יישוב הארץ, הגנה על הארץ ונטיעות וחקלאות כחלק מהרעיון הציוני. הקשר שבין עובד אשמה לאדמתו הוא קשר בל ינותק. שורשי ועוצמתי. היו תמיד מאבני היסוד של הציונות.

 גם לא בימי קורונה, מצב החקלאות בארץ בכי רע, אחד הענפים בהם החקלאות הישראלית היא בעלת מסורת ענפה עוד מימי קדם הוא גידול הגפן ליין. שיחה עם כמה כורמים המגדלים את הענבים ליינות המוכרים והאהובים בארץ. האם יש קשר מיוחד בין הכורם לאדמה ובינו לבין היין. הפעם הכירו שלושה מהכורמים המגדלים עבור יקב רמת הגולן.

 משה פישרמן – כרם אודם , כרם בראון (אלב"ש צפון) וכרם חרמונית

מזה 19 שנים. כורם ומנהל כרם. מתגורר בקיבוץ מבוא חמה דרום רמת הגולן. בקיבוץ משנות ה 80.

פשרמן משה (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
פשרמן משה (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

מה מיוחד בכרם שלך?  

מכרם בראון והחרמונית יוצאים סינגלים, כל הבצירים ידניים ברמות הכי גבוהות שאפשר. השתילים נקיים מווירוסים ב100%. זה אומר שנדרש טיפול נכון והרבה אכפתיות ותשומת לב. 

איזה זן הכי קשה/קל לגדל? 

הכי קשה לגדל את הזנים – פטי ורדו וסירה. הם דורשים הרבה שילובים, השריגים נשברים מהר מהשילובים בעיקר באזור העיניים (פקעים) של השריג, המקום ממנו אמור להמשיך להתפתח הסעיף.

ידוע שכורמים הם משכימי קום. מתי הכי מוקדם שאי פעם הגעת לכרם?  

אני כל יום מתעורר ויוצא מהמיטה ב03:15 . בבצירים כשיש בציר יום ולילה אחד אחרי השני, אני נשאר בכרם ולפעמים ישן באוטו בספסל האחורי, לא פעם כשמגיעים הדוגמים לשטח, הם מעירים אותי כשאני בדיוק בין בצירים.

מה אתה הכי אוהב בשעות המוקדמות שאין בשאר שעות היום? 

אני אוהב את השקט , השלווה, את מזג האוויר, אלו השעות שאני עם עצמי. זה זמן מיוחד.

איזה בציר זכור לך במיוחד?  

כל השנים הם טובות מאוד בבראון, מכל הבצירים שלנו יצאו סינגלים, ביקב מבסוטים. בינתיים לא היו שנים של ירידות או עליות מיוחדות בתשע השנים האחרונות, אנו עומדים ושומרים על אותה רמה לפי ויקטור.

ממתי אתה חקלאי?

מהשחרור הצבאי. הייתי חיפאי, אחרי הצבא הלכנו חבורה אל הקיבוץ. התחלתי בחקלאות של מנגו ופומלות והתאהבתי בחקלאות. בשקט, בקרבה לטבע.

הגעתי למבוא חמה בשנות 80 ניהלתי גידולים חקלאיים ואז אחרי 20 שנה אמרו לי אתה עולה להקים כרם במבוא חמה, הקמתי שם כרם ומשם המשכתי לעבוד ביקב ואני מנהל כבר 11 שנה את כרם אודם וכרם בר און.

משה פשרמן בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
משה פשרמן בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

האם עדיין יש קשר ביו חקלאות לציונות?

אנחנו תופסים את האדמות ומעבדים אדמה, זה ציונות. מעבר לזה, העובדה שמגיעים לאיכויות גידול ברמות הכי גבוהות יש בזה משהו מהציונות. בקשר תמידי עם הייננים ועם המנהלת מרכז מבקרים אנחנו עושים הרבה טעימות וזו גאווה שהבן שלי בניוזילנד בשולחן פסח היה לו שרדונה אודם על השולחן. להיות אחראים על תוצרת ישראלית איכותית. אנחנו ואנחנו לומדים לייצא וזה מפרגן לחקלאות הישראלית. מבקרים אותנו הרבה מחו"ל. עבודת אדמה מחזקת את הקשר לאדמה למדינה לשמירה עליה, זה אחרת לגדל ולחיות את האדמה.

הקשר בין כרם לישראליות? 

במיוחד ביין יש ביטוי לישראליות כי זה מבטא אזור גידול, אזור גידול מצויין לגידול יין וגם הרמות שהיקב רוצה. 

מה מייחד את הכרם שלך?

האיכויות והרמה של ההחזקה של הכרם, אנחנו עומדים בדרישות מהגבוהות בעולם ולכן האיכויות של היין הן בינלאומיות. עובדים לפי תקן שאין הרבה כרמים בעולם שעובדים אתו מאוד מחמיר תקן lodiroulf   ואהבה לטבע, אין ריסוסים מתוך הקפדה לשמור על הטבע.

מה קורה עכשיו בכרם?

עכשיו מתחילים גידול שריגים, יודעים בדיוק כמה שריגים שאנחנו רוצים. בגלל הרמות שאנחנו רוצים מהכרם אנחנו מורידים שריגים לפיזור על הזרוע כדי לא לגרום לעודף משקל כדי שנגיע לאיכויות הגבוהות שאנחנו רוצים, זו העבודה החשובה אחרי החורף, אחרי הזמירה.

היסטוריה של הכרם?

עובד איתי סאלח הוא מ 89 בכרם, מכיר כל גפן וכל פיפס פה, והוא מבוקעאתא וביקתת הכורמים שלנו, היתה בעבר בית הספר שלו. הוא מספר לנו שהוא למד שם, זו הייתה כיתת לימוד ואיך הם היו מגיעים לשם על חמורים, יושבים על הרצפה ולומדים. היום זו בקתת הכורמים ומקום אליו מגיעים מבקרים בטיולי כרמים של היקב והרבה ייננים לטעימות.

דרור טבנקין – עין זיון.

דרור טבנקין בן קיבוץ עין זיוון, שנה שנייה בכרם. הגיע לתחום רק לפני שנתיים אחרי שעבד בהייטק.

דרור טבנקין (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
דרור טבנקין (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

מה גרם לך להיות כורם?

 באתי מההייטק, חיפשתי לעשות שינוי, לצאת החוצה, להתחבר לטבע ולאדמה ולא לשבת מול מחשב.

אז אתה מעדיף את החקלאות על פני ההייטק?

מאוד כיף מכניס ערנות ואקטיביות לחיים, הרבה אינטראקציה. לגדל צמח זה משהו חי. עולם אחר לגמרי.

מה מיוחד בכרם? 

התחדשות, כל שנה יש מרוץ להספיק עד הבציר, ובסוף מופק יין. והכל סופר מדויק. לכל פעולה רואים את התוצאה . 

איזה זן הכי קשה/קל לגדל?

פינו גרי, קברנה, שרדונה סוביניון בלאן  

הפטי ורדו-  השריגים שבירים מה שהופך את המלאכה של היישור שריגים למורכבת ועדינה.

מה אתה אוהב לשתות?

יינות לבנים,  אני אוהב סובניון בלאן. 

איזה בציר זכור לך במיוחד? 

הבציר הראשון  והאחרון שלי 2019, סופר מרגש. הבציר הידני והקסם של הבציר בלילה בשקט רק אנחנו. ולראות את כל הפרי. סכום עונה מבין האם אתה ביעדים שהוצבו. 

דרור בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
דרור בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

ידוע שכורמים הם משכימי קום. מתי הכי מוקדם שאי פעם הגעת לכרם? 

כל השעות האפשריות. 4.30 לדוגמא אבל היו גם לילות 

מה אתה הכי אוהב בשעות המוקדמות שאין בשאר שעות היום? 

הזריחות המשוגעות שמעל המטעים. קרירות השורות. ערפילי הבוקר . 

מה השיא בעבודה שלך?

הבציר זה השיא של השנה מבחינת הכורמים. זה מגניב, יש מפגש של האנשים עם הטב, האדמה, הייצור. הכל מתחבר פה. 

האם עיסוק בחקלאות באמת יוצר יותר חיבור לארץ, לאדמה?

אני מעין זיוון זה הבית שלי, תמיד היה, יליד הקיבוץ, אין ספק שלומדים יותר טוב את המזג אוויר, את הקרקע את השטח, אתה הופך להיות הרבה יותר חלק מהמקום, יש הרבה יותר קשר עם הצבא יש שטחי מוקשים שמפריעים לי לנקז מים, המגע הוא כל הזמן עם ההיסטוריה של המקום.

יש קשר היסטורי או חיבור למקום דרך הכרם?

אני עובד הרבה עם הדרוזים של רמת הגולן והגליל וזה פותח אותי לאזרחים אחרים שגרים פה, שהם מלאי שמחת חיים, טובי לב, שהם חלק מהנוף פה.

דרור טבנקין בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
דרור טבנקין בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

חקלאות זו ציונות?

החיים שלי ציוניים, עושה מילואים כל הזמן, מאוד מעורב בקהילה שלי, זה לחיות את זה.

מה אתם מגדלים?

קברנה, שרדונה, פינו גריי, סאן ג'ובזה, סובניון בלאן פינו נואר, גיבורץ, ועוד. ריזיליג שהוא חדש אצלנו. זה אזור גידול חדש באזור הזה בכרם שלנו. זה ללמוד את הזן מחדש. עוד שנתיים צפי בציר ראשון.

מה קורה עכשיו בכרם?

היום התחלנו דילול שריגים, מרתון של 3 חודשים עבודה רצופה, של פעולות שחוזרות אחת אחרי השנייה.

יש קשר אישי ליין וליקב?

הכרם שלי זה לא לסינגל ואז אני לא יודע כמה מהבקבוק הוא שלי. יש קשר הדוק מול היינן, יש פרוטוקול גידול מאוד מובהק מול היקב, עד כמות השריגים לכל אשכול יש ליווי מצדוק ותמר כל הזמן ויועצים חיצוניים שלנו שמלווים אותנו.

מה היתרון בחקלאות ליין?

היתרון בכרם, לטרואר לאדמה למיקום ולכן שלא כמו גידולים אחרים יש יתרון יחסי בגידול כרם.

ולסיכום?

אני מאחל לכולם לשתות הרבה יין, זה יום העצמאות הייתי שמח אם הדרג הפוליטי היה תומך יותר בחקלאות מקומית , קשה להתפרס מחקלאות בארץ, וזה חבל. הארץ שלנו מדהימה לחקלאות, הכל קל לגדל פה, רק שכח העבודה פה עולה פי שלוש מתורכיה או קפריסין אז יוצא יותר יקר.

סלח זהוה – כרם אלוני הבשן

סלח זהוה, מבוקעאתא הכורם של כרם אלוני הבשן שנמצא תחת אחריות יקב רמת הגולן מ 2007 ומאז הוא באחריות סלח. 14 שנים ביקב רמת הגולן. יש לו חיבור מאוד מאוד חזק לכרם, מאוד מיוחד בעינו ליווי כרם ישן, תהליך החייאה עד הגעה לאיכויות של סינגלים וכרם לדוגמא.

סלח זהוה (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
סלח זהוה (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

מה אתם מגדלים בכרם?

מרלו, קברנה, פטיט ורדו, סירה

ממתי אתה חקלאי?

מתמיד, אבא שלי היה חקלאי, עבדתי בכרמים שנים עוד לפני שהגעתי ליקב. המשפחה עבדה במטעי התפוחים ודובדבנים. בשנת 99 עבד בכרם אודם, כעובד של צדוק 3 שנים.

האם אתה מוצא שחקלאות מחברת אותך לארץ?

שאתה חקלאי יש קשר עמוק מקום שבו אתה חי וגדל. אתה מתייחס לטבע אחרת לא רק לכרם, לבעלי החיים לאנשים, כל תפיסת העולם משתנה שאתה עובד אדמה. כל החיים שלי פה. אני עקרתי את הכרם הישן, נטעתי את הכרם החדש, אני פה מהשתיל הראשון עד עכשיו זה משהו צומח חי, והוא חלק ממי שאני.

זה משהו שאני אוהב ביקב רמת הגולן, ההסתכלות של היקב על הסביבה. לא הכל זה חקלאות יש מעבר לחקלאות. אתה חי את הסביבה שלך. 

כבן של חקלאי גם הילדים שלך לדעתך ילכו בדרכך?

יש לי בן שלומד רפואה בצרפת. הוא לא המשיך בחקלאות. אבל אני מאמין שיחזור לפה. 

כמה קשר יש בין הכורם ליינן ולתוצר הסופי?

יש דיאלוג הדוק מול הייננים, הם ישלימו את העבודה. אנחנו נותנים חומר גלם שהם יוכלו להגיע אתו הכי רחוק בעולם.

אנקדוטה – בבציר קודם היה מחסור בכ"א, אז עובדי היקב התגייסו ובאו לעזור בבציר. 

ידוע שכורמים הם משכימי קום. מתי הכי מוקדם שאי פעם הגעת לכרם? 

כל בוקר ב 5:30 מגיע לפני אור ראשון. שותה קפה בכרם בשקט לפני הגעת הפועלים,הפועלים מגיעים באור ראשון ומתחילים עבודה בכרם.

מה משך אותך לכרם?

משך אותו לעבוד בכרמים, כי בכרם אתה מלווה תהליך ארוך ומורכב עד היין, הרבה מעבר רק "לכרם" עצמו – יש ליווי של התוצרת לטווח ארוך מאוד, ויש גם גאווה בתוצר. (בעוד שבתפוחים ודובדבנים ברגע שאתה מוכר אתה שוכח מהמוצר).

סלח בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
סלח בכרם (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

אתה גאה ביינות שלך?

זו עבודה של צוות. לכולם יש חלק ביצירת יין. אני שותה את היינות מהכרם שלי, השנה יש לי מהכרם שלי, סינגל וזו בהחלט גאווה של כולנו. אני לבד לא יכול לעשות כלום ויחד כמשפחה גדולה אנחנו מוציאים משהו מיוחד מהמקום הזה. זו תחושה של טובה וזו גם אחריות לשמור על הרמה להרים את המקום יותר ויותר. 

מתי יש הכי הרבה עבודה?

בבציר המסה בעיקר באוקטובר , בציר ידני בלבד כדי היכנס למיון אופטי. 

ההיסטוריה של הכרם?

ב-2003 עברתי להיות דוגם ביקב ועוד כמה פרויקטים נוספים, ומ 2006 עובד של המחלקה החקלאית של היקב.  בסוף 2006 אלוני הבשן החליטו לנטוש את הכרם ולהפסיק (הכרם לא היה ריווחי), היקב החליט לקחת ולשקם.  ניסו לשקם במשך שלוש שנים ללא הצלחה , הכרם היה מאולח בוירוס. החליטו לשנטע.2010 עקירות ונטיעה שנתית של חיטה לריפוי הקרקע , ניקוי, חיידקים חדשים וכו'. בסוף 2011 נעשו נטיעות חדשות של שתילים שהם כולם מחלקת הריבוי של היקב .

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

בלבד. בנייה של כרם מחדש לגמרי מהשתיל הראשון מאוד מרגשת מאתגרת ומיוחדת. הפחד הגדול הוא שהכרם ידבק שוב בוירוס, הצלחה חשובה שהצליח לשמור על הכרם נקי.

העובדה שהכרם שלנו הוא בר קיימא זה משהו שמחזק את הגאווה והתחושה שאנחנו עושים טוב. השאיפה היא כל הזמן להשתפר ולהגיע להישגים יותר גבוהים.

סלח מטפל בגפן (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)
סלח מטפל בגפן (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

כדרוזי, איך החיבור ליין?

בעשר שנים האחרונות היין נכנס לתרבות של הדרוזים. גם כמתנות ולאירועים. התחילו יותר ויותר להתעניין בנושא יינות, באיכות, בזנים כו' .מורים מבתי הספר הדרוזים מבקשים להביא ילדים לכרמים ללמוד (חקלאות במגזר הדרוזי זה מקצוע חזק ). ו- אחד המאכלים הדרוזים הכי מפורסמים זה עלי גפן ממולאים . 

ולסיכום?

מאחל לכולנו שנעבור את התקופה הזו ונחזור לשגרה ולעשות יינות טובים לארץ ולעולם ולהביא גאווה עם היינות שלנו בעולם.

עוד אומר סלח: "אם היינו מסתכלים על הילדים שלנו כמו שאנחנו מסתכלים ודואגים לכרם אז היינו מקבלים תואר של הורים למופת"