פרולוג
זה קרה ב־8 במאי 2019. בדיוק היום לפני שנה. אלונה טוראל נפטרה בדרכה להופעה.
"היינו אמורות להופיע יחד ברמת פולג", סיפרה למחרת רונית אופיר לרן בוקר, כתב ynet. "שוחחנו בטלפון, והיא ביקשה לדעת איך נכנסים לבניין. פתאום מהעבר השני לא נשמע שום קול. צלצלתי אליה והיא לא ענתה. אז יצאתי לרחוב לחפש אותה. אחרי 45 דקות של חיפושים ללא הצלחה פניתי למשטרה".

בחמש בבוקר התייצב קצין משטרה בפתח הבית ובישר את הבשורה הנוראה לבן זוגה של אלונה, גיורא רוזן, העורך של סדרת "קו אדום" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

"היא הייתה אישה בריאה, הופיעה השבוע המון. לא הייתה לה שום בעיה רפואית שיכלה לרמוז על משהו כזה", אמר אז רוזן. "הדבר הכי חזק שלה היה טוב הלב והחמלה. אחר כך הכישרון והמוזיקה. היא הייתה מוזיקאית ענקית. בקלות היא יכלה לרוץ כמו טווס, אבל היא לא הייתה צריכה את זה - הנוצות עלו מעצמן".

כל כך נכון ומדויק. אלונה לא הייתה טווס. הצניעות שלה הייתה מנוגדת באופן קיצוני לכישרון המוזיקלי הנדיר שלה. על המחמאות שהורעפו עליה הייתה מגיבה לרוב בביטול, או במקרה הטוב בחיוך מבויש וכאילו מתנצל.

כל זה לא מנע מאיתנו להיות מעריצים מושבעים שלה. כי אלונה טוראל הייתה בלי שום ספק הנסיכה של היוצרים.
   
כשאתה חיוור מצער
מתחפר בשתיקתך
תן לי לדבר אליך
וללכת בין צלליך
להיות איתך

לא אשאל אותך מדוע
לא אחריד את בדידותך
זהירה, כמו מהססת
באותות חיבה וחסד
אדבר איתך.
("אדבר איתך" / מילים: רחל שפירא. לחן: אלונה טוראל)

תמונה ראשונה

היא למדה בבית הספר יהלום ברמת גן, שבו לימדה המורה שולה. שולה הייתה, ככה מספרים עד היום, מורה מיוחדת ואהובה גם על התלמידים וגם על הוריהם. בתה אלונה הייתה בעיקר החלום של כל הבנים.

היה לי חבר ילדות, שמכיוון שלא שמעתי ממנו הרבה שנים אני לא בטוח שמותר לי לגלות את שמו, אז אקרא לו ע'. מכיתה ד' ועד כיתה ח' הוא היה מספר שבלילות הוא חולם אך ורק על ילדה אחת מהכיתה שלו, שחוץ מזה שהיא יפה כמו פיה, היא גם מנגנת בפסנתר כמו מלאך.

שנים ליוויתי את החלומות הלא ממומשים של ע'. אחר כך נפרדו דרכינו. כל אחד פנה לכיוון אחר, והקשר בינינו התרופף.
פתאום, אחרי כמה שנים, ממקום לא צפוי עלה שמה של הילדה ההיא לכותרות. זה היה ב־1961, בפסטיבל הזמר השני - האירוע הגדול של הזמר והפזמון בישראל.

"אמרו לי: תכתבי לפסטיבל. אז כתבתי לפסטיבל, פשוט ככה", סיפרה כעבור שנים ליואב קוטנר בפרויקט תיעוד היוצרים של מפעל הפיס. היא כתבה מילים ומנגינה לשיר ששרו נחמה הנדל ושמעון בר, וזכתה במקום השלישי.

כאשר אני ואת לטייל נצא ביחד
את תראי שהשמיים
הם כחול עמוק מאוד
כאשר אני ואת בספינה נפליג ביחד
את תראי שגם המים
מלוחים כמו דמעות.
כאשר אני ואת
כאשר אני ואת
("כאשר אני ואת" / מילים ולחן: אלונה טוראל)

פתאום כולם הכירו את ילדת הפלא, וע' כבר לא היה היחיד שמאוהב בה. נוספו לו עוד הרבה נערים מכל הארץ. גם היוצרות התהפכו לפתע. בן לילה היא כבר לא הייתה מוכרת כבתה של המורה שולה מבית ספר יהלום ברמת גן. המורה שולה הייתה זו שהצביעו עליה ולחשו, "זאת האמא של אלונה טוראל".  

תמונה שנייה
"באתי מבית פועלי, שרוב הצד של אמא שלי היו סוציאליסטים. סבתא שלי הייתה מהעלייה השנייה. היא עלתה עם בן־גוריון באותה אונייה", סיפרה ולא הוסיפה. רחל נלקין עלתה ארצה מפלונסק עם אהובה דוד גרין, לימים בן־גוריון. הם היו זוג עוד בפלונסק. במסיבה שערכו החברים שלהם בחצר של אביו של דוד, אביגדור גרין, ערב לפני הנסיעה ארצה, שרו כולם ביידיש ובעברית את הלהיט של הצעירים הציונים של אותה תקופה.

נשמור אמונים לו. הנפש נמסורה
נשקנו העז מן היד לא נשמיט
כל זמן לא נכבוש חירותו ונחזורה
לחיות במנוחה במולדת חופשית.
("השבועה" / עברית: אברהם לוינסון)

"על רצפת המחלקה הרביעית של האונייה לא ישנו השניים יחד. אמה של רחל, שגם היא הייתה בקבוצת העולים, ביקשה לשמור על טוהר המידות של הצעירים ולכן ישנה ביניהם", כתב מדריך הטיולים אוריאל פיינרמן.

גם השבועה הופרה. בן־גוריון נעשה עסוק יותר ויותר בענייני העם והציונות, ולרחל, שעל פי כל העדויות הייתה יפהפייה מאוד ומחוזרת, נמאס לשבת ולחכות למנהיג שבדרך.

יום אחד, כשהיא עבדה בפרדס והוא נעלם לרגל עיסוקיו, היא נענתה לחיזוריו של אחד בשם יחזקאל בית הלחמי ונישאה לו. אומרים שבן־גוריון לא סלח לעצמו כל חייו. גם כשרחל נלקין הייתה לרחל בית הלחמי. גם שנולדו לה כבר ילדות, הוא המשיך להתחנן ולכתוב לה ולבקש שתחזור אליו.

מיכאל בר זוהר, הביוגרף של בן־גוריון, סיפר ב"מעריב" ליעקב בר־און:

חודשים אחדים לפני מותו, בעודי משוחח עם הזקן בשדה בוקר, שאלתי אותו אם פולה, שנפטרה שנים אחדות קודם לכן, חסרה לו מאוד. אז הפתיע אותי כשאמר: "בר זוהר, כל חיי אהבתי אישה אחת, את רחל". הייתי בהלם. לפתע נפתח השריון שבו נהג לעטוף את עצמו והופיע בן־גוריון האמיתי. מתברר שהאיש שהקים מדינה ליהודים הסתובב שנים עם צלקת מדממת.

משפחת בית הלחמי התיישבה לימים בשכונת בורוכוב. שם נולדה אלונה טוראל. הנכדה של רחל בית הלחמי לבית נלקין.

הערב מכתבך מונח פה על הכר
אבל קשה לי לקראו לאור המנורה
האותיות מטושטשות. כמה מוזר וזר
עליי ללכת להזמין משקפי קריאה

בצל המדרונים העיט מצטווח
הם כתבו מכתבים עד מותם. עד מותם
גוועו הם בשנתם. גוועו באור ירח
דפים עד אין מספר נותרו על שולחנם
("מכתבי אהבה" / מילים: תרצה אתר. לחן: אלונה טוראל)

אפילוג
"בהמשך את תאהבי שירים שלך?", שואל אותה יואב קוטנר, אחרי שהוא אומר לה שיש שיר אחד שלה שהוא ממש נורא נורא נורא אוהב. את "בשביל אל הבריכות".

בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידיים
וכוכבים נשרו למים עם הטל
ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל
והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל.

והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך
את תרמילך ארזתי שאותו תיקח
לא שמתי בו מכתב. לא פרח למזכרת
הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח
("בשביל אל הבריכות" / מילים: יורם טהרלב. לחן: אלונה טוראל)

"זה נכתב לחוה אלברשטיין", היא עונה.
"זה שיר קורע לב", אומר קוטנר.
"או־קיי", מגיבה אלונה.
"את לא חושבת שזה שיר נהדר?", מקשה קוטנר, והיא נבוכה ממלמלת "אני מסכימה... אני לא...".
"את מפחדת נורא מקיטש", הוא אומר. והיא מאשרת: "כן. אני אעקוף הכל בשביל שזה לא יהיה קיטש. קיטש זה משהו שהוא לא אמיתי. אז אין לי עניין בזה".
עוף מוזר היא אלונה טוראל. מתי שמענו יוצר שלא עונה על שאלות כאלה תשובות צפויות כמו: "אני אוהב את כל השירים שכתבתי. כולם היו בניי". אבל אלונה טוראל הייתה שונה. "עשייה מוזיקלית זה לעבוד עם האוזן. תנגן מה שאתה שומע, ואז תראה לאן זה מביא אותך".
"אהבת החיפוש של טוראל נבעה מכך שבמהותה העמוקה ביותר היא הייתה ג'זיסטית", כתב בן שלו ב"הארץ".

היחס של טוראל ללחנים פרי עטה היה קריר למדי. "בזמן אמת ממש לא אהבתי אותם... אלה בסך הכל שירים. הם לא מייצגים אותי, והעובדה שהם באו לי כל כך בקלות רק העצימה את התחושה הזאת".
"בניו יורק אמרו לי פעם שבמוזיקה יש שני סוגים", סיפרה. "אלה שקוראים תווים ואלה שמנגנים". היא שייכה את עצמה לאלה שמנגנים. "אני לא אוהבת להוביל, זה לא באופי שלי. זה לא קיים בי".
"מה את עוד רוצה לעשות?", שואל יואב קוטנר לסיומו של ראיון בן שעתיים כמעט.
"אין לי חלומות שלא הגשמתי. אני די מימשתי את עצמי".

זה קרה ב־8 במאי 2019. בדיוק לפני שנה. אלונה טוראל נמצאה מתה במכוניתה בדרך להופעה.

מתחשק לי להיות לבד
כמו נשר גדול על ההר
כמו סרט קצר שנגמר
מתחשק לי להיות לבד
כמו כוכב בשבת
כמו גרטה גרבו בצפת
בכלל לא רע לי
להיות לבד
("מתחשק לי להיות לבד" / מילים: יהונתן גפן. לחן: אלונה טוראל)