אם היו עושים גרסה מחודשת ל"בחירתה של סופי", אין ספק שהוא היה נכתב על ליל אמש – כאשר נאלצנו לבחור בין הזוגות הכושלים מ"חתונה" בפרק ג'וסי כפול לבין גיא זוארץ מזניק מפורסמים שפג תוקפם לשלוליות בוץ. אכן דילמה קשה, אך אני נאמנה למקורותיי (ול-15 טוריי הקודמים) כך שבנוהל מוצ"ש הרגיל – בואו נתחיל:
וואו, כמות הריבים והדרמות אתמול בפרק הייתה כגרגרי החול שבחופי ברצלונה. ואם כבר ברצלונה, חידה: האם קיים בנין בעיר הספרדית שבו לאריק אין דירה? כנראה שלא. חידה שנייה: האם אריק הגזים להחריד בתגובתו לדובי שהניחה את רגליה על הכיסא במסעדה? חד משמעית כן. אולי כדאי שאפסיק לחוד חידות, וכולנו נודה שהטיסה של אריק ודובי לברצלונה היא תחילתו של הסוף. דובי טסה והשאירה את אופייה האמיתי בישראל, כאשר היא מתחפשת למעודנת ואצילית המתרגשת מארכיטקטורה כדי לא להביך או להעליב את סניור אריק. די, אין סימן מוחשי מזה לכך שהזוגיות הזו פשוט לא עובדת.
אגב, דובי –אין צורך להתאמץ כדי לתאר את יופיה של ברצלונה, על כל חופיה, מגדליה ומסעדותיה. במצבי, גם בית שאן נשמעת לי אטרקטיבית.
אם חשבתם שהדרמה סביב הטיסה של דניס ליפן שככה, חשבו שנית. הדרמה עוברת מהדירה במגדלי הקיסרות של דניס לפגישה זוגית עם המומחים, בה התרחשו רגעים נדירים בהם המומחים אמרו דברים מרעננים שלא שמענו קודם: "להיות ג'נטלמן זה לא רק לפתוח את הדלת", אמרדני, וצדק. נזכיר שהדר הייתה הראשונה להבין שדניס עדיין חושב כיחיד ולא כזוג, ולראייה פליטת הפה שלו: "בשנה הבאה ניקח אותך בחשבון" כאילו הדר היא מחויבות אישית שיש להתחשב בה בכל תחילת שנה קלנדרית.
נכון שה'איום' של הדר, על כך שאינה יכולה להתחייב שתחכה לו עד שיחזור מחו"ל, היה מיותר ולא אמין בעליל, אך המסר מאחורי הצליח לחדור את השריון הרוסי ובסופו של דבר, דניס הגיע להחלטה הנכונה: הטיסה קוצרה, הדר נרגעה ואני סופית מכריזה שהם הזוג האהוב עליי עד כה.
אני יודעת שרובכם שמח שלראשונה ראינו אמש תגובה מניר שלא כוללת את צמד המילים "הכל בסדר", אך תרשו לי להמשיך לכעוס. בשונה מכל הפעמים בהן הגר נדלקה מהר, התפרצה והרחיקה את ניר – דווקא אמש, בבילוי הקליל של בירה ביפו, ניר היה זה שאיבד את העשתונות מוקדם מדי. במקום לשבור את השתיקה ולדבר על משהו, לא משנה מה- מזג האוויר, בחירות, האם העולם שטוח – ניר מביט בהגר ובמבט עגל תוהה: "מה?" , "את לא איתי", כעבור דקה בודדת של שתיקה, כאילו לא הבין עד עכשיו שבסיטואציות כאלה – שיחות עמוקות רק מחמירות את המצב. במקום להקליל את האווירה ולהפסיק את השתיקה המביכה השגרתית, כפי שהוא תמיד נוהג לעשות, בחר ניר להסתגר ולעזוב את השולחן, כשהוא מעכיר את הערב ומשאיר את הגר ההמומה לבדה. בכך, גרם להגר לראשונה לפתור את המצב ולפייס אותו, תוך בדיקה של "אתה מרגיש יותר טוב?" כל 5 דקות, משל היה ילד בן 4 שמגיע אליה לטיפול בבית החולים עם דלקת בתוספתן.
אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני על סף ייאוש. האם קרה שמור ומאור דיברו על הזוגיות שלהם – כשאין 6 אנשים לפחות ברקע שמרשים לעצמם להתערב ולחוות דעה? משום מה, השניים כל כך רוצים לדבר ביניהם כמו שני אנשים נורמליים, רק שבמקום פשוט לעשות זאת - הם מדברים על כמה הם לא מדברים. מבולבלים? גם אנחנו. וקבלו את זה: מאור צריך את האינטימיות בשביל שיוכל לפתח שיחות עומק (כלומר, רוצה לשכב אתה כדי שירגיש פתוח לחשוף את עצמו) ומור – צריכה בדיוק את ההפך. מישהו כאן קיבל 800 בפסיכומטרי ויכול לפתור את הבעיה המילולית הזו?
אני נאלצת להודות שבמערכת היחסים הזו, מור פשוט חייבת לשחרר. תסכולה מהמצב גורם לה להיות תקיפה מדי ובמקום לקרב – היא מרחיקה. ההפרדה בשינה היא לגיטימית, אבל הכעס על כך שמאור עונה לטלפון או על כך שענה לשאלות של החברים שלה (!) מראה כי היא לא מצליחה להתעלות מהמצב ולא חושבת לרגע כי אולי גם היא מקשה על המצב. ברגע נוגה היא מספרת ליעל כי היא רוצה שמאור יחזר אחריה, אך זה לא כל כך אפשר כשמרבית התקשורת ביניהם מתבססת על נזיפות מצדה של מור וחוסר הכלה משווע לכך שמאור הוא לא מי שדמיינה לעצמה.
ירמי קפלן כתב פעם בשיר: "היא מחפשת, שתחפש אצלה". אם מור תפסיק לחפש את מאור על כל מילה, מבט או תנועה – ותתחיל לחפש אצלה, היא תגלה שהבעיה הרבה יותר קלה לפתרון משחשבה.
מי היה מאמין שיום יגיע ונקבל פרק 'חתונה' עסיסי שכזה? מרגישה כאילו זה יום המזל שלי. עד שנחזור לשגרת הפרקים בני ה-20 דקות, הייתי ממליצה למשטרת ישראל לפצוח בחיפושים אחרי רוני ונועם – או שהם הגזימו במשחקי האוכל שלהם והם צריכים חילוץ מאמבטיית טחינה, או שהם נקברו עמוק בתיקיית "משעמם לא לשדר" במחשבי ההפקה. כך או כך, לא תזיק לנו קצת קלילות ומבטא יגוסלבי ברקע.