לא תאמינו, אבל לא מצאתי בפרק ששודר אמש שום תלונה על הפקת "חתונה ממבט ראשון". שנייה, אני אדייק: מבחינת ההפקה, הוא אכן היה אחד מהפרקים המעניינים העונה (ואפילו דל בפרסומות), אבל מבחינת המשתתפים – ובכן, בואו נתחיל.
נתחיל ממה שכולם חיכו לו: האיחוד של אריק ודובי. זוכרים, אי שם בתחילת השבוע? אריק התאכזב מדובי שלא הגיעה ליום הולדתו, היא כעסה על התגובות שלו, הוא הודה שהוא לא נמשך אליה והיא טרקה את הדלת. אך כיאה לכל דרמה ב"חתונה", גם כאן – הפתרון טמון בספה של דני ויעל. השניים מגיעים לשיחה בבוקר שאחרי הפיצוץ, ומכונסים כל אחד בקצה אחר של הספה, עוד לפני שהייתה בכלל הגבלת הריחוק החברתי.
השיח הזוגי בין השניים היה כצפוי קר ומתוח: לאורך כל הזמן שדובי סיפרה על השתלשלות האירועים, אריק לבש פרצוף "אמרתי לכם שהיא בעייתית" וכיוון מבטי קורבן לכל עבר. בהמשך, פצח בשצף הצדקנות האופייני בסגנון "כשמתנהגים אליי ככה, אני מחזיר באותו אופן", כאילו מתעקש שדובי תתייחס אליו כאל עוד פעוט בגנון שהיא מנהלת.
הסאגה הסתיימה בשתי התבטאויות מפתיעות במיוחד: אריק גילה שהוא מעוניין בהמשך היחסים והציע לדובי חברות, ודובי חשפה שהיא דווקא כן נמשכת לאריק. תהרגו אותי, אין לי מושג איך השניים האלה עוד מסוגלים לחלוק ישיבה משותפת על הספה, אבל מילא. מקסימום הם שוב ישחקו במשחק האלמותי: "אמור לי מה אתה אוהב בלחמע'גון ואגלה לך מי אתה".
בגזרת הזוגות שעושים לנו צרות בדרך כלל, זכינו לראות השבוע עלייה, איטית אמנם ומתונה, אך עקבית ביחסים. מור ומאור מצליחים להחליף ארבע מילים מבלי שמור כועסת או שמאור מעביר את אצבעותיו בשיערו הגולש מתסכול – ומבלים עם המשפחות: בין טיול ג'יפים עם אבא של מור לארוחה משפחתית אצל מאור, השניים מתקרבים ומאור אף מספר בפתיחות על התמודדותו עם מותו של אביו. זו הייתה שיחה חמודה ואינטימית, ששפכה אור חיובי על האופן שבו הקשר הזה יכול להתפתח.
ומהפתעה אחת, לאחרת: השיחה הזוגית של ניר והגר עם יעל הייתה כל כך קיטשית שכמעט ונזקקתי לשקית הקאה. "ככל שאני מסתכל עלייך, אני רוצה להיות קרוב אלייך יותר ויותר" – אומר ניר, המתוק להחריד, להגר – המאדימה ממבוכה. השניים הפגינו תצוגת זוגיות קרובה מתמיד שאני נשבעת שלא זיהיתי אותה מגיעה. רק ניר, כפרה עליך – בפעם הבאה שאתה אומר שאתה והגר עשיתם דברים שהמצלמה לא יכלה לצלם וגורם לי להתקף לב קטן, תקטין את משך ההמתנה עד ה"סתם, סתם". עם כל המצב והכל, יש לי לב רגיש – אני לא בנויה לטלטלה הזו.
מתוך שלל הדרמות שחווינו העונה, לזו שחתמה את הפרק – באמת לא ציפינו: מסתבר, שלפני תחילת התוכנית, דניס סגר חופשה עם חברים ביפן למשך שלושה שבועות. בתחילת הקשר, כשהדר עוד הייתה בשלב ה"אני לא מאמינה, הוא רוסי" – היא לא ייחסה לכך חשיבות, אבל עכשיו – כשהם מאושרים עד השמיים, צצות הבעיות. החופשה מגיעה בטיימינג גרוע במיוחד: סוף התהליך של "חתונה" ותחילת השגרה המשותפת יחד, תקופת החגים ורגע לפני שאמא של דניס מגיעה ארצה ומטיסה את השניים לדירה אחרת (אל תנסו להבין)
אתם וודאי יכולים להניח שהדר לא התחברה לרעיון. בזמן שהיא מפזזת על הגבול הדק שבין "אני לא רוצה להיות לבד בחגים" לבין "אני לא יכולה להבטיח שלא אמצא מישהו אחר בזמן הזה", היא גורמת לדניס להזיל דמעה מתסכול על המהירות שבה הדר זורקת באוויר את האופציה למצוא אלטרנטיבות, ולנו – להישבות בקסמו עד כאב.
נכון, זאת באסה שעד שמצאת מישהו נורמלי (ואפילו מעבר), את נאלצת להעביר עוד חגים לבד עם הדודות המציקות והשאלות הטורדניות – אבל הסתכלי על חצי הכוס המלאה: מצאת מישהו נורמלי ששואל אותך איזו חולצה ללבוש ומרעיף מחמאות על הסלט הבינוני שהכנת. בינינו, זה לא שווה המתנה של שלושה שבועות?