אחד הנושאים המדוברים ביותר בקרב יהודים בכל העולם הוא מערכת היחסים בין היהודים המתגוררים במדינת ישראל לבין יהודי התפוצות. בעוד במחקר שנערך לאחרונה נטען כי הקשר נותר חזק, אחרים אינם משוכנעים בכך. הם ראו איך בעבר ראו יהודי התפוצות וישראל עין בעין במגוון נושאים, ואילו כיום חילוקי הדעות רבים, מורכבים ומובהקים הרבה יותר.
"הקשר בין היהודים החיים בישראל ליהודים המתגוררים בשאר העולם עמד בכמה אתגרים מורכבים בעבר", אומר סנפורד קרדין, מנכ"ל "הייעוד המשותף שלנו", "אולם כיום אנשים רבים מודאגים מאוד מכך שהאתגרים הנוכחיים מובילים לחיכוך גדול מאי פעם".
במאמץ לגשר על הפער בין יהדות ישראל והתפוצות, חברה קרן ג'נסיס למשרד התפוצות, ובחסותו של נשיא המדינה ראובן ריבלין, ייסדה את מיזם "הייעוד המשותף שלנו", פרויקט שמביא רוח שונה וחדשנית לסוגיית האחדות היהודית.
קרן ג'נסיס פועלת במשך שנים כדי לחזק את הקשרים וההבנות בין יהודים מישראל לאלו החיים בתפוצות, והשקת "הייעוד המשותף שלנו" היא למעשה הרחבה של האג'נדה הפילנתרופית שלה.
מיכאל פרידמן, מייסד משותף של קרן ג'נסיס, מאמין בלהט כי עתידה של יהדות גלובלית תלוי ביכולתה לאמץ ערכים משותפים, כאשר ישראל במרכז וכל היהודים עוזרים לעצב את גורלם וייעודם המשותף. פרידמן היה רוצה שהיהודים מכל העולם יתמקדו יותר במה שמחבר ביניהם ולא במה שמפריד ביניהם.
"חילוקי דעות בין יהודים מייצרים יותר מדי תשומת לב ועולים במחיר של האחדות היהודית", אומר איליה סליטה, נשיא ומנכ"ל הקרן, "לעתים קרובות מדי ישנו דגש על ההבדלים בינינו, אותם דברים שמבדילים בין יהודי אחד לשני - בין אם מדובר במיקום גיאוגרפי ובין אם באמונה דתית, בהשקפות שונות ועוד - במקום בדברים שקושרים אותנו זה לזה. "המשימה של 'הייעוד המשותף שלנו' היא לעורר דיון חיובי חדש בקרב יהודי העולם על הדברים המשותפים להם. עלינו לבקש את השתתפות הציבור בניסוח מחדש של הערכים והעקרונות שמאחדים את העם היהודי. התקווה היא כי מעורבות של יהודים מכל העולם במאמץ לעצב מסמך כזה תחזק את הקשרים שמחברים בינינו", המשיך.
יצירת מסמך כזה היא אינה משימה קלה, בהתחשב במגוון האמונות, המחשבות והדעות הקיימות בקהילה היהודית. כדי להתגבר על קושי זה, ריכזה קרן ג'נסיס צוות של יותר מ־30 חוקרים יהודים בולטים, הוגי דעות ופעילים מרחבי העולם, המייצגים נקודות מבט רבות ומגוונות, כדי שיחוו את דעתם על "מגילת הייעוד המשותף", שבה הוצגו הערכים היהודיים העמוקים והמשותפים לכולנו. חברי הקבוצה התכנסו בירושלים בספטמבר 2019, לפורום "הייעוד המשותף שלנו", כדי לדון ולעצב את הטיוטה הראשונית של המגילה, ואחר כך הציגו אותה בפני נשיא המדינה, לעיונו.
עם הוגי הדעות שהשתתפו באירוע בבית הנשיא בהשקת "מגילת הייעוד המשותף" נמנים הרב יעקב מידן, ראש ישיבת הר עציון בגוש עציון; ד"ר מיכה גודמן, מחבר ספרים בתחום המחשבה היהודית והישראלית; הרבה שרון בראוס, רבה בכירה ב־IKAR שבמרכז לוס אנג'לס; הרב אירווינג (יצחק) גרינברג; גל גבאי, עיתונאית ויו"ר משותף ב"יוזמת תנ"ך 929"; הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה; ופרופ' יונתן סרנה.
"כשהנשיא ריבלין אימץ את המגילה, הוא הפציר ב'הייעוד המשותף שלנו' לצרף כמה שיותר יהודים מכל העולם לשיח על אודות העקרונות המשותפים המופיעים בה, זאת, לפני שנביא אותה שוב לחתימתו, בסוף שנת 2020", ציין קרדין.
חלקים מהמסמך שהוצג לנשיא ריבלין הושארו ריקים במכוון, כדי לאפשר ליהודים מכל העולם לקחת חלק במילוים. בחודש האחרון יזמה "הייעוד המשותף שלנו" פנייה לחוכמת ההמונים היהודית, במטרה שיהודים מרקעים שונים ובעלי השקפות עולם שונות יתרמו את חלקם בניסוח המגילה, כדי לשלב בה מגוון רחב ככל האפשר של דעות וליצור הסכמה רחבה.
הקרן פיתחה פלטפורמה שתוצג ברשתות חברתיות, בפורומים מקוונים ובאמצעי תקשורת דיגיטליים אחרים כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להביע את דעתם ולקחת בה חלק. בעוד יוזמות אחרות ניסו לחבר את העם היהודי, "הייעוד המשותף שלנו" הוא המיזם הראשון שמשתמש בחוכמת ההמונים כדי להשיג את המטרה הזאת. "באמצעות חוכמת ההמונים נוכל להגיע למספר הגדול ביותר של אנשים שיענו על שאלות הקשורות לנושאים המופיעים במגילה", אומר סליטה, "השימוש בטכנולוגיה העדכנית והחדשנית ביותר בתחום יאפשר לנו להשלים את היעד במסגרת הזמן שקבע לנו הנשיא ריבלין".
ד"ר ליאור צורף, חוקר חוכמת ההמונים וחבר המועצה המייעצת של הפרויקט: "ההחלטה של 'הייעוד המשותף שלנו' להשתמש בחוכמת ההמונים כמרכיב שמשלב כמה שיותר קולות במיזם היא מאמץ נועז וחשוב, שנועד לאחד את העם שלנו ולהשתמש ביכולת החשיבה הקולקטיבית שלנו כדי ליצור עתיד טוב יותר".
עוד לפני הקורונה
מה שאיש לא יכול היה לחזות כאשר הושקה יוזמת "הייעוד המשותף שלנו" היא כמובן מגיפת הקורונה. למרבה האירוניה, בתקופה שבה מדינות ברחבי העולם מתחייבות להתרחק חברתית כדי "לשטח את עקומת התחלואה" ולהאט את התפשטות הנגיף, היכולת למצות את פוטנציאל חוכמת ההמונים ברשת הדגימה כיצד יוזמה זו יכולה לחבר יהודים ברחבי העולם אפילו מעל המחיצות והמחסומים המאתגרים ביותר.
המיזם יתמקד במתן אפשרות לאנשים לבחון את חמשת עקרונות הליבה ולדרג אותם בהתאם לרלוונטיות לחיים האישיים שלהם. המשתתפים יוזמנו לחשוב מה יהיה היישום המעשי של העקרונות הללו בעתיד. בסוף כל עיקרון אנשים יתבקשו לחלוק את החלום שלהם לגבי האופן שבו ייראה העולם כאשר אותו עיקרון יתממש. קרן ג'נסיס ו"הייעוד המשותף שלנו" בוחנים דרכים נוספות שבהן אנשים יוכלו לעסוק בנושאים המופיעים במגילה, ולא רק באופן טקסטואלי. "אנו מקווים להפוך את העיסוק הציבורי במגילה למעניין, מהנה ואינטראקטיבי ככל האפשר, בלי להפחית ממשמעותה ומחשיבותה", אומר קרדין.
טיוטת מגילת הייעוד המשותף נפתחת במשפט "אנו, בניו ובנותיו של העם היהודי, בני אברהם ושרה והגרים שנלוו אלינו במהלך הדורות, התכנסנו היום לכרות ולחדש את האמנה בינינו - אמנה של ייעוד וחזון משותף". לאחר סיפור תולדות עם ישראל בכמה פסקאות קצרות, מתארת המגילה את העקרונות המשותפים של אחריות ופעולה. "מתוך הבנה שעתיד העם היהודי קשור בקשר אמיץ בקידום הייעוד המשותף שלנו, אנו מקבלים על עצמנו את האחריות לחיזוק העם היהודי ולקידום ייעודו בעולם, בכמה דרכים:
הקיום הפיזי: מחויבות ואחריות משותפת לפעול לחיזוק כל הקהילות היהודיות בעולם, להגנה על כל יהודי באשר הוא, להיאבק באנטישמיות על צורותיה השונות, ובד בבד, מחויבות לחיזוק קיומה של מדינת ישראל ולשגשוגה - תוך שימור שעריה הפתוחים, כבית לכל יהודי העולם.
הערבות ההדדית: מחויבות לפעול לחיזוק הקשרים והלכידות בין כל יהודי העולם ויהדות מדינת ישראל, תוך יחס הדדי של כבוד, קיום שיח פתוח ויצירת מיזמים משותפים בין יהדות התפוצות ומדינת ישראל.
חיזוק הזהות היהודית: מחויבות לפעול להעמקת הזהות היהודית על גווניה השונים, הכרת ההיסטוריה, השואה והמורשת היהודית וחיזוק אורח החיים היהודי בעולם ובישראל.
"אור לעולם": מחויבות לעשיית טוב, תוך ניסיון לחיות כחברת מופת ו"אור לעולם". עלינו להקפיד ולפעול מתוך אנושיות ועל פי ערכי המוסר, ולסייע לכל אדם המצוי בצרה, ככל שניתן. כחלק מכך, יש לנו מחויבות משותפת לפעול לקידום התנהלות ערכית, אתית ומוסרית כבסיס הקיום של מדינת ישראל ושל קהילות העולם.
פיתוח ותיקון העולם: מחויבות לפיתוח העולם מבחינה טכנולוגית, מדעית ואנושית, באופן שישרת את קידום העולם לטוב, ומחויבות להגנה על ערכי האנושיות וקיום העולם.
לאחד ולרגש
קרדין מאמין כי ארגונים יהודיים ומוסדות דת יעודדו את חבריהם להשתתף במאמץ להשלים את ההצהרה. "אנו מקווים לשתף פעולה עם כמה שיותר קבוצות, מכיוון שאנו מאמינים שהשיח שאנו מנסים לעורר רלוונטי לכל יהודי ולכל ארגון יהודי בעולם".
רייצ'ל גרול, חוקרת מצפון־אמריקה שהשתתפה בעיצוב הטיוטה הראשונית, מוסיפה: "אני מריעה ל'הייעוד המשותף שלנו', שהחליט לא להסתפק ב'חשודים המיידיים' ומעודד את השתתפותם של כל היהודים - ללא קשר לגילם, למקום שבו גדלו ולמקום מגוריהם הנוכחי - בעיצוב עתידו של העם היהודי".
אחד מקהלי היעד החשובים ביותר במיזם הם בני הנוער. "העתיד של העם היהודי", לדברי קרדין. הם יקראו את העקרונות המופיעים במגילה ויגיבו עליהם. "אנו רוצים להגיע לכמה שיותר חלקים מהציבור היהודי".
הגרסה הנוכחית של המסמך כתובה בעברית ובאנגלית, אך בסופו של דבר תתורגם גם לרוסית, לצרפתית ולספרדית, כדי להגיע לקהל יהודי רחב עוד יותר.
"לעתים אנשים לא לוקחים חלק במיזמים חברתיים שונים, לא מפני שהם לא מעוניינים, אלא מכיוון שיש להם סדרי עדיפויות אחרות. אנו מקווים להבהיר להם כי המעורבות בתהליך זה לא אמורה לקחת זמן רב", אומר קרדין, "אדם פשוט אמור לבחון כמה עקרונות בסיסיים ולהסביר באיזה אופן הם קשורים אליו. זו פעולה מהירה, אבל משמעותית מאוד".
לפני שהפך למנכ"ל, היה קרדין יו"ר המועצה המייעצת לפורום שהתכנס בישראל בספטמבר 2019. לדבריו, אף שהמסמך חשוב, המטרה הגדולה יותר של "הייעוד המשותף שלנו" היא לעורר דיאלוג עולמי רציני, רחב ומבוסס. "אנו רוצים לאחד חלק גדול מהיהודים ברחבי העולם ולרגש אותם באמצעות שיח על המשמעות של להיות חלק מהעם הזה ועל התפקיד שיש להם בעתידו על העם היהודי".
אך האם "הייעוד המשותף שלנו" יכול להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני העם היהודי? "אין פתרון ישיר ונטול מאמץ לניסיון להשגת אחדות וחיבור בעם", אומר קרדין. "אבל אנחנו עושים כאן צעד ראשון חשוב". כמעט כל ארגון יהודי שעמו נפגשו אנשי "הייעוד המשותף שלנו" הביע התלהבות מהמיזם והציע את תמיכתו. קרדין מקווה שהסולידריות הזאת תעניק תחושה גדולה יותר של אחדות וקשר בכל הקהילה היהודית העולמית. אישור כזה כבר הגיע מהרב הראשי בבריטניה לשעבר, הלורד ג'ונתן סאקס: "לאורך ההיסטוריה היו היהודים בעלי אמונה, ולא נשענו רק על הגורל. יהודים הם יוזמים, לא קורבנות; שותפים לייעודם, ולא נסחפים ברוחות הנסיבות", הוא אומר, "בעידן שהופך למורכב יותר ויותר, עלינו לאשר מחדש את מחויבותנו לחזון היהודי, לחזק את הקשרים בין ישראל לתפוצות ולהמשיך להיות אור חיובי בעולם. זו המשימה של 'הייעוד המשותף שלנו' והסיבה לכך שהוא כל כך חשוב".
"הייעוד המשותף שלנו" מתכנן להשלים את המגילה בסיוע ובהשתתפות יהודים מרחבי העולם ולהגיש אותה לנשיא ריבלין עד סוף 2020. "'הייעוד המשותף שלנו' פתח דלת כדי לאפשר לכולנו לעבור בשביל", אומר הרב סילבינה צ'מן, חוקר מארגנטינה, "השביל בנוי מהצעדים שלנו. יש לנו היסטוריה, יש לנו זיכרון ועכשיו אני מרגיש שיש לנו עתיד".