המתמחים, ככל צוותי הרפואה, גילו במשבר הקורונה מסירות יוצאת דופן, ועתה בהפוגה שנוצרה מבקשים את מה שהיה צריך להיעשות מזמן.
מקצוע הרפואה נעשה קשה יותר במשך השנים. הוא מחייב ערנות יתר ושימת לב לטיפול מיטבי בפעילות טכנולוגית מורכבת ודרישות רגולטוריות מחמירות, תוך שימוש באמצעים דיגיטליים גוזלי זמן. תורנות בת 26 שעות אינה מאפשרת לתורנים למלא את תפקידם כמצופה במקצועיות ראויה ובמתן תשומת לב מקסימלית לחולים, עם ערכי אמפתיה וחמלה שעליהם חונכו.
בעידן הקורונה דאגנו למנוע מצב של אי־יכולת להנשים את כל החולים. במשך השנים לא הייתה תשומת לב לעדויות מתמחים על חוסר יכולתם לטפל בו־זמנית במספר חולים קשים. בטיפול בחולה קשה אחד הוא למעשה נמנע לטפל בחולה קשה אחר.
לא נשמע קול זעקה למצוקת המתמחים שנושאים במרבית עול העבודה בשעות היום. השינוי המתבקש מחייב לעבור למסגרת עבודה של 12 שעות, או שמונה שעות בבוקר ותחילת תורנות רעננה ל־16 שעות נוספות.
הדבר מחייב כמובן שינוי בתקני המתמחים, שלא שונו שנים רבות באופן מהותי. מהלך זה מצריך תוספת תקציב של מאות מיליוני שקלים בעדיפות עליונה, לפני הקצאות אחרות שמתוכננות.
המתמחים הם דור העתיד של הרפואה בישראל. מדובר באוכלוסייה צעירה שרואה את איכות החיים של חבריהם במקצועות אחרים, ומגיע גם להם לחיות ולפתח חיי משפחה הולמים.
יש היום תשומת לב מיוחדת לצוותי הרפואה ואין להסתפק רק במחיאות כפיים במרפסות ובמטסי חיל אוויר מרהיבים. הערכת החברה מחייבת להאזין למתמחים ולבקשותיהם. טוב עושה ההסתדרות הרפואית בישראל, שבוחנת בחיוב את בקשותיהם ושמה את הנושא בראש דרישות המשא ומתן עם האוצר, לקראת חידוש ההסכם הקיבוצי הקרוב.
הכותב הוא יו"ר אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות