקרה שלנו, זה פוצח. למכונות שייצרו אנשי אמ"ן יש יכולת אמיתית, והן נקבעו עכשיו כימ"ח של ישראל למקרה שהמערכת תגיע לספיקה מלאה. כשהזכרתי למישהו באמ"ן שהקיט הזה מזכיר לי קצת את קיט הדיוק של הרקטות של חיזבאללה, הוא צחק אבל אישר: יש דמיון.

לאור ההצלחה, הכניסו אנשי אמ"ן לפעולה את הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון כדי למנוע מצב שמישהו "יגנוב" את הפטנט של 8200 וירשום אותו על עצמו. צה"ל לא יודע לרשום פטנטים ואפשר להגיע לאבסורד שבו מישהו ישכפל את זה ואז יאסור על צה"ל לייצר את המכונות שהוא עצמו המציא. אז גם הבעיה הזו נפתרה באמצעים משפטיים.

אפשר להמשיך עד השבוע הבא: אמ"ן המציאו אלגוריתם שגורם למכשיר סלולרי פשוט שמוצב מול מוניטור של מכונת הנשמה "לבהות" בה. הסלולרי מדווח לקונטרול על כל תזוזה או שינוי במצבו של החולה המונשם. כשמציבים מוניטורים כאלה, בעלות מינימלית, בכל מכונות ההנשמה, אפשר להגיע למצב שבו גם מחלקת קורונה עם 90 מיטות (פי חמישה מקיבולת רגילה) יכולה להתנקז לקונטרול אחד ולאפשר פיקוח יעיל עליה באמצעות שניים־שלושה רופאות ואחיות במקום לרתק איש צוות רפואי לכל חולה. אמ"ן ייצר גם ציוד מגן משוכלל, שיטות לקירור חליפות מיגון לרווחת הצוות הרפואי, אמבולנסים מדוגמים במיוחד להסעת חולי קורונה, מכולות בדיקה יעילות, אמבולנסים עם אפשרות לבדיקת קורונה סטרילית (דרך "חלון" מיוחד), ועוד ועוד.

על הדרך, הפך סגן מפקד סיירת מטכ"ל לאחד המומחים הבקיאים בעולם בבדיקות קורונה לסוגיהן ומיניהן השונים ומשונים. אנליסטים ומומחי מודיעין הפכו לעכברי מעבדות הממפים את המדינה, העיר או העולם כולו לפי אחוזי הדבקה, חולים מאומתים ומכונות הנשמה. ההתייחסות למוקדי התפרצות קורונה דומה להתייחסות להתרעות על קיני טרור. להבדיל אלף אלפי הבדלות, כמובן. כפי שפותחה מערכת הלוחמ"מ (לוחמה מוכוונת מודיעין) של אמ"ן, שהוכיחה יעילות מרבית בצוק איתן, כך גם בקורונה. ממפים את העיר, את השכונה, את הרחוב, את הבניין. צובעים בצבעים מתאימים. מייצרים מודיעין שיאפשר לצוותים הרפואיים להבין איפה צריך לפעול, מתי ומה צריך לעשות.

כל זה קורה בצניעות. ככל שהבנתי, אלוף היימן לא מנסה לקבל אחריות על האירוע ולא מנסה לפגוע במשרד הבריאות. הוא בסך הכל מסייע. מנכ"ל שיבא פרופ׳ יצחק קרייס ערך לו לא מזמן סיור במחלקת הקורונה, כולל הצגת מכונות ההנשמה שהגיעו מאמ"ן. הוא יצא משם תחת רושם עז. יחד עם זאת, ברור לו שאת הקשר הישיר לאזרחים יכול לבצע רק פיקוד העורף והמערכות שנבנו בו במשך שנות דור. אין צורך בהמצאות חדשות או במנגנונים חדשים. פיקוד העורף נבנה בדיוק לצרכים האלה, של הגעה מהירה לשטח, חיבור מהיר לכל האוכלוסייה בתנאי לחץ, שינוע מהיר של אמצעים וכו'.

כך או אחרת, אמ"ן נכנס לקורונה במלוא עוצמתו, בעודו מנסה לברר מה הקורונה עושה לאזור שבו אנו חיים, ואיך ייראה המזרח התיכון ביום שאחרי. מתי יגיע היום שאחרי? באמ"ן מעריכים שהמגיפה הזו איתנו עד סוף 2021. מה שנותר הוא לקוות שהערכת אמ"ן הזאת תתבדה. נסלח להם בדיעבד.

[email protected]