מגיפת הקורונה איננה מגיפה יהודית. אם ישנן ערים וקהילות בארה״ב אשר מספר הנפגעים היהודים גבוה משיעורם הכללי באוכלוסיה, הסיבות והגורמים לכך אינם מעוגנים במוצא היהודי של הנפטר או באורח חייו היהודי-דתי.

מה שגורם לתמותה גבוהה בקרב יהודים מנגיף הקורונה הם התנאים והנסיבות בהם הנדבק והנפגע חיו. צפיפות חריגה, גיל מתקדם עם מחלות רקע, הזנחה בטיפול רפואי לנצרכים. בדיוק אלו הם הגורמים והסיבות שמספר הנפגעים והמתים בקרב השחורים בערים גדולות בארה״ב גבוה פי כמה משיעורם באוכלוסיה. קהילות גם מחזיקות בתי אבות ששיעור התמותה בהם מנגיף הקורונה הוא גבוה.

מגיפת הקורונה לא יצרה את מגיפת האנטישמיות בארה״ב. זה פשוט לא נכון. היא אפילו לא העצימה את האנטישמיות. היא נתנה לה רוח גבית וזמנית. הגידול בתקריות אנטישמיות וגילויי איבה נגד יהודים בארה״ב (כפי שמתפרסם באחרונה בגל של דו״חות), הוא תהליך מדאיג שהתחיל להסתמן לפני שלוש שנים ולצבור תאוצה הרבה זמן לפני התפרצות נגיף הקורונה. אין זה מקרה שהגידול נסק במקביל לתחילת תקופת נשיאותו של דונלד טראמפ.

דונלד טראמפ. התבטאויות שלו כלפיי מיעוטים עלולות להוביל לאנטישמיות (צילום: רויטרס)
דונלד טראמפ. התבטאויות שלו כלפיי מיעוטים עלולות להוביל לאנטישמיות (צילום: רויטרס)

״אסור וחלילה להגדיר את טראמפ כאנטישמי, אבל התבטאויות שלו, עלבונות שהטיח במהגרים, במוסלמים ובבני מיעוטים, כמו גם הבנה מוצהרת שגילה להפגנות של גזענים, עודדו גורמים גזענים קיצוניים בארה״ב וגרם לאנטישמיות להרים ראש", אומר אברהם (אייב) פוקסמן, מי שעמד בראש הליגה למניעת השמצה למעלה מארבעה עשורים ונודע כבר סמכא בעל מוניטין עולמי בכל הנוגע לתופעת האנטישמיות.    

חשוב ורצוי להעמיד דברים על דיוקם. מגיפת הקורונה הניבה שורה של דו״חות על אנטישמיות שפורסמו באחרונה באמצעי התקשורת בישראל, בהם דו״ח הליגה למניעת השמצה, הדו״ח של ההסתדרות הציונית העולמית ודו״ח נפרד מטעם הקונגרס היהודיהאירופאי. ארגונים בישראל הגיבו על הדו״חות כמוצאי שלל רב.

ארגון בשם "גשר" אימץ את הדו״חות בהתלהבות כאילו הם מצדיקים את קיומו. "קבוצת ראות" יצאה מגדרה מרוב התפעלות מהגידול בתקריות אנטישמיות. הארגון פירסם מסמך "אנטישמיות ודה לגטימיציה בימי קורונה". נו, באמת. אפשר לחשוב שמגיפת הקורונה יצרה את תופעת האנטישמיות. שטויות. 

 "האנטישמיות תמיד היתה באמריקה ותמיד תהיה", אומר אברהם פוקסמן. "היא (האנטישמיות) נחשבת בארה״ב כתופעה, מגונה, פסולה ובלתי מקובלת. היא פועלת בנסתר, בהחבא. מדי פעם מתפרצים משברים ואירועים חריגים וגורמים גזעניים קיצוניים מגיחים חוצה ומרימים ראש". 

חרדים עם מסכה בניו יורק (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: ANGELA WEISS/AFP via Getty Images)
חרדים עם מסכה בניו יורק (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: ANGELA WEISS/AFP via Getty Images)

הנתונים שנכללו בדו״חות שלפיהם חל גידול בתקריות אנטישמיות בארה״ב אינם בחזקת תורה למשה בסיני. מותר להתייחס בספק לנתונים ולחשוד שהבהלה והחרדה ממגיפת הקורונה השפיעו על מחברי הדו״חות. אבל ההסברים, הפרשנויות, הערכות שנילוו לדו״חות האלה הם בחלקם הגדול מוגזמים ובחלקם מופרכים. בדו״ח של הליגה נגד השמצה נכללה מסקנה שרוב בקרב יהודי ארה״ב חושש לצאת לרחוב עם זהות שתסגיר את יהדותם.

יהודים בכירים, רבנים ועסקנים קהילתיים שהתבקשו להגיב על מסקנה זאת, דחו אותה על הסף. "הרעיון שיהודי בניו יורק פוחד ללכת ברחוב עם מגן דוד או מזוזה, הוא אבסורדי ושטות", אמר שיחה עמו אריק יופה, מי שכיהן שנים רבות כנשיא התנועה הרפורמית. "במחשב שלי אני מגלה באחרונה עליה בביטויים גזעניים נגד יהודים ברשתות החברתיות. אבל לקפוץ למסקנה שבגלל ובעקבות מגיפת הקורונה האנטישמיות הפכה לבעיה בארצות הברית, גם זה אבסורד ושטות".

רב אורטודוקסי פעיל ידוע ומוערך בקהילה בניו יורק לעג למסקנה הזאת. "הרכבת התחתית הנוסעת משכונות בברוקלין למנהטן מלאה בשעות העומס באלפי יהודים רובם דתיים, חלקם חרדים וחסידים שפיאותיהם מתנופפות ורבים מהם לומדים מגמרות קטנות. הם לא נראים כנפחדים", צחק הרב.

עסקן קהילתי ידוע בניו יורק אמר בשיחה עמו, "בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית התמודדו על מועמדות המפלגה לנשיאות, ברני סנדרס ומייקל בלומברג. בדיווחים, בפרשנויות בהערכות שפורסמו באמצעי התקשורת על שני המתמודדים האלה, שבעיני אמריקאים לא מעטים היו שנויים במחלוקת, לא הוזכר אפילו ברמז מרומז שהם יהודים. זה לא עניין אף אחד".

אבטחה בשכונות יהודיות בניו יורק (צילום: KENA BETANCUR/GETTI IMAGES)
אבטחה בשכונות יהודיות בניו יורק (צילום: KENA BETANCUR/GETTI IMAGES)

רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי עולמי פירסם בשבוע שעבר ב'מעריב' מאמר מיוחד, מדוייק יותר ממניפסט שבו הזכיר מה שהגדיר "אתגרים" לקהילה היהודית הזקוקים לטיפול דחוף. ניכר היטב בנוסח וסגנון המאמר שרון לאודר הושפע מאווירת המשבר שיצרה מגיפת הקורונה. אבל כל האתגרים שהזכיר, הם ידועים, מוכרים ונוכחים בסדר יומה של הקהילה מזה שנים.

לאודר טען כי החינוך היהודי זקוק לחידוש ולשיפור, שיש צורך לחזק את הסולידריות בקרב היהודים בקהילה, ושחייבים להאבק נגד גילויי אנטישמיות. אלה אתגרים שרבנים חוזרים עליהם מתוך שיגרה בהטפות שלהם בדרשות שהם נושאים בשבתות. 

לא רצוי ואסור לזלזל בדו״חות על הגידול במספר תקריות וגילויי איבה נגד יהודים גם אם יש בהם הפרזה. חמור יותר, שארגונים כמו ההסתדרות הציונית העולמית, הקונגרס היהודי האירופי, ״גשר״ ועוד גורמים, חיכו, המתינו והיו זקוקים למגיפת הקורונה כדי להזכר בקיומה של אנטישמיות, להתריע ולהזהיר נגדה. בכל מה שנוגע לנגיף עתיק היומין של שנאת ישראל, אי אפשר לומר יותר טוב מאוחר מאף פעם לא.