בג״ץ המשיך היום (שני) את הדיונים בעניין העתירות נגד הקמת ממשלת האחדות בין מפלגות הליכוד וכחול לבן, לאחר שהדיונים שהתקיימו אמש, בהרכב נרחב של 11 שופטים, נמשכו כשבע שעות, והתמקדו בשאלה האם ניתן להטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בעבירות פליליות, עקב כתבי האישום שהוגשו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדיון היום הסתיים לאחר תשע שעות, והשופטים ביקשו מהליכוד ומכחול לבן למסור מחר עד השעה 14:00 הודעה על ההבהרות שלהן בנוגע לכמה סעיפים בהסכם.
נתניהו התייחס לדיון במסגרת ההצהרה לתקשורת בנושא הקורונה: "היסוד המובנה של הדמוקרטיה הוא הזכות לבחור ולהיבחר. כיצד נבחרים? ברוב קולות. מי שמקבל את הרוב הוא נבחר, העם קובע. אני נבחרתי ברוב קולות, הליכוד בראשותי קיבל יותר קולות מכל מפלגה בתולדות המדינה. יש רוב עצום בעם ובכנסת שרוצה את הממשלה שאנחנו הולכים להקים. לא מן הראוי שגורם אחר יתערב בדבר הבסיסי הזה של הדמוקטיה".
"חשוב להוציא את הממשלה אל הפועל מיד, אנחנו בעיצומו של משבר הקורונה. אם תמיד לא צריך להתערב, אז בטח שעכשיו לא. ההסכם בינינו לבין כחול לבן נבנה בקפידה ובאחריות, ולערער אותו באמצעות משיכת חלקים זה מגדיל את הסיכוי לבחירות רביעיות שיהיו אסון למדינת ישראל", הוסיף.
נשיאת בית המשפט אסתר חיות, אמרה כי הכוונה היא לתת פסק דין עד יום חמישי הקרוב שהוא המועד שבו חל המועד האחרון להגשת הבקשה של חברי הכנסת לנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. הכוונה היא לתת פסק דין קצר ובהמשך לתת פסק דין מורחב.
עו"ד מיכאל ראבילו, נציג ראש הממשלה נתניהו, הזהיר בפתח הדיון כי "פסילה של סעיפים מההסכם הקואליציוני עלולה להביא לפסילה של כולו". הוא הוסיף כי "החקיקה מתחייבת משום שאין אמון בין כחול לבן לליכוד". נציג ראש הממשלה גם לא היה מוכן להתחייב על מתן שתי ועדות כנסת לידי האופוזיציה. "יש מניעה מבחינתנו לומר זאת".
כשנשאל על ידי הנשיאה חיות מדוע אין הגדרה של תקופת ממשלת חירום במהותה, השיב עו"ד ראבילו: "אנחנו מקווים שהמשק יצא מהמשבר ושלא תחזור התחלואה. כרגע נברך על קריאת בית המשפט, ויוצגו קווי יסוד טרם ההשבעה שייתנו חצי שנה לממשלה לטפל במצב החירום". בהתייחס לכך אמרה חיות: "לא כל תקופה היא תקופת חירום. נדרשת הגדרה יותר ממוקדת בהסכם הקואליציוני".
השופט פוגלמן שאל בשלב זה את נציג ראש הממשלה האם צריך להכריע לדעתו בעת הנוכחית בנושא או לאחר שיתקבלו החלטות בכנסת. בתגובה לך ענה עו"ד ראבילו כי "ההכרעה צריכה להיות היום, כי אם בית המשפט יתערב בעתיד - הדבר יפגע בהסכם". השופט מזוז התערב בשיחה, והשיב: "בית משפט זה לא חברת ביטוח. אתם מבקשים חוות דעת מראש כדי לשריין את עצמכם, אני לא מכיר תפקיד כזה של בית משפט".
בהמשך דנו הצדדים בנושא האיסור על מינויים לתפקידי בכירים בזמן תקופת החירום. בשלב זה ביקשה הנשיאה חיות לבקש הבהרות בנוגע לנושא, ואמרה כי "אין קשר בין תקופת החירום למינוי בכירים לתפקידים שלא מאויישים. מנצלים פה את תקופת החירום לשינוי סדרי בראשית".
בתוך כך, השופטת חיות ביקשה הבהרות בנוגע לחוק הנוורגי המדלג בתוך 24 שעות. חיות שאלה את נציג הליכוד, עוה"ד אבי הלוי, מתי ההבהרות לגבי ההסכם יוגשו לכנסת, ונענתה: "כמה שיותר מהר". בתגובה לכך, ביקשה לעשות זאת בתוך יממה.
נציג היועמ"ש, עו"ד ענר הלמן, אמר בתגובה לכך כי הוא "שמח שנאמרה פה עמדה (על הסכמות הצדדים לשינוי בהסכם הקואליציוני י.א) ואני מקווה שנראה אותה גם בכתב".
בנושא זה אמר השופט מלצר כי "מה שאתם מנסים לעשות אחרי הבחירות זה לשנות את הבחירה שהייתה, אבל ההיגיון הפוליטי הוא שונה מההיגיון המשפטי. אתם למעשה משנים את הכרעת הבוחר".
היועצת המשפטית מטעם הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הסבירה כי "מדובר בחקיקה חריגה, המותאמת מאוד לכנסת נוכחית. אין ספק שמדובר בחקיקה חריגה שמבקשת לבצע שינויים משטריים בלוחות זמנים מאוד מהירים. ההסדר של המבנה של ממשלת רוטציה בו הכנסת תבחר בראש הממשלה ובמחליפו בהתחלה, נשארת גם לעתיד".
עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, מטעם העותרים, ביקשה לאחר חזרת השופטים מהפסקה שיתערבו בהליכי החקיקה. לכנר טענה כי "יש פה רמיסה של הרשות המחוקקת, יש פגמים במינוי הוועדה לבחירת שופטים ואם המגיפה היא המהות של ההמצאה הזו, מדוע קבעו בסעיף 8 שאם תהיה מניעה לכהונתם הולכים לבחירות? זה האינטרס כשיש קורונה?".
השופט מני מזוז השיב: "הטיעון שלכם הוא טיעון ברמה הפוליטית, ציבורית, חברתית. טיעון מאוד חשוב בוודאי יש הרבה שמסכימים איתו אבל מה בינו לבין ביקורת שיפוטית? גברתי נותנת לנו נאומים שאין בהם ובין ביקורת שיפוטית. את בכלל לא עונה על ההערות שהערנו במישור שהערנו שכל מה שאתם טוענים זה טענה מוקדמת".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון: יש כאן ניסיון להימלט מאימת הדין וההסכם הזה הוא חלק מאירוע מתמשך. זה התחיל בחקיקה אנטי דמוקרטית והמשיך בפיגוע הקשה במערכת אכיפת החוק. אי אפשר להתעלם מזה.
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר בנוגע לפסילת ההסכם הקואליציוני: "מדברים כאן על הסכמי ניגודי עניינים, אבל איזה הסכם ניגוד עניינים יכול למנוע חתימתו של הסכם קואליציוני שכל כולו ניגוד עניינים? זה כאילו אנחנו חיים בוואקום, כאילו שכחנו מה קורה פה, כאילו שכחנו את החקיקה האנטי-דמוקרטית שניסו לקדם פה - חוק ההמלצות, חוק הסניוריטי, חוק היועמ"שים, חוק החסינות. לכל אורך הדרך אנחנו רואים שיש כאן ניסיון להימלט מאימת הדין וההסכם הזה הוא חלק מאותו אירוע. זה אירוע מתמשך. התחיל בחקיקה האנטי-דמוקרטית והמשיך בפיגוע הקשה במערכת אכיפת החוק. אי אפשר להתעלם מזה".
עוד הוסיף עו"ד שרגא: "היום משתמשים במילה משילות. בשביל משילות אפשר לקחת את הכנסת ולמחוק אותה, אפשר לפגוע בבית המשפט העליון. האירוע הזה צריך להדליק אורות אדומים לכולנו. האירוע הזה שבו לוקחים סמכות ונוגסים בה, לוקחים עוד סמכות ונוגסים בה, כל פעם קצת. בסוף נצליח לקחת את הכנסת ולשתק אותה לגמרי".
עו"ד אלירם בקל שמייצג את מפלגת יש עתיד-תל"ם התייחס לעתירה שהוגשה: "הגשת עתירה על ידי מפלגה פוליטית היא לא דבר מובן מאליו. מבחינתנו הגשת העתירה הייתה באמת מוצא אחרון לכן לא בחרנו לעתור על ענייני ההסכם. הבחירה בסופו של דבר להגיש את העתירה נובעת מזה שהרוב לא מוכן לשחק לפי הכללים או משנה את הכללים תוך כדי תנועה ראו עניין החוק הנורווגי המדלג וחלוקת הוועדות בכנסת. המוצא של כל מיעוט הוא פניה לבית המשפט הזה. אין מוצא אחר". הוא טען כי בנושאים האלה בג"ץ יכול להכריע כבר עכשיו ולא להמתין לאישור ההסכם בכנסת.
עו"ד אבי הלוי: "יש מדינות גם שבהם מתחלף ראש הממשלה פעם בשנה והן דמוקרטיות במקרה זה יש מודל של ממשלה חלופית וגם זה לגיטימי".
הדיון הראשון: נציגי נתניהו טענו - "ביהמ"ש לא יכול להתערב"
אחד הסעיפים המרכזיים אליהם מתייחסת העתירה נגד ההסכם הקואליציוני, הוא זה המאפשר לראש ממשלה חלופי שהוגשו נגדו כתבי אישום לכהן בתפקיד, בסתירה להלכת ״דרעי-פנחסי״ של בג״ץ, הקובעת כי יש לחייב את פיטוריהם של שרים שהוגשו נגדם כתבי אישום.
אתמול כזכור, שודרו הדיונים בשידור חי באתר הרשמי של בתי המשפט, ולצד הטיעונים המשפטיים המלומדים של שני הצדדים, בלטו התבטאויותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שפעמיים ניהלה חילופי דברים חריפים עם באי כוח הצדדים.
זה החל כאשר חיות שאלה את עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אם הוא טוען שהנושא בכללותו לא שפיט. "בית המשפט קבע שמלוא כל הארץ משפט, אז אומרים שהכל משפטי", השיב. "בית המשפט לא קבע מעולם דבר כזה", הגיבה חיות. ראבילו התעקש שכן, וחיות לא ויתרה: "מעולם, מעולם לא". "גברתי אומרת", ניסה הפרקליט לסיים את הוויכוח, אבל לחיות הייתה המילה האחרונה, כשאמרה: "חבל, חבל על הטיעון הפופוליסטי הזה".
פעם נוספת אירעה כאשר נציגת העותרים, עו"ד דפנה הולץ־לכנר, סיימה את דבריה בציטוט מדבריו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, שאמר כי "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו... בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה. ואני אומר, אזרחים ואזרחיות... שמים את כל יהבם ומבצרם האחרון ביום גורלי בידי כבודכם".
חיות תקפה את עורכת הדין ואמרה: "הטיעון הזה לא במקום. שום מבצר לא נופל. דיברנו על פופוליזם קודם, זה פופוליזם באותה מידה. לא ייתכן שצד יעמוד כאן ויגיד שאם לא נקבל את עמדתו, המבצר נפל".