שיטת המשטר הדמוקרטית נשענת על האמון שנותן הציבור ברשימה פוליטית, שעל בסיסו הוא מפקיד בידיה את מלאכת ניהול ענייני המדינה. ההנחה היא שאם הציבור בחר ברשימה על סמך המצע שהציגה, המבטא את הדרך שבה היא מציעה להוביל את המדינה, הרי שהציבור הצביע בכך על אותה הדרך כזו המועדפת עליו מבין החלופות. אם הרשימה שנבחרה סוטה מן הדרך הזו ומן העקרונות שהציגה לבוחר, הרי שלא ניתן יותר לומר שהדרך שבה פוסעת אותה הרשימה היא הביטוי לרצון העם, ואין עוד לאותה הרשימה מנדט מוסרי לייצג את הציבור שהצביע לה. באופן זה נשמט הבסיס הדמוקרטי מתחת לדרך זו, והציבור עלול לכפור בכוחה המחייב מבחינתו. מכאן ועד להרס הסדר השלטוני והחברתי - המרחק קטן מאוד.
אמון העם במנהיגיו הוא הקורבן העיקרי של מערכת הבחירות האחרונה. קורבן נוסף ומשמעותי הוא הפגיעה בעיקרון ההגינות, שאמור להקרין על כל ההתנהלות שלנו במרחב הציבורי. הגינות, כהגדרת מיק"ה - המרכז לקידום ההגינות בישראל - היא כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת. ההתנהלות במגרש הפוליטי משדרת חוסר הגינות מצד הפוליטיקאים כלפי הציבור. טבעו של חוסר הגינות, שהוא גורר גם חוסר מחויבות להגינות מצד רבים אחרים.
מיק"ה, במסגרת פעילותו לביסוס ההגינות כעיקרון מנחה להתנהלות במרחב הציבורי - מציע בזאת צעדים להטמעת דרישת ההגינות בתוך שיטת הבחירות. ראשית, לפני הבחירות, יחויבו הרשימות המתמודדות להגיש לוועדת הבחירות המרכזית מסמך, שיכיל את עיקרי המצע, וכן את התחייבויותיהן לגבי הדרך (והשותפים לדרך) שבה יצעדו אחרי הבחירות.
אחרי הבחירות יתאפשר לרשימה לפנות למצביעיה, במידת הצורך, ולבקש מהם בצורה מנומקת אישור לסטות מן ההתחייבויות טרום הבחירות. רק בהינתנו, תוכל הרשימה, על פי חוק, לסטות מהן. דבר אחד אין לקבל - שרשימה תרשה לעצמה להתעלם מרצון הבוחר. כשכך קורה, אין זו דמוקרטיה, והציבור מרגיש נבגד - ובצדק.
תאמרו מיד, שההצעה תחייב חשיפה של מצביעי אותה המפלגה, ובכך ייפגע עיקרון דמוקרטי חשוב אחר - סודיות הבחירות. ניתן להתגבר גם על בעיה זו בעזרת הטכנולוגיה. כך לדוגמה, ניתן להנהיג הצבעה בבחירות באמצעות כרטיסים מגנטיים או באמצעות קודים ממוחשבים, שישמרו את ההצבעה של אותו בעל כרטיס או בעל קוד מבלי לזהותו שמית.
הצעת מיק"ה לחיזוק המחויבות בין נבחר לבוחר, תבטיח את שמירת העיקרון הדמוקרטי של שלטון על פי רצון העם - ותשפר את רמת ההגינות בזירה הפוליטית והציבורית בישראל.
הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל